אצלנו בבית ב"ה יש מחשב בלי רמקולים!!!

ואז- אי אפשר לראות סרטים.

מידי פעם אפשר לראות אצל סבתא או הדודים.

באמת לא תמיד זה קל, ויש הרבה פעמים, שאם היתה לי חצי שעה שקט זה היה מאד עוזר

(לדוגמא- בשביל לשטוף את הבית לחג כשכולם נמצאים סביבי)

אבל ב"ה מצליחים להסתדר.

ראוי להסביר לילדים בנחת שבאמת יש ב"אסי וטוביה" וכד' דברים טובים שאפשר ללמוד מהם (לבל נעשה אותם "רשעים במקצת" בעיני עצמם..), אבל זה לא דבר בריא להתרגל לשבת הרבה זמן מול המחשב. זה יכול להביא להתבטלות. ילד צריך גם לשחק , לקרוא, לעזור, לפעול.  לכן נגביל ביחד את הסזמן שמסתכלים ל....  כך הכי טוב מגיעים להבנה העקרונית ביחד עם הילדים.  אח"כ צריך להזכיר ולעמוד על הקיום, כי זה מושך.. פה-שם אפשר קצת "גמישות".  

לגבי הזמן - תלוי בילדים. אם הם כאלה שממילא לא מגיעים הרבה למחשב - אפשר לומר: ילדים, עד שלשה סרטים. או: כמה ראתי, שניים? טוב, עוד אחד.  לא "לנפח" מזה יותר ענין ממה שיש להם.   אם זה ילדים שקצת "מכורים" למכשיר - צריך לקבוע מראש: למשלף שניים "אסי וטוביה".  יותר מאוחר - דודו אחד.  תלוי בזמן הפנאי, התעסוקה האלטרנטיבית וכד'.  העיקרון, לענ"ד: לא הרבה מידי ברצף, וגם לא יותר מידי פעמים. שלא ייכנס לילד בראש שבעצם כל הזמן מחכים, ח"ו, "לחזור" אל המחשב. המחשב הוא עיסוק אחד, לזמן מוגבל, וזהו.   ויפה שעה אחת קודם. אם ילד גדל ומתרגל - זה כבר יותר קשה לגמול. הוא גם לא יראה רק אסי וטוביה..

בעיניי שעה מדי יום זה המקסימום שהגיוני לאפשר (אני נותנת אולי שעה בשבוע).

אני גם לא אוהבת את הרעיון של ערוץ מאיר - למרות שכל החברים של ילדיי צופים, וגם אני צפיתי פעם כדי לבדוק והתרשמתי מאוד לטובה - אבל עצם הרעיון שהילד מתוודע לאפשרות של צפייה בסרטים באינטרנט, מאוד מרתיעה אותי.

זה נכון שזה מאוד מפתה, אבל זה בערך כמו להכין כל יום טבעול לארוחה - ברור שזה הרבה יותר קל ולפעמים גם יותר טעים, אבל זה לא לעניין. (כל עוד מדובר על מצב רגיל, לא שמירת הריון או משהו כזה)

לא נעם לי להגיד אבל גם אסי וטוביה מבחינתי זה הומור עצבני ואגרסיבי. למרות שהתכנים יהודים

בלי קשר אני מרגישה שלא להושיב אותם מול המחשב מפעיל לא רק אותם לא בעיקר אותי איך ליצור לנו חיים אקטיבים ושמחים עם מנגנון של פתירת בעיות ללא פתרונות הקסם....

והכביסה?? (והערמת כלים והרצפה וכו') נדחות לאחרי שעות השינה שלהם...

אני מודה שהבית שלי לא מבריק  אבל זה נראה לי נכון לי.

ד.נ. אולי חשוב לדעת שהגדול שלי בן 6- 

ובטח עם ילדים יותר גדולים יש מצבים ושיקולים שאני עוד לא מכירה. 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות