כשתתחיל לצאת- אולי תתחיל להבין.

אולי תבין מה זה שמשו קטן, וכן אני יודעת שהוא הכי טיפשי בעולם, מציק.

או מה זה שיש המון סיבות קטנות וסיבה אחת גדולה.

או מה זה שיש כל מני סוגים של בנות, חלקן יותר שמות לב למראה חיצוני, וחלקן פחות, חלקן חכמות יותר וחלקן עוד יותר.

ואף אחד פה לא עומד למשפט, בטח שלא כ------ל הבנות בגלל מעשה אחד.

(מה שכן, זאת סיבה די טיפשית, כאילו, בואי נראה אותך בעוד 10-20 שנה ונדבר..)

שזה היה משהו שמאד מפריע לה..

אבל זה לא אומר בכלל [!!] שאותו דבר יפריע למישהי אחרת!!

ואין מה לעשות, כשמשהו מפריע, אי אפשר לעבור הלאה,

כי זה לא יעלם, בד"כ...

אני גם שמתי לב לזה כשהכרתי אותו. ונחשי מה? אחרי יומיים שכחתי מזה לגמרי. זה כ"כ לא מפריע לו, ההתחיחסות היחידה שלו לזה היא בהומור עצמי.

(אני לא רוצה לדמיין את חרפוני אם לי היה משהו כזה...)

ומאידך, בנישואין לא מדובר על שותפות לדף גמרא,

או על שיחות אינטלקטואליות ברומו של עולם,

אלא לקום כל בוקר אל מול בן הזוג המדובר,

וללכת לישון לצידו כל ערב,

להוריש את הגנים הלאה לילדים,

ובאופן כללי- לחיות עם התחושה המציקה (כך אני מבינה מהסיטואציה) חיים שלמים..

זה כבר הופך את השאלה למורכבת יותר, כך נדמה לי...

אין לדבר סוף..

לזו מפריע הזקן, לזו הקרחת, השיער הלבן, הגובה או הקוצר (ראה בחורת מתומצתת שכמוני.. אם אתה מטר שמונים ומשו אני מטר ומשו..חחח..סתם.... ;), לזה מפריע העינים הכחולות, וזה פשוט בחיים לא יוכל לדמין את עצמו עם אשכנזיה...

הרי ברור גם לך וגם לכולנו שזה דבר קטן, ואני מניחה שגם לך אין ספק , שבע"ה זה לא יהיה מה שיחסום את ה'בשעארט' שלו..כנראה שהגברת הלזו היא לא הבחורה המיועדת לו, ושזו המיועדת לו לא תפסול אותו על זה..

בנוסף כמעט מיותר להעיר שיש גם דרך להגיד את הדברים ויש להשתדל לא לעשות זאת בצורה שתביך את הבן אדם..יצא לי פעם לצאת עם מישו שלא מצא חן בעיני חיצונית וכמה שניסיתי ונתתי לזה עוד שבוע ועוד קצת זמן, עוד פגישה- ביום ,בלילה, בקור ובחום, זה לא עזר.. אז צריך להפרד וצריך למצוא מה להגיד בלי להעליב..זה דורש הרבה חוכמה וטקט ואני מאחלת לכולנו שנלמד קצת רגישות מה היא (גם לענין הפגישות וגם לכל שאר המפגשים שלנו עם היצורים בני האנוש במהלך החיים..)..

ואתה כותב צעיר ויקר שמעיד על עצמך שלא התחלת לצאת וראית מהחברותא שלך כמה זה כואב, מוזמן לתרגל בינתים את נימוסי השולחן והספסל שלך..

 (לא חלילה כי יש בעיה איתם.. סתם כי זה רעיון מצוין לכולנו וכל המקדים הרי זה משובח!)

נו שוין..

מאוחר ואני ..

לילה זך וגשמים בעיתם!

בס"ד

ברור שלך זה עבר..כי אתה לא אמור להמשך אליו../לחיות איתו! אתה מסתכל על זה אחרת לגמרי! קשר בין חברים זה אחרת!

(הבהרה:אני לא חושבת שהבחורה במקרה צדקה!! אבל אולי יש דברים אחרים שבגללם היא הורידה אותו?!?)

גורם מעכב בשידוכים. אבל מהמציאות מסתבר שזה בפירוש כן! מכירה זוג שנשוי כ-40 שנה, הוא לקח אותה אחרי שרבו אמר לו שקר החן והבל היופי וכו', הוא שמע לקול רבו אבל קשה להם מאוד מאוד. זה ענין של אופי, יש באמת כאלה שהחיצוניות ממש לא קיימת בשבילם, כאילו איזור מת, ואז הם מסוגלים להתרכז רק בפנימיות. אבל רובנו ממש לא כאלה. ואם העיקרון של "האם תהיה גאה להציג אותה בפני משפחה וחברים" לא תופש, צפויים להם התמודדויות קשות, היא או הוא ירצו לשנות ולהתאים את בן הזוג לפי אמות המידה שלו שהיו מלכתחילה, כמו לדוגמה להכריח את בת הזוג להתאפר/להתלבש בצורה שלא מקובלת עליה, כי הוא מוכן ללכת ברחוב רק עם מלכת יופי, וכמובן שבן הזוג לא ממש ניתן לעיצוב והתאמה כי הוא לא מפלסטלינה...וההמשך ברור. לכן אי אפשר ולא כדאי להקל ראש בנושא הזה. והדברים עוד ארוכים. וד"ל

זה שבמשך שנים על גבי שנים מלמדים אותנו בבית ספר ובבני עקיבא "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".

ומלמדים אותנו שחיצוניות זה הבל והכי חשוב זה פנימיות.

והמורות באולפנות מגיעות לעבודה מוזנחות אז הבנות גם לומדות מהן שיופי זה לא חשוב ולא נורא להיות מוזנחת כי :העיקר הפנימיות"

ואז

פתאום אנחנו מתחילות לצאת ומסתבר שוואלה! הבנים לא רק מסתכלים על פנימיות אלא גם  רחמנא ליצלן על יופי חיצוני.

וזה גם חשוב להם השם ישמור!

ואנחנו יוצאות עם בנים למרות אנחנו לא נמשכות אליהם ואפילו נגעלות מהם כי "שקר החן והבל היופי" ו"אל תסתכל בקנקן".

ופתאום אנחנו מגלות שמותר לחפש בחור שמוצא חן בעינייך גם במראה החיצוני ומותר לאהוב להתאפר וללבוש בגדים יפים כי יש דבר כזה בגדים יפים וצנועים (ותודה לרבנית נעמי שפירא שממנה למדתי את זה...) וזה לא חוסר יראת השם לרצות להיראות טוב.

ואז עוד שואלים למה יש כל כך הרבה רווקים...

הנושא הזה כל כך מרגיז אותי!!!

ואני רוצה להסכים עם הבחורה הזאת אבל אני אפילו לא יודעת מה שאני אמורה לחשוב כי במשך שנים שטפו לי את הראש בציבור הדתי וחינכו אותי שחיצוניות זה לא דבר חשוב ושצניעות זה הדבר החשוב ביותר ואז פתאום כשהתחלתי לצאת עם בנים פתאום גיליתי שזה מסר בלתי אפשרי...

צניעות ויר"ש!! מתנגדת בכל תוקף לאמירה הזו. גם חז"ל הטיפו לאישה וגם לאיש לשמור על אסטטיות והופעה נאה ומטופחת משום צלם אלוקים וכבוד הבריות!

לעניין צניעות ויר"ש. הדברים כל כך בסיסיים, שאני שותק.

לגבי הפסילה, במידה והפסילה באמת נעשתה על סמך המידע שהוצג (ויש לי את הספקות שלי). איני רואה בכך כל רע. מציאת חן וכו וכו מהווים חלק עקרוני מהקשר, ובזה תם העניין. 

כפי שהיינו אומרים בילדותנו על דברים יחסיים ואישיים "על טעם וריח אין מה להתווכח".

יתר על כן, אני ממליץ בחום על לימוד מקדים בנושא, תבקשו מהרב שלכם שיעביר שיעורים בנושא. תלמד ספרים, ותתייעץ עם החברים  והאברכים. זהו עולם שלם וחדש וטוב יהיה להיכנס אליו בראש טוב. 

אני לא יודעת אם כדאי לבנים לקרוא את זה

לכי תגדירי מה זה אסטטיות והופעה נאה

מבחינת המורות שלי באולפנא היה מאד נכון לחנך אותנו ללבוש רק צבעים כהים ובגדים רחבים ולהזכיר שאסור לפזר את השיער כי זה מה שנקרא מבחינתן אסטטי והופעה נאה.

לא הייתה לי מורה אחת אפילו בכל האולפנא שבאה לבית הספר מאופרת או עם תכשיטים אבל מנגד היו לי המון מורות שהגיעו בבגדים בלויים ומלוכלכים לבית הספר. באופן הזה, הן שימשו דוגמא אישית והמסר בסמוי הוא שככה צריך להתלבש.

גם הרבנית ימימה מזרחי מדברת המון על החשיבות שיש בלהיראות יפה ומטופחת, להתאפר ולהשקיע במראה החיצוני. למה? כי היא רואה שאין מספיק מודעות לזה בציבור הדתי.

ברור שבמצב האידיאלי אין קונפליקט בין חיצוניות לבין צניעות אבל הציבור שלנו יצר קונפליקט כזה. במצב שבו כל הזמן חופרים לנו בראש על צניעות  ופנימיות וערכים כמו קדושה וטהרה שעד היום אין לי מושג מה זה ואני לא מבינה למה היו צריכים לדבר איתי על זה כשהייתי כולה ילדה בת 14, זה יוצר קונפליקט. כשכל הזמן מזכירים לך לא להבליט את עצמך ושהכי חשוב זה הפנימיות שלך, זה יוצר קונפליקט. זה יוצר מצב שבנות מתבישות בחיצוניות שלהן ומזניחות אותו כי כך המורה עושה והיא ממילא אומרת שזה לא חשוב!

אני כותבת את הדברים האלה מתוך כאב באמת. אני מאד מקפידה על צניעות וזה מאד חשוב לי אבל גם חשוב לי להיראות טוב ולקח המון שנים עד שהבנתי שזה לא רע ושגם חיצוניות זה חלק די חשוב מהמערכת הזוגית. תתארי לעצמך מה היה קורה אם לא הייתי לומדת את זה. תתארי לעצמך מה היה קורה אם הייתי מתחתנת עם אותו הבחור שהרגשתי כלפיו דחיה רק בגלל שמכל שבפנימיות שלו הוא טוב וזה מה שחשוב!

ולכי תדעי. אולי יש בחורות שהיו באותו המצב שאני הייתי בו וכן עשו את הטעות הזאת.

אצלי באולפנה היו גם מורות יפהפיות!

לא מנעו מאיתנו להתאפר!

לא מנעו מאיתנו להכיר במורכבות שיופי וצניעות חוברים יחד הכי טוב שיש!

ההיפך-

תמיד אמרו לי:

בת של מלך זו נסיכה!

נסיכה תמיד יפה!

את מייצגת מלך- כדאי שתיראי כמו אחת כזו!

את עובדת ה' כדאי שתיראי שמחה, יפה ומושכת, כדי לקדש את שמו!!

(טוב שיקרתי!..

לא אמרו את זה באולפנה!

זו התורה הפרטית שלי!

אבל אפשר לומר שחינכתי כך דור של שישיסטיות וחמשושיות..)

לחנך דור של שביעיסטיות ושמיניסטיות? 

"מושכת".

מסכים לגמרי עם כל מה שאת וens62 אומרות!  אבל..

יש מרחק בין יופי וחן לבין משיכה, שבעצם מעוררת יצרים.

תאמרי - מי שיפה ממילא מושכת - זה לא מדוייק.

המשיכה תישמר לבעל.  בפניו - כן, ברור.  (יש גם סיפור יפה בגמרא על אשתו של איזה אמורא שהיתה יוצאת ללוות אותו מן העבודה כשהיא מקושטת, שלא ייתן עיניו באחרות).  אולי גם בצורה עדינה כשבת נפגשת עם בחור שהיא מעונינת בו.

חוץ מזה - פשוט ל-א!!

זה אסון!

רק תדמייני את עצמך כבן, כשחצי מאוכלוסיית העולם - ברחוב, בחנות, באוטובוס, בעבודה - כל אדם שני שהוא רואה היא אשה שמנסה להיות "מושכת"!  ולו אסור להסתכל או אפילו לחשוב עליה.

מאחל את זה לאחמדינג'ד.

צודק.

סליחה- טעות שלי...

אבל זה בדיוק הדוג' שאנשים כמו הרבנית ימימה מנסים לתת-

שאפשר להתלבש צנוע ולהראות מכובד++..

מי יודע..

אולי באולפנא שלך פשוט הלכו על ללמד כמה רע זה נראה כשזה בלוי ומסמורטט כדי שתלמדו שכדאי להיות צנועה ויפה צריך פשוט לעשות הכל להפך..

מהפכת דובני ההפך.. ;)

אבל זה באמת מהדברים המעצבנים שבאים ביחד.. כמו שזה מעצבן שבחברות מסוימות להיות אמא להרבה ילדים זה אומר שהילדים יהיו מלוכלכים מוזנחים וזבי חוטם..

דברנו על זה לא מזמן ופתאום קלטנו איך המחנכת שלנו פשוט הדגימה לנו את ההפך הגמור- משפחה עם בלענ"ר המון המון ילדים וכולם מטופחים שחבל על השקל..

אשרינו שזכינו למורות כאלה..

ואלירז נשמע שיש לך עתיד בחינוך.. כדאי לך - מחלקים בוטנים בחינם!

גשמים בעיתם!

גם אני למדתי באולפנה, וגם אני נתקלת במורות באולפנות שונות.

ווואלה, לא קונה את מה שאת אומרת!

ואת יודעת מה?

זה נכון שמורות באולפנה שלי לא התלבשו לפי קטולוג העיצובים האחרון של רנואר, או זארה, אבל הם התלבשו אסטטי וצנוע, לפי הטעם שלהן.

אינלי מושג איפה למדת, אבל לבוא עם בגדים בלויים ומלוכלכים, נו באמת..

ובנות ישראל הקדושות, קחו זאת לתשומת ליבכן!

רבות מאיתנו התחנכו על סיסמאות כגון- היופי הפנימי הוא מה שחשוב וכו' וכו'.. שזה תכלס די נכון, ואמיתי,

אבל (תמיד יש אבל!!) צריך לקחת את זה בפרופורציה נכונה, עם שיקול דעת בריא, ולא להפוך כל סיסמא לתורה קדושה..

חינכו את כולנו גם לחשוב עצמאית, נכון!?

אם את נפגשת עם בחור והוא דוחה אותך, אז הוא גם ידחה אותך עוד 20 שנה, לא להיות רחמנית כשלא צריך- הרי כולנו בסופו של דבר רוצות לבנות בית בריא, שיועיל לנו בחיינו, אז למה להכניס צרות מלכתחילה??

זה לא בושה לומר לעצמך "הבחור הזה לא בשבילי מבחינה חיצונית", וזה לא אומר שאת רדודה- ההיפך הוא הנכון, זה מעיד על בגרות והבנה שאי אפשר בכׂח!

ולגבי הטיפוח העצמי- יש לנו ב"ה גדרי צניעות שאנחנו משתדלות ללכת על פיהן, אבל עוד לא מצאתי סעיף שמחייב הזנחה, תשקיעו בעצמכן בצורה צנועה, זה אפשרי והכי יפה שבעולם!

עד כאן דברי לאומה!

הצלחות לכל!

(וזו שאלה רטורית, אל תעני... עדיף שלא נדע).

את מציעה לאותו בחור שילך ויצבע את השער(יש בעיה הלכתית),או בחורה עם אף גדול לעבור ניתוח כי רק כך היא

תיהיה יפה,(להכנס למצב של פיקוח נפש רק בגלל יופי),ה' ברא אותנו עם גנים מסוימים,

ולעניות דעתי צריך ללמוד לקבל את זה,וקבל גם את האחר שזה מה שהקדוש ברוך הוא נתן לו, וכך גם לאוהב אותו או אותה ,לזה מחנכים אותנו בישיבות ואולפנות...

זה ממש לא מה שאני מציעה.

אותו הבחור מן הסתם ימצא מישהיא שתאהב את איך שהוא נראה וגם אותה הבחורה תמצא מישהוא.

אבל יש פער גדול מאד בין לשים קצת צללית או ללבוש בגדים מחמיאים לדייט לבין ניתוח פלאסטי!

את\ה צודק\ת שצריך לקבל כל אדם כמו שהוא אבל ממש לא צריך לאהוב כל אדם. אני ממש לא חושבת שיש ציפייה שבחורה תאהב כל בחור שהיא פוגשת או לחילופין שבחור יאהב כל בחורה שהוא פוגש. אחרת היינו יכולים פשוט להתחתן עם כל אדם שאנחנו נפגשים איתו.

ודבר נוסף, בשביל נישואין צריך משיכה. אם אין את המשיכה הזאת אי אפשר להתחתן. אני מוכנה להסביר לך באישי למה זה ככה.

אם בחורה לא נמשכת לבחור, היא לא יכולה להתחתן איתו. היא יכולה לנסות לתקופה מסויימת להתרכז במעלות שלו ולנסות להשקיע בקשר אבל אם זה לא עוזר ועדין אין משיכה, זה יהיה אסון אם היא תתחתן איתו!

וגם, את\ה מחזק\ת את הטענה הבסיסית שלי שהדבר שאליו מחנכים אותנו בישיבות ובאולפנות לא מתאים למה שאנחנו צריכים לעשות בעולם הדייטים. בעולם הפגישות המראה החיצוני של הקנקן חשוב בידיוק כמו מה שיש בו.

ככה זה.

אני מסכים איתך שצריך משיכה וכמובן שלא צריךשכל בחורה תאהב כל בחור והפך,אלא התכוונתי בדברי שלא צריך

להשים לב יותר מדי למראה החיצוני, כי זה (לדעתי) דרכה של תורה לא לתת דגש לחיצונית/לגשמיות אלא לדבר הפנימי יותר, הרוחני יותר, ולכן(בגלל התורה) כך מלמדים אותנו, כי זה השאיפה שלנו לחתור לשם, מתוודה שאני לא שם,אני כן שם לב לחיצונית, אבל החינוך זה גורם לגימוד עניין החיצוניות.

ואני לא מסכים למשפט אחרון שלך שזה חשוב בדיוק אותו דבר, חשוב במידה מסיומת אבל הפנימיות הרבה יותר חשובה......

דרכה של תורה זה לא לשאוף לחתור לא לשים לב לחיצוני.

ואם ככה תנסה להתנהל הנפש שלך תמאס בתורה.

זה דברים משלימים.

וחשובים.

ובחיים אבל בחיים אל תתחתן עם מישהי שלא נראית יפה בעיניך.

מספיק אסונות קרו.

הייתי במצב רוח מוזר..  וזה נכתב ברוח טובה (למרות שאולי זה לא נראה כך..  אוף!  סורי!)

בגדול אתה צודק לגבי זמן של גלות,

אבל בדור של גאולה בארץ ישראל זה לא נכון, וכמו שהנפש שלנו מרגישה ודורשת..

סתם להתענינות תראה במס' שבת כה: "ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה.. זו אשה מקושטת לת"ח".  ועין אי"ה בכל הסוגיה על הפסוק הזה.

בהצלחה רבה! 

הגוף והחיצוניות תופסים את אותו מעמד כמו הנפש!

ושניהם דורשים טיפוח במידה שווה!!

כתוב שארץ ישראל בלי תורה- היא כמו גוף בלי נשמה!

משמע שא"י היא הגוף, והתורה היא הנשמה!

בגלות, היינו ללא גוף, (א"י) והתרגלנו לחשוב שרק הפנימיות

רק לשמור על הגחלת התורנית - זה החלק החשוב!!

אבל היום אנחנו דור של גאולה!!

בארץ ישראל, גם האדמה דורשת טיפול!

גם הגוף החיצוני דורש את המגיע לו!

איננו נדרשים להיות רק אברכים כחושים וחיוורי פנים

שהפריץ, הצאר או הפירר, יכולים לעשות בנו כרצונם!

עכשיו אנו נדרשים להיות תלמידי חכמים ועובדי אדמה, חסונים ופועלי כפיים!!

בעלי גאווה לאומית, שגם הגוף והעוצמה החיצונית תופסים חלק נכבד!!

אז בבקשה נא להפסיק עם הגישה הגלותית,

עכשיו הרוח והחומר חד הם! והם מתעצמים יחד!!

אסור להזניח אף צד בהם!

[וואו.. |מסתכל אחורה, קורא בעיון|- זה ד"ת ל"ארץ מולדת"...]

אגב מבוסס על דברי הרב קוק, לא זוכרת איזה ספר..

אנחנו עדיין לא שם.

נכון שבמובן הכללי, הלאומי, הכוחות הגופניים ("זרע בהמה") מתפתחים וצריכים להתפתח

אבל האנשים הפרטיים, כלומר אנחנו, פשוט נתקלקל אם נחשוב שהגענו לשם כשעוד לא.

כל עוד הגוף מושך את הרוח - חייבים לעצור את הכוחות הגופניים

כדי שהרוח לא תיפול.

רק במצב בו הרוח, ורק היא, היא המושכת את האדם, מכוונת את דרכיו וכיווניו בחיים

רק אז יש מקום וצורך גם לכוחות הגופניים להתפתח.

בגלל שהם נמשכים ומתעלים ע"י הרוח.

באומה הדברים פועלים אחרת, ממילא הדרך שונה.

אז נכון שאנחנו צריכים לדעת שיש מצב אידיאלי בו גם כוחות הגוף מתעלים

אבל חייבים לזכור שאנחנו לצערנו עדיין לא ברמות הגבוהות האלה.

הגר"א מסביר את הפס' "שקר החן והבל היופי אשה יראת ד' היא תתהלל"

שאשה יראת ד' היא ורק היא תתהלל בחן וביופי

(אם הבנתי נכון את הערתך.. מדובר בהערה לספר של הרב קוק נכון?)

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!