הקפות
הוי כמה נייר דפדפות
נזרק על התופעה המעצבנת הזאת.
אולי אתם לא יודעים,
אבל ככה זה במושב זקנים,
שכולם עצלנים ועייפים.
אז כמה שמיניסטים וחמשוש אחד
באים מטימבוקטור או מהישיבה ליד.
הם שרים רוקדים, שמחים וצוהלים,
ובדרך מפילים כמה זקנים עצבניים.
והזקן מתהפך,
נופל הוא הנבעאך,,
מתגלגל,
מתפתל,
מיילל,
ושואל:
למה? (לעזאזל!!)
ואל תגידו שטויות,
זה לא יכול להיות!
זה כבר קרה!
ואם אתם לא יודעים,
לכו לבית הכנסת בשמחתורה...
כשההרקדה להקפה ראשונה הסתיימה,
גם הזקנים קמים, לאמירת יהיר"צון ו"שמע".
ואם כבר קמים,
אין סיבה למנוע ויכוחים.
ואם כל אחד יתגונן:
עזוב! אני צרוד, אנל'א יודע לחזן,
בסוף כולנו נתלונן.
כי אז ישיש בשנות השמונים לחייו,
שמתנודד על מקלו כמו לולב,
יפתח פיו בקול עייף,
ויתן לחבר'ה סיבה לגדף..
אך מה לעשות שזה המצב,
אפילו שהוא קורא לאט כמו צב,
צריך לזכור שאנחנו רק אורחים,
ואם לא נעים,
שנה הבאה לא באים.
בקיצור, כי אין זמן לכתוב בפרוטרוט,
"וכן על זה הדרך" בשאר ההקפות...
)
