אני מתארת לעצמי מה את עוברת!!
אינמצב שאת עוברת בי"ס??
את לא יכולה לסבול ככה!

דיברת עלזה עם ההורים/המורה??
איזה חברות מגעילות!!!
 

אין בית ספר קרוב.. אני חושבת על לעבור כיתה כי יש לנו מספר כיתות די גדול (אנחנו 150 בנות)

אבל אז- אני אגרום לחברה היחידה שעדיין איתי לעבור גם. כי אנחנו חברות שבע שנים ואנחנו באמת לא יכולות אחת בלי השניה. ולה ב''ה טוב. הבנות לא פוגעות בה יותר מדי..

ולא דיברתי על זה עם אף אחד. המורה כי אני לא מספיק פתוחה איתה[

ועם ההורים.. גם לא, אני לא רוצה לצער אותם..

נימאס לי. אתם פשוט לא מבינות מזה להיות מושפלת כל יום. (מדהים איך כשהם רוצות, המוח שלהם יכול להמציא המון אמרות.. ומשים מה שה אף פעם לא ניגמר להם הרעיונות..)

יש לך שתי אופציותת..
ולא.. לשתוק זה לא אחד מהם..
אחד. זה או לצעוק עליהם משו כמו " די.. די כבר. נשבר לי.נמאס לי.. אני מנסה להיות כמה שיותר טובה ואתם סתם.. סתם מזלזלות בי.. ואפילו לא שמות לב כמה זה פוגע בי.. " וכו'.. אני בטוחה שהכל יצא לך ברגע שתתחלי.. ואל תתבישי תני לזה לצאת.. גם אם יצאו לך דמעות. ותבכי.. לונורא. זה טוב. והם יבינו עד כמה כואב לך!

אם.. שתייםם.. להגיד איזה משו.. כאילושאת צוחקת איתם.. להגיד משו כזה בצחוק אבל שהם יבינו. שיעקוץ קצת..
 

המו המון בהצלחה! קבלי חיבוק בינתיים. ותמיד פה לעזור!

אל תתפרקי מולם!! זה רק יגרום להן יותר להציק לך!!
לצערינו יש אנשים מגעילים בעולמינו!!
"החברות" האלו פשוט מתנהגות זוועה!!
ואת לא יכולה לשמור על חברות עם החברה הטובה שלך אחרי שתעברי כיתה? זה שווה לסבול את מה שאת סובלת בשביל זה??
קבלי חיבוק!!

אבל..לדעתי את לא צריכה להתייחס..אולי זה נשמע נדוש אבל תמיד(!!)הכל נובע מקנאה! תאמיני לי!

את לא צריכה לשתוק על זה! למה מי הן שיפגעו בך ככה?! תחזירי להם כמו שמגיע להן! אם הן אומרות לך משו כמו זה שאת מקשיבה בשיעור תגידי להן י"ש לכן בעיה שאני יותר טובה ממכן במשו?!" זהו,פשוט תחזירי! אין מה לעשות! הן לא יהרסו לך ת'חיים!!

מלא בהצלחה חמודה!! ואם את צריכה משו,בואי לאישי..!

ישלי המון מה לומר על זה.. הייתי במצב מאוד דומה לפני כמה שנים.. אבל אני ממש מעדיפה שלא פע..

אל תבכי! עצוב לי בשבילך..

איזה עצוב, יואווו.. בא לי לבכות.. זה מה זה קשה, באמת..

אני כל כך מבינה אותך..

יש מצב לעבור אולפנה?כיתה? משהו?

אם כן- תעשי את זה, אם קקשה לך לעבור- את יכולה להישאר..

תראי, תחזירי ךהם! תעני להם, אל תראי להם שאת נשברת מהם. מתישהו זה יפסיק- אם הם יראו שזה לא מפריע לך.

אפשרות שניה- תשתפי פעולה, תצחקי על עצמך. זה החסינות הכי גדולה, באמת. אף אחד לא יוכל לפגוע בך אם את תהיי שלמה עם החסרונות שלך.

אחח.. אני לא יודעת מה להגיד.. את תמיד תמיד מוזמנת באישי, באמת!!!

אוי נשמה שלי!!

אני מזה מבניה אותך!!ילדים הם עולם אכזר!

היתי המצב שכזה לפני כמה שנים והרגשתי את זה ממש!!

בכיף באישי אם בא לך!

אני לא רוצה להגיד להם שנימאס לי.

הם רק ירדו עלי יותר ממה שכבר עכשיו, ואני לא רוצה.

איך אני אוכל לצחוק על עצמי? אני פשוט לא מצליחה. אני שתוקת כי ברגע שאני רק אפתח את הפה

אני פשוט אתחיל לבכות, אז אני פשוט שותקת.. או יוצאת החוצה. ("כואבות לי הקוביות" מעניין עד מתי זה יתפוס...")

וזהו, עד שפעם אחת זה יתפרץ. ואז יהיו לזה שתי השלכות. או שהם יפסיקו, או שהם רק יהרגו אותי יותר ממה שעכשיו.

אם כי מוות, זה נישמע אחלה מצב לעומת מה שאני עוברת עכשיו.

בס"ד

אם את באמת במצב כל כך גרוע, תמצאי דרך לגרום להן לפחד. לא תמיד צריך הרבה בשביל ליצור תדמית מאיימת (לדוגמה: כשאבא שלי היה בבית ספר הוא דחף למישהו עיפרון לרגל, והיה צריך לקחת אותו לבית חולים).

תמיד אפשר לעבור ללמוד במקום אחר (זה מה שאני עשיתי לפני שש שנים [אני לא מאמין שעברו כבר שש שנים מכיתה ז..])

בכל אופן, אם המצב נשאר כמו שהוא עכשיו, אל תעזרי להן ב'איזשהו משו' או בכל דבר אחר. אני העדפתי לקבל מכות ולא לעשות טובות למי שהציק לי, ואין ספק שזה שוה את זה. אי אפשר לעשות טובה לאנשים כאלה.

וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמּוֹן:

וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנָה הַהִיא שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֶת כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד:

וַיַּעַבְרוּ בְנֵי עַמּוֹן אֶת הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם גַּם בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד:

וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' לֵאמֹר חָטָאנוּ לָךְ וְכִי עָזַבְנוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים:

וַיֹּאמֶר ה' אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן הָאֱמֹרִי וּמִן בְּנֵי עַמּוֹן וּמִן פְּלִשְׁתִּים:

וְצִידוֹנִים וַעֲמָלֵק וּמָעוֹן לָחֲצוּ אֶתְכֶם וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי וָאוֹשִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם:

וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אוֹתִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים לָכֵן לֹא אוֹסִיף לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם:

לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם הֵמָּה יוֹשִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם:

גם אני, כשהיה לי קשה- לא משנה באיזה תחום הייתי מדברת עם אמא שלי, ובוכה, ופורקת הכל... ובד"כ יש להם איזושהי עצה טובה לתת לך.... הם מכירים אותך הכי טוב בעולם, ורוצים שיהיה לך רק טוב!

אחת קודם כול לבכות כול הזמן להוציא לא להשאיר בלב כי בסוף זה יצא משהו גדול נוראי!!!

שתיים לאמץ את הירידות !!! כאילו עלי ירדו על משו מסיום ופשוט כולם כן כן כולם צחקו עלי רצתי לברוח לבכות לצעוק אבל אז נזכרתי זה רק יייתן להם עוד סיבה לצחוק עלי! אז פשוט במקום כל מה שרציתי לעשות התחלתי לצחוק על עצמי כמו ילדה מפגרת שצוחקת על עצמה!!! הבנות ראו שזה לא מפריע לי ולהפך זה אפילו מצחיק אותי אז הם הפסיקו!!! וזהו ככה מתמודדים עם זה!!!

ותדעי שאם את צ'כה עוד משו אני תמיד פה..(גם אם את לא מכירה אותי..=)

קבלי  וחיבוק ותשתדלי להמשיך לחיוך גם עם כל המצב הזה!!!

תעשי לעצמך לרגע הפסקה מהסביבה, תיכנסי לחדר שלך, תעשי משהו שאת אוהבת, תאכלי משהו טעים....ותנסי להסתכל על העולם מזוית טובה....זה באמת קשה, אבל זה טוב...

ב"הצלחה נשמה!!!

נראה לי שהרבה יותר יצער אותם כשהם ידעו שזה מה שעבר עלייך ולא סיפרת להם.,

בכל אופן-- ממש בהצלחה!!!

ו....שומדבר עוד לא אבוד...=]=]...יש תקווה!!

וחוץ מזהה--- אולי כן כדאי לך לחשוב קצת על לעבור אולפנא.

תחשבי מה יותר חשוב לך. עהשאלה עד כמה את מוכנה ורוצה לשנות את המצב, ועל מה את מתפשרת.

אני הייתי תופסת את אחת מהם ומזה מרביצה לה תחיים שלה!!! [חח.. ילדה אלימה=]

אם את מכירה אותי אני מוכנה לעשות את זה בשבילך!!

היא פשוט תפסיק ואחריה כולם... ווואי וואי לא הייתי מוותרת

ועדן- בכלל את היית באה איתי [נשמע לך כיף?]

http://www.makshivim.org.il/show.asp?id=3758

חוץ מזה אני מציע שתדברי עם מישהו קרוב שיכול לעזור, תנסי להעביר מסרים לאנשי צוות של הבית ספר. בהצלחה!

אין יאוש בעולם כלל!!!!!!!!!!

אנשים, תודה! עזרתם לי לעבור את בימים האחרונים ביותר כוחות..

אוף.. בשביל שתיבנו מה באמת קורה אני אספר לכם משו.. לא באמת חשבתי שאני אספר אותו למישהו, חשבתי לשמור אותו בתור המעשה הקטן והטוב שלי, אבל בשביל שתבינו אני אספר..

זה הולך ככה ב''ה אני ילדה די טובה מבחינת לימודים, הבעיה שאחת מהם... לא כ''כ.

ושנה שעברה עזרתי לה מאוד לגמור את השנה במתמתיקה, הייתי נישארת הפסקות בשביל להשלים איתה חומר.

ב''ה היא עברה את השנה אומנם לא אם ציון  כ''כ טוב אבל סביר. (וזה אחרי שנה של חוסר למידה)

ובואו נגיד- שהילדה הזאת היא הפוגעת הראשית..

כל דבר שאני עושה, מיד הערה, מיד! ב''ה יש לי את החברה שלידי, כל פעם שהיא רואה שאני כימעט בוכה, היא מוצאת דרך ליגרום לי לא לבכות (במקרים רציניים היא פשוט מוצאת דרך להוציא את שתינו החוצה..) אבל ליפעמים היא סתם מציירת לי ציור מצחיק, בדיחה אימרה מעודדת, וככה אני ממשיכה..

אבל למה? מה אני עשיתי לכם? פגעתי? מה??? ב''ה המצב עכשיו מישתפר.. גם בגלל החברה המתוקה שלי, וגם בגלל שליפעמים אחת הבנות חסרה (ואז הם לא עושות כלום) וגם יש לנו שיעור ניפרד מהם.. אבל בשאר הזמן, אני מתה, פשוט מתה! אני לא נימצאת בכיתה, אני נותנת לעצמי לחלום בשביל לא להעלב..

אבל אני יודעת, שאני לעולם, אבל לעולם!! לא אסלח להם.. הם יצתרכו לכפר על כל מה שהם עושות לי לבד.

וזה מדהים, כי זה פעם ראשונה שאני באמת אפילו לא מנסה לסלוח.

אין לך מושג כמה אני ממש מבינה אותך!

אני מממממשששששששש רוצה שתבואי לאישי..!

המונשיקות.אני!

הנה!

נראה לי שהגעת לשלב שבו את צריכה להתעלם...

לא בצורה מזלזלת..

גם אני עברתי את זה..

יש לך חברה כלכך טובה ליידך!

אז מה אכפת לך מכולם ?

תהני מהחיים!

אם הם כלכך נוראות לא הייתי רוצה בכלל שום קשר איתם!

אם את רוצה לדבר איתי באישי את מוזמנת תמיד!

תקשיבי, לא משנה כמה כמה הן פוגעות בך- בבקשה בבקשה תנסי לסלוח להן!!!!

מנסיון, יש כח למילים, ואם תתפללי שיקרה להן משו רע- זה עוד יבוא אלייך בהפוכה!

קחי את זה כנסיון / כייסורים מכפרים שה' מביא עליך, והן פשוט השלחות שלו לנסיון הזה

את יכולה לעבור אותו ואת יכולה להתחשל, תאמיני לי- כמה שסבלתי (ואני הייתי מחזירה- הוהוהו- הלשון שלי לא ידעה גבולות..;), במבט לאחור- אני רואה שזה רק חישל אותי והתבגרתי.

ודווקה ילדה אחת שממש התעללה בי- התבגרה גם היא, והיום אנחנו בקשר טוב- ופשוט אי אפשר להאמין!

*כל מי שנכנס לפה- זה גם בשבילכם- נלמד לצמוח מהקשיים, והכי חשוב- ל-ח-ש-ו-ב על הזולת!

לכל אדם יש רגשות!!! אני אישית הפכתי לבנ"א הרבה יותר רגיש מאז (ולמי שמכיר אותי, תחשבו כמה לא רגישה הייתי אז, אם ככה אני היום..)

בהצלחה מתוקה, אשמח לדבר באישי!

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!