מתוקה!!

אוהבת אותך - קודם כל,

ותראי:

אני, בגיל צעיר, גיליתי שיש לי כישרון לכתיבה.

כישרון מדהים, הוא נותן לי כ"כ הרבה!!! קודם כל, הוא מפתח אותי ומרחיב לי את האופקים... וחוצמזה, הוא מעלה לי את הביטחון העצמי בטירוף!!

ואת??? מה איתך????

את, אולי, עוד לא גילית את הכישרון שלך. החיים עוד לפניך!!! אני מושכנעת שלכל אדם יש כישרון משלו. לא פגשתי אדם שאין לו. בכנות.

ומה אני אגיד לך, יכול להיות שפעם ניסית, למשל, לצייר, ואז אהבת את הציור שלך, והתלהבת, אבל הסתכלת מסביב ואמרת - וואלה, לחברה שלי יצא יותר יפה. את שלה יותר מעריכים. שלי אפס לעומתה. שימי לב: אפס - לעומתה. מתוקה, לפני הכל, תעבדי על ה"לעומתה" הזה. אל תסתכלי בדשא של השכנים, החברים, האחים, ההורים. הוא תמיד, תמיד יהיה ירוק יותר. בטוח.

תסתכלי על הדשא שלך.

כלומר, אל תסתכלי רק על החלק הצהוב, היבש, תרחיבי את המבט. תראי את הירוק שמסביב. יש ירוק.

אל תסתכלי רק על הכשלונות שלך. רק על היאוש. על חוסר ההצלחה. תרחיבי את המבט, תפתחי אותי. שבי פעם אחת, ותהיי פתוחה וכנה עם עצמך עד הסוף: הכי כנה שאפשר!! ותסתכלי על עצמך במבט רחב, תראי את ההתנהלות שלך. אני רוצה לספר לך, ואני מקווה שזה לא יישמע כמו איזה מסר של פעולה פלצנית: באמת, באמת בכל אדם יש גרעין נפלא. ובאמת, אם השאלת היום למישהי מחק והצלחת לחייך אליה, בכנות, לפעמים - עשית לה את היום. באמת. תחשבי איזה אור זה יביא לך ללב אם המורה תגיד לך "וואו, כל הכבוד, את ממש משתפרת!!" או "קיבלת 85!!"... בשביל המורה, היא ציינה עובדה פשוטה שתעודד אותך להמשיך להתקדם. בשבילך, היא הכניסה לך אור ושמחה ללב. נכון?? אז בכנות, ככה זה. ושתדעי לך, כשתכירי בערך הנתינה שלך לעולם, את תביני כמה אור את מפיצה. אין אדם שלא מפיץ אור, יש אדם ששם משקפי שמש... ושתדעי לך, לכולנו יש במובן מסויים משקפי שמש על העיניים. רק מה?? לך יש משקפיים מה-זה כהות על העניינים, ונדמה שהן נהיות שקופות כשאת מסתכלת על הסביבה שלך.

חמודה, את צריכה, וואי וואי כמה שאת צריכה, להפסיק להסתכל על האנשים מסביבך. תמיד הם יהיו יותר מוצלחים במשהו, מניסיון. אז מה אם הם יותר מוצלחים?? זה צריך לתת לך הרבה תקווה: זה אומר שאת מוצלחת, אחרת הם לא יכלו להיות יותר מוצלחים. מבינה את הלוגיקה?? ברור. זה פשוט.

די, די עם ההרגשה הזו!!

את לא כישלון. את לא כישלון. תגידי לעצמך את זה כל ערב לפני השינה. תבטיחי לי. לפחות חודש תגידי.

היי, אני מאמינה שיש משהו, איזהשהוא תחום שמושך לך ת'עין, כמו גירוד כזה, ובכנות, אולי את פשוט לא מעיזה להסתכל עליו ישירות?? אולי את פוחדת להתלהב ולגלות ש.. אפס, אני כישלון. אני לא מצליחה כלום. הלך לי הדבר שכ"כ רציתי. אולי?... בינך לבין עצמך, תבדקי את זה. אולי את פוחדת מכישלון?? תשמעי, מה אני אגיד לך, כישלון הוא באמת מפחיד, עד שהוא עובר... ושוב לוגיקה פשוטה: אם הוא מפחיד עד שהוא עובר - זה אומר שהוא עבר.. וככה לגבי כל דבר בערך...

תקשיבי, ממש קשה לי לכתוב לך כאן הכל. אם את רוצה, בואי לש"א, בכיף, אני כאן. אוהבת.

בבקשה בבקשה תדברי איתי במסר או בשיחה אישית. פשוט עברתי את מה שאת עברת ופשוט אני לא מרגישה נעים לכתוב כאן.. בבקשה בואי לשיחה אישית! אפילו תפתחי כינוי חדש בשביל זה! בבקשה!

לי היו גם תחושות כאלה וברגע שהתחלתי להתנדב עם ילדים של חינוך מיוחד ולעשות משהו עם עצמי קיבלתי פתאום פוול הבנה על כל הנושא הזה

ידע שכשבן אדם עושה טוב, הוא מרגיש הרבה יותר טוב..

אני אומרת שתחפשי בנרות משו שמתאים לך..

תחביב כזה... ויש המון!

לכי אפילו לאיזה קורס מקצועי ופשוט תעשי כמו תוכי.. את פשוט אוכלת את עצמך1 "כבשה שחרה" וכו בחיים לא יעזור לך!!

זה בדיוק הזמן שלך!

רעיונות-

התנדבות, תסרוקות , תכשיטנות . פימו. ציור. לשיר . לרקוד ,

פסיפס, אפילו לכי לשכנות זקנות וזה כבר משהו עצום לעשות- פשוט תבקרי אותן..

אפילו תמצאי לך איזו עבודה.. משהו!!!

ואת לא כבשה שחורה!!! את פשוט--- את! וזה מה שה' נתן לך והוא כנראה רוצה שתחפשי את זה!

בס"ד

קודם כל את ממש לא כבשה שחורה ואני בטוחה שזה סתם מחשבות שהגיעו לך לראש..

חוצמזה, מה שכדאי לך לעשות זה דבר ראשון >> להתפלל.. כן, להתפלל על הכל--- שתצליחי ושיהיה לך טוב [:

ותמיד תזכרי שלכל אחד ה' ברא כשרונות אחריםם וחסרונות אחרים, ככה שאני בטוחהההה שיש לך תחום אם לא יותר שאת טובה בהם..

תחפשי ת'תחום הזה.. !!!

ב"הצלחה... =]]

מי זאת בחתימה שלך? זה כל פעם מצמרר אותי מחדש!

בשביל לסגור תנצלוש אני יסביר!

זאת חברה שלה שנהרגה אאל"ט טבעה!

אם הייתי מכירה אותך ויודעת מי את אני מבטיחה לך שהייתי מוצאת פווווול כשרונות, לכולם יש, זה יכול להיות אפילו כישרון להיות בן אדם פשוט ורגיל!!!

חוץ מזה, אל תשכחי שלימודים זה לא הכל בחייים, זה אפילו כמעט כלום!

העיקר זה שתעשי חיים ותחייכי!!!!

מתה עלייה..!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....