ב"ה

מגיל 3 רק חצאיות, וגם גרביים... החל מגיל 3 זה גיל חינוך ואחת המצוות העיקריות של נשים ובנות זו צניעות אז אני מחנכת אותה למצווה הזו...

לפי ההלכה צריך מגיל 3 חצאיות? 3 זה גיל חינוך? זה מה שתהיתי בעיקר. אשמח למקורות הלכתיים.

קניתי די בתמימות... ועכשיו תוהה מה לעשות...

אבל בבנות דיני צניעות מתחילים בגיל 3.

כך לדוגמא אסור לגבר להתייחד עם ילדה בת 3.

ולגבי הלבוש - מה, כמה ואיך תשאלי את הרב שלכם.

הרבי מליובאוויטש אומר להלביש במלוא הצניעות מגיל שלוש, וכך לדעתי רוב מוחלט של הפוסקים.

לדעתי, במיוחד אם את אומרת שרוב הילדות ילבשו חצאיות, יש בזה משהו מעבר לצניעות עצמה (אני חושבת שרבות יסכימו איתי שחצאית לילדה זה לאו דווקא צנוע...), זה משהו שמייחד אותה כ"ילדה שלובשת חצאית". אני לא יודעת בדיוק להסביר למה אני מתכוונת.

כמובן שחובה מכנסיים מתחת! בחורף הכי קל - גרביונים. דווקא בחורף ניצלתי את זה שגרביונים+חצאית זה ממש מתוק, והלבשתי ככה הרבה פעמים גם לפני גיל שלוש.

בקיץ אני מלבישה מכנס יותר קצר מהחצאית (ממש לא אוהבת מראה של מכנסיים מתחת לחצאית) וגרביים ארוכים. אם את לא הולכת עם גרביים או לא מתכוונת לגרוב לה, אפשר מכנסיים עד הברך.

אם קנית את הבגדים בשבועיים האחרונים, אולי תחליפי?

ראשית גיל חינוך תלוי מאוד בכל ילד וילד לפי מה שהוא ולפי התפתחותו האישית. כך למשל: אם הילד יודע קצת לדבר, מלמדים אותו "שמע ישראל".. וכמובן שיש להרבות בקדושה כמה שאפשר.. 
 

בגיל 3 הלבשתי את הילדה בחורף במכנסיים עד שהגננת דיברה איתי וסיפרה לי שהבנות בגן מתלחששות ומתפלאות מדוע היא תמיד במכנסיים ...

באותו יום הלכתי וקניתי לה כמה חצאיות וגרביונים יפים - כדי שלא תהיה שונה בגן.

לדעתי מבחינת ההלכה אין בעיה, אבל מסתבר שכבר בגיל 3 הבנות מסתכלות על מה שהאחרות לובשות.

דודה של אשתי שהיא גננת ותיקה אומרת שהיא מבקשת מההורים להלביש את הבנות במכנסיים (או להוסיף).

הטיעון שלה שלילדים בגיל הזה אין מודעות לגבי צורת הישיבה שלהם וכדו'.

עדיין יש הרבה דברים כאן שתלויים בילד בזמן ובמקום. 

אני בעד חצאית ומתחתיה חייבים תמיד: בקיץ מכנסונים, בחורף גרביונים או מכנסיים ארוכים. תלוי גם בציבור אבל עד כתה א' אפשר להלביש רק מכנסיים ארוכים בחורף. בעיקר זה שייך אחה"צ, שאז זה לא זמן תפילה, הוצאת ספר תורה בגן וברכת המזון. זה זמן חוגים ומשחקים ונראה לי שאפשר להקל.

שבגלל שבגיל הזה הבנות קופצות ומקפצות כמו בנים, החצאית תהיה פחות צנועה מהמכנסיים, המכסים את הרגליים בצורה מלאה.

לפי דעתי מכנסיים זה בהרבה יותר צנוע. הבת שלי התחילה בגיל 4.5 עד עכשיו היא לא רצתה. נכון שיש את הדרישה החברתית והדתית אבל אני רואה יותר הורים שמעירים לילדה שבי צנוע הרבה פעמים ביום, אז מה יותר צנוע?! צריך לחשוב איך לאזן את זה מצד אחד חצאית מצד אחד צניעות. שהקב"ה יצליח את דרכינו אמן!

לביתי היחידה אני מלבישה טייץ- אחרי הברך וחצאית עד הברך.

כגננת אני רואה את הבעייתיות בנושא הצניעות ופונה תמיד לאימהות להוסיף מכנסיים ומדגישה-צמודים, רצוי אחרי הברך גם בגלל נפילות למיניהן , נמנעת חבלה בברכיים.

אני תוהה מה אעשה בחורף, כיוון שבקיץ היה ממש נוח ונראה לא מסורבל (היא בגן שרובו חילונים) ואפילו אופנתי.

נראה לי שבחורף אלך על שמלות עד הברך ומתחת גרביונים.

חשוב לא להגביל את חופש הפעולה של הילדות, בארגז החול ובטיפוס בסולם, בטיול וכדומה.

עם זאת, הילדה מעכשיו מתחילה להבין מה יפה ואיך כדאי, לכן, אני מרגילה אותה מעכשיו שלא הולכים רק עם מכנסיים (ממש כמו אמא) וגם- לא הולכים ללא מכנסיים (עדיין לא ניסינו גרביונים).

גדגדג

?????????????????????????????????????.

הרב אליהו זצ"ל פסק לחברה שלי מגיל 4, אנחנו פוסקים לפי הרב דב ליאור שפוסק מגיל 3. את החליפות ניתן להלביש גם מתחת לחצאית (כיוון שלא כל הבנות מסתדרות עם גרביונים בגיל הזה) וגם לפיג'מה. בכל מקרה על פי רוב מחיר חולצה הוא כמו מחיר חליפה ויותר, כך שאפילו אם תשתמשי במכנסיים רק ללילה זה יוצא יתר משתלם

עוד לא הגעתי לגיל, ולכן לא יודעתמה אניאעשה, אבל שמעתי מאמא שלי (גננת) שבנות מסתבכות עם החצאית, הרבה פעמים היא עולה להן והן מאוד נבוכות מזה, כך שיוצא שכלהיום הן מתעסקות בסידור שלה. שלא לדבר על טיפוס למתקנים, קפיצות, ישיבה מזרחית וכו'. נראה לי שעד כיתה א' עדיף מכנסיים.

שמלה או סרפן ומתחת טייצ

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...