בס"ד

למה להתאמץ?..

אבל לא עולה לי עכשיו משו...

והייתי עם פיג'מה [זה יותא פאדיחה מיציאה ויש המשך יותר מפדח לפאדיחה הזאת,אבל לא משנה..מפדח מדי..]..

צילצל לי השעון מעורר בבוקר.ועניתי כאילו התקשרו אליי..שעה צעקתי מיזההה??ואחותי התעצבנה עליי שאני יכבה תשעון.. איי איזה מסטולה!

אני מזה רחפנית, קרה לי פווול פעמים שעניתי לטלפון ואמרתי דברים מפגרים...פעם אחת התקשרתי למדריכה שלי וכשענו אמרתי "סבתא?!"....

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....