ב"ה

מגיל 3 רק חצאיות, וגם גרביים... החל מגיל 3 זה גיל חינוך ואחת המצוות העיקריות של נשים ובנות זו צניעות אז אני מחנכת אותה למצווה הזו...

לפי ההלכה צריך מגיל 3 חצאיות? 3 זה גיל חינוך? זה מה שתהיתי בעיקר. אשמח למקורות הלכתיים.

קניתי די בתמימות... ועכשיו תוהה מה לעשות...

אבל בבנות דיני צניעות מתחילים בגיל 3.

כך לדוגמא אסור לגבר להתייחד עם ילדה בת 3.

ולגבי הלבוש - מה, כמה ואיך תשאלי את הרב שלכם.

הרבי מליובאוויטש אומר להלביש במלוא הצניעות מגיל שלוש, וכך לדעתי רוב מוחלט של הפוסקים.

לדעתי, במיוחד אם את אומרת שרוב הילדות ילבשו חצאיות, יש בזה משהו מעבר לצניעות עצמה (אני חושבת שרבות יסכימו איתי שחצאית לילדה זה לאו דווקא צנוע...), זה משהו שמייחד אותה כ"ילדה שלובשת חצאית". אני לא יודעת בדיוק להסביר למה אני מתכוונת.

כמובן שחובה מכנסיים מתחת! בחורף הכי קל - גרביונים. דווקא בחורף ניצלתי את זה שגרביונים+חצאית זה ממש מתוק, והלבשתי ככה הרבה פעמים גם לפני גיל שלוש.

בקיץ אני מלבישה מכנס יותר קצר מהחצאית (ממש לא אוהבת מראה של מכנסיים מתחת לחצאית) וגרביים ארוכים. אם את לא הולכת עם גרביים או לא מתכוונת לגרוב לה, אפשר מכנסיים עד הברך.

אם קנית את הבגדים בשבועיים האחרונים, אולי תחליפי?

ראשית גיל חינוך תלוי מאוד בכל ילד וילד לפי מה שהוא ולפי התפתחותו האישית. כך למשל: אם הילד יודע קצת לדבר, מלמדים אותו "שמע ישראל".. וכמובן שיש להרבות בקדושה כמה שאפשר.. 
 

בגיל 3 הלבשתי את הילדה בחורף במכנסיים עד שהגננת דיברה איתי וסיפרה לי שהבנות בגן מתלחששות ומתפלאות מדוע היא תמיד במכנסיים ...

באותו יום הלכתי וקניתי לה כמה חצאיות וגרביונים יפים - כדי שלא תהיה שונה בגן.

לדעתי מבחינת ההלכה אין בעיה, אבל מסתבר שכבר בגיל 3 הבנות מסתכלות על מה שהאחרות לובשות.

דודה של אשתי שהיא גננת ותיקה אומרת שהיא מבקשת מההורים להלביש את הבנות במכנסיים (או להוסיף).

הטיעון שלה שלילדים בגיל הזה אין מודעות לגבי צורת הישיבה שלהם וכדו'.

עדיין יש הרבה דברים כאן שתלויים בילד בזמן ובמקום. 

אני בעד חצאית ומתחתיה חייבים תמיד: בקיץ מכנסונים, בחורף גרביונים או מכנסיים ארוכים. תלוי גם בציבור אבל עד כתה א' אפשר להלביש רק מכנסיים ארוכים בחורף. בעיקר זה שייך אחה"צ, שאז זה לא זמן תפילה, הוצאת ספר תורה בגן וברכת המזון. זה זמן חוגים ומשחקים ונראה לי שאפשר להקל.

שבגלל שבגיל הזה הבנות קופצות ומקפצות כמו בנים, החצאית תהיה פחות צנועה מהמכנסיים, המכסים את הרגליים בצורה מלאה.

לפי דעתי מכנסיים זה בהרבה יותר צנוע. הבת שלי התחילה בגיל 4.5 עד עכשיו היא לא רצתה. נכון שיש את הדרישה החברתית והדתית אבל אני רואה יותר הורים שמעירים לילדה שבי צנוע הרבה פעמים ביום, אז מה יותר צנוע?! צריך לחשוב איך לאזן את זה מצד אחד חצאית מצד אחד צניעות. שהקב"ה יצליח את דרכינו אמן!

לביתי היחידה אני מלבישה טייץ- אחרי הברך וחצאית עד הברך.

כגננת אני רואה את הבעייתיות בנושא הצניעות ופונה תמיד לאימהות להוסיף מכנסיים ומדגישה-צמודים, רצוי אחרי הברך גם בגלל נפילות למיניהן , נמנעת חבלה בברכיים.

אני תוהה מה אעשה בחורף, כיוון שבקיץ היה ממש נוח ונראה לא מסורבל (היא בגן שרובו חילונים) ואפילו אופנתי.

נראה לי שבחורף אלך על שמלות עד הברך ומתחת גרביונים.

חשוב לא להגביל את חופש הפעולה של הילדות, בארגז החול ובטיפוס בסולם, בטיול וכדומה.

עם זאת, הילדה מעכשיו מתחילה להבין מה יפה ואיך כדאי, לכן, אני מרגילה אותה מעכשיו שלא הולכים רק עם מכנסיים (ממש כמו אמא) וגם- לא הולכים ללא מכנסיים (עדיין לא ניסינו גרביונים).

גדגדג

?????????????????????????????????????.

הרב אליהו זצ"ל פסק לחברה שלי מגיל 4, אנחנו פוסקים לפי הרב דב ליאור שפוסק מגיל 3. את החליפות ניתן להלביש גם מתחת לחצאית (כיוון שלא כל הבנות מסתדרות עם גרביונים בגיל הזה) וגם לפיג'מה. בכל מקרה על פי רוב מחיר חולצה הוא כמו מחיר חליפה ויותר, כך שאפילו אם תשתמשי במכנסיים רק ללילה זה יוצא יתר משתלם

עוד לא הגעתי לגיל, ולכן לא יודעתמה אניאעשה, אבל שמעתי מאמא שלי (גננת) שבנות מסתבכות עם החצאית, הרבה פעמים היא עולה להן והן מאוד נבוכות מזה, כך שיוצא שכלהיום הן מתעסקות בסידור שלה. שלא לדבר על טיפוס למתקנים, קפיצות, ישיבה מזרחית וכו'. נראה לי שעד כיתה א' עדיף מכנסיים.

שמלה או סרפן ומתחת טייצ

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....