הוא די מעוצב לא יודעת עד כמה...

ונחמד ליהיות בו-אני אישית מעדיפה ליהיות למטה...(בקומה הראשונה..)

ולגבי נקיות...עדיף שלא נדבר....(סתם לא כזה נורא...)

ואז אני עושה לי חדר אדום שחור!! משו מהמםם...עם טפטים על הקירות..משו שיא היפהה!!

אני ביחד אם כל האחיות שלי בחד ואין מקום לזוז!

יש 2 מיטות קומותיים ומיטה עומדת באמצע ו2 ארונות וספריה......

ועוד את כל התיק של כולנו וארגז נעליים וזההההה מעצבןןןן.....

נעבור רק עוד שנה מהבית ואני מתפוצצצת כבר כמה אפשר להיות איתם????????????
ומחדר לבד אני צריכה להצטופפף עם עוד 4 אחיות....

עכשיו אני שמחה שאנין לנו בנים....... איפה היינו שמים אותום?

אבל בע"ה עוד יהיה תתפללו.........

מי שבחד לבד שיעריך זאת ממממממממממממממממממש!!

טכרגע הוא גם לא יפה (צבוע בוורוד ), אבל אני עומדת לצבוע אותו בקרוב...

אולי יותר נכון לומר עמוס...
אין כמעט קיר פנוי, הכל מלא בציורים ותמונות

נקי ,

חמים,

מושקע וכד'...

כתום-השבוע צבענו!

קצת מבולגן...

אני עכשיו בוו..

מעוצב? לא. אבל אני צבעתי לעצמי ת'מדפים, וישלי ארון חדשש וחדר ענקייי שיש בו פוול מקום לבלגןן.. אחח.. זה כייףף(=

לא הכי מעוצב אבל יפה!...  ו..(כמעט) תמיד מסודר

הוא מאווד ססגוני בצבעים ורוד בהיר וירוק בהיר הוא נראה כמו גלידה!! (אבא שלי בחר את הצבעים.. עכשיו הכל מובן?!)

אם.. הוא בעיקרון דיי מסודר... (ה-דיי מודגש אם לא סמתם לב.. )

אם..

הוא ממש מלוכלך בגלל שאחיותי הזעירות (מלשון זעיר, קטן) שורצות בו כל החיים ונהנות בו ומפלגנות אותו..

אני עם אחותי החביבה עלי במיוחד.. (המבין יבין... והלא מבין-לא נורא.. בפעם הבאה..)

בחדר ואנחנו ממש מכייפות..

אם.. נראלי שזהו לא?!

להעלות תמונה?

לפי דעתי יפה אני ממש אוהבת אותו אחלה חדר!

אבל הוא ממש יפה..

צבוע..בצבעים שאחותי ואני צבענו שהיינו קטנות..

כשאני בבית הוא מבולגן..

וסתם כך הוא מסודר כי אף אחד לא ניכנס לשם..

ההורים שלי עיצבו לי חדר ממש מהמם לפני 4 שנים בערך....

בצבעי בורדו-קרם, והוא מעוצב יפה, נקי וממש כיף לי להיות בו ואני אוהבת אותו!!

ד"א אני בחדר לבד...

20101005225843.jpg

ותזדעזעו הוא ירוק סגול.... אתם מוזמנים לבקר....    

ולמרות שהוא ישן כזה ודי מכוער למרות כל הניסיונות שיפור:

תמיד כייף להיות בחדר, כי הוא שלי!!!

לא נעים...

אבל מבולגן זה מילה עדינה

אבל כיייייף לי להיות בו!!

כי הוא שלי ורק שלי!

והוא מקום לי להיות בו מתי שבאלי לבד!

מי צריך יותר מזה???

כיף מאוד להיות בו.

ולא הייתי קוראת לו מעוצב ,אבל הוא בהחלט יפה.

הוא לא כ"כ מושקע אבל הוא יפה!! והוא רק שלי

כי אני עם שתי אחיות שלי בחדר ואחת מהם היא פשוט בלגניסטית קטנה (קטנה בכל המובנים) והוא גם עם סיפריה, 2 ארונות ו - 3 מיטות וזה עושה אותו עוד יותר קטן ומבולגן. אני מתפללת כל הזמן שאחים שלי יתחתנו כבר ואז יהיה לי חדר לבד, נקי ומסודר.

חחח סתם.. לא יותר מדי... =]]

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...