מתוקה!!

אוהבת אותך - קודם כל,

ותראי:

אני, בגיל צעיר, גיליתי שיש לי כישרון לכתיבה.

כישרון מדהים, הוא נותן לי כ"כ הרבה!!! קודם כל, הוא מפתח אותי ומרחיב לי את האופקים... וחוצמזה, הוא מעלה לי את הביטחון העצמי בטירוף!!

ואת??? מה איתך????

את, אולי, עוד לא גילית את הכישרון שלך. החיים עוד לפניך!!! אני מושכנעת שלכל אדם יש כישרון משלו. לא פגשתי אדם שאין לו. בכנות.

ומה אני אגיד לך, יכול להיות שפעם ניסית, למשל, לצייר, ואז אהבת את הציור שלך, והתלהבת, אבל הסתכלת מסביב ואמרת - וואלה, לחברה שלי יצא יותר יפה. את שלה יותר מעריכים. שלי אפס לעומתה. שימי לב: אפס - לעומתה. מתוקה, לפני הכל, תעבדי על ה"לעומתה" הזה. אל תסתכלי בדשא של השכנים, החברים, האחים, ההורים. הוא תמיד, תמיד יהיה ירוק יותר. בטוח.

תסתכלי על הדשא שלך.

כלומר, אל תסתכלי רק על החלק הצהוב, היבש, תרחיבי את המבט. תראי את הירוק שמסביב. יש ירוק.

אל תסתכלי רק על הכשלונות שלך. רק על היאוש. על חוסר ההצלחה. תרחיבי את המבט, תפתחי אותי. שבי פעם אחת, ותהיי פתוחה וכנה עם עצמך עד הסוף: הכי כנה שאפשר!! ותסתכלי על עצמך במבט רחב, תראי את ההתנהלות שלך. אני רוצה לספר לך, ואני מקווה שזה לא יישמע כמו איזה מסר של פעולה פלצנית: באמת, באמת בכל אדם יש גרעין נפלא. ובאמת, אם השאלת היום למישהי מחק והצלחת לחייך אליה, בכנות, לפעמים - עשית לה את היום. באמת. תחשבי איזה אור זה יביא לך ללב אם המורה תגיד לך "וואו, כל הכבוד, את ממש משתפרת!!" או "קיבלת 85!!"... בשביל המורה, היא ציינה עובדה פשוטה שתעודד אותך להמשיך להתקדם. בשבילך, היא הכניסה לך אור ושמחה ללב. נכון?? אז בכנות, ככה זה. ושתדעי לך, כשתכירי בערך הנתינה שלך לעולם, את תביני כמה אור את מפיצה. אין אדם שלא מפיץ אור, יש אדם ששם משקפי שמש... ושתדעי לך, לכולנו יש במובן מסויים משקפי שמש על העיניים. רק מה?? לך יש משקפיים מה-זה כהות על העניינים, ונדמה שהן נהיות שקופות כשאת מסתכלת על הסביבה שלך.

חמודה, את צריכה, וואי וואי כמה שאת צריכה, להפסיק להסתכל על האנשים מסביבך. תמיד הם יהיו יותר מוצלחים במשהו, מניסיון. אז מה אם הם יותר מוצלחים?? זה צריך לתת לך הרבה תקווה: זה אומר שאת מוצלחת, אחרת הם לא יכלו להיות יותר מוצלחים. מבינה את הלוגיקה?? ברור. זה פשוט.

די, די עם ההרגשה הזו!!

את לא כישלון. את לא כישלון. תגידי לעצמך את זה כל ערב לפני השינה. תבטיחי לי. לפחות חודש תגידי.

היי, אני מאמינה שיש משהו, איזהשהוא תחום שמושך לך ת'עין, כמו גירוד כזה, ובכנות, אולי את פשוט לא מעיזה להסתכל עליו ישירות?? אולי את פוחדת להתלהב ולגלות ש.. אפס, אני כישלון. אני לא מצליחה כלום. הלך לי הדבר שכ"כ רציתי. אולי?... בינך לבין עצמך, תבדקי את זה. אולי את פוחדת מכישלון?? תשמעי, מה אני אגיד לך, כישלון הוא באמת מפחיד, עד שהוא עובר... ושוב לוגיקה פשוטה: אם הוא מפחיד עד שהוא עובר - זה אומר שהוא עבר.. וככה לגבי כל דבר בערך...

תקשיבי, ממש קשה לי לכתוב לך כאן הכל. אם את רוצה, בואי לש"א, בכיף, אני כאן. אוהבת.

בבקשה בבקשה תדברי איתי במסר או בשיחה אישית. פשוט עברתי את מה שאת עברת ופשוט אני לא מרגישה נעים לכתוב כאן.. בבקשה בואי לשיחה אישית! אפילו תפתחי כינוי חדש בשביל זה! בבקשה!

לי היו גם תחושות כאלה וברגע שהתחלתי להתנדב עם ילדים של חינוך מיוחד ולעשות משהו עם עצמי קיבלתי פתאום פוול הבנה על כל הנושא הזה

ידע שכשבן אדם עושה טוב, הוא מרגיש הרבה יותר טוב..

אני אומרת שתחפשי בנרות משו שמתאים לך..

תחביב כזה... ויש המון!

לכי אפילו לאיזה קורס מקצועי ופשוט תעשי כמו תוכי.. את פשוט אוכלת את עצמך1 "כבשה שחרה" וכו בחיים לא יעזור לך!!

זה בדיוק הזמן שלך!

רעיונות-

התנדבות, תסרוקות , תכשיטנות . פימו. ציור. לשיר . לרקוד ,

פסיפס, אפילו לכי לשכנות זקנות וזה כבר משהו עצום לעשות- פשוט תבקרי אותן..

אפילו תמצאי לך איזו עבודה.. משהו!!!

ואת לא כבשה שחורה!!! את פשוט--- את! וזה מה שה' נתן לך והוא כנראה רוצה שתחפשי את זה!

בס"ד

קודם כל את ממש לא כבשה שחורה ואני בטוחה שזה סתם מחשבות שהגיעו לך לראש..

חוצמזה, מה שכדאי לך לעשות זה דבר ראשון >> להתפלל.. כן, להתפלל על הכל--- שתצליחי ושיהיה לך טוב [:

ותמיד תזכרי שלכל אחד ה' ברא כשרונות אחריםם וחסרונות אחרים, ככה שאני בטוחהההה שיש לך תחום אם לא יותר שאת טובה בהם..

תחפשי ת'תחום הזה.. !!!

ב"הצלחה... =]]

מי זאת בחתימה שלך? זה כל פעם מצמרר אותי מחדש!

בשביל לסגור תנצלוש אני יסביר!

זאת חברה שלה שנהרגה אאל"ט טבעה!

אם הייתי מכירה אותך ויודעת מי את אני מבטיחה לך שהייתי מוצאת פווווול כשרונות, לכולם יש, זה יכול להיות אפילו כישרון להיות בן אדם פשוט ורגיל!!!

חוץ מזה, אל תשכחי שלימודים זה לא הכל בחייים, זה אפילו כמעט כלום!

העיקר זה שתעשי חיים ותחייכי!!!!

מתה עלייה..!!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...