ניסיתי לחתוך את עצמי עם מספריים(ביד) לפני שבוע בערך.לא הצלחתי.הייתי משוגעת.שברתי אחד מהמכשירי טלפון שלנו.
שברנו מסגרת של תמונה שהייתה על הקיר.
יצאתי עם חברות.אמרתי להם שניסיתי לחתוך את עצמי עם מספריים והם פשוט צחקו.לא התייחסו.
בנתיים כל לילה כמעט רבתי עם אבא שלי..
במוצ"ש הוא התעצבן עליי.ברחתי מהבית לשעה וחצי עד שהוא התקשר מהפלאפון של אחותי ככה לא ידעתי שזה הוא וחזרתי.
הלכתי לישון עצבנית עליו.
קמתי בבוקר השלמנו שוב ואז הוא טס עכשיו לשבוע.
הייתי בטוחה שיהיה שבוע מעוולה אבל טעיתי.
ביום ראשון הייתי צכה ללכת לאולפנה של חברה שלי ליומולדת של חברה ובשניה האחרונה ביטלו לי ואמא שלי אמרה שהיום היא תקח אותי.
היום באתי לצאת ואמא שלי החליטה שאני לא יכולה לקחת טרמפים.
חברה שלי ממש נעלבה כי היא הייתה יכולה לחזור הביתה ונשארה באולפנה רק בשבילי..
הלכתי לחדר וניסיתי לשרוט את עצמי עם סיכת בטחון ולהוציא דם.לא הלך.
אני עולה לפייס.וחברה שלי מודיעה שהיא בסוף לא יכולה לבוא לשבת אחרי ששיא החיכיתי לזה...
בשמחת תורה סיפרתי לחברה שלי שניסיתי לחתוך את עצמי והיא תפסה אותי לשיחה.
לא סיימנו.ועדיין לא מצאנו זמן.
מישהי שאני שיא המעובצנת עליה כבר חודש ומשהו לא שמה לב לזה ועכשיו עברה לכיתה שלי.
אני מסובכת עם כל הבנים בעולם שאפשר.
ועכשיו אני מגלה שידיד שלי לשעבר מניייאק אחד גדול.
היום עוד מעט חתכתי את עצמי.
המצב שלי עם אלוהים לא משוו..
ואני רותצה לעשןן בטירוווף...
וכשהכל קורא ביום אחד...
את בדיכאון...
מה עשוייים???
