אחת מהרוגות הפיגוע הנורא על תושבי בית חגי הייתה כוכי אבן חיים.
כוכי הייתה נשואה למומי ולהם ילדה בת 10 שנולדה לאחר מאמצים רבים.
במהלך השבעה התיישבו מול מומי זוג אנשים לא דתיים בערך בגיל 55. אנשים שאלו אותם בעדינות מאיפה הם והם אמרו שהם הגיעו מקיבוץ הגושרים בצפון.
וכשנשאלו איך הם קשורים למשפחה הם סיפרו:
כוכי ומומי אבן חיים הקפידו לקחת כל שבת לפחות שני חיילים לאירוח בארוחת שבת, באחת השבתות לפני כמה שנים התארחו אצלם שני חיילים, כוכי שאלה כשהם נכנסו האם לכל החיילים יש סידור לארוחה או אם ישנם חיילים שלא מצאו מקום, החיילים השיבו שיש רק חייל אחד שהחליט להישאר במגורים מכיוון שהוא קצת מדוכא, בסיום הארוחה שלחה כוכי צלחת אם אוכל לחייל שנשאר במגורים.
ממש לפני שהחיילים עזבו את הבית שאלה כוכי למה החייל מדוכא? החיילים השיבו שיש לו יום הולדת והמפקדים סרבו לשחרר אותו. החייל לקח את זה מאוד קשה וממש נכנס לדיכאון.
מיד כשיצאה השבת הכינה כוכי עוגה גדולה, הזמינה את כל החיילים ועשתה לחייל יום הולדת.
הזוג שהגיע מקיבוץ הגושרים אמר שהם הוריו של אותו חייל וסיפרו שהבן שלהם היה במצב כל כך קשה שהוא ממש רצה או לדפוק נפקדות או להתאבד, אך המעשה המקסים של כוכי החזיר לו את שמחת החיים. לכן עשינו את כל הדרך מקיבוץ הגושרים.
כמה מעשה קטן ולכאורה פשוט יכול ממש להציל חיים.
יהיו דברים אלו לעילוי נשמתה של כוכבה אבן חיים.