דברי איתי באישי..

הסיפור שלך דומה לסיפור שעברתי..

רק התחלתי לקרוא וזה וגיליתי...

את רוצה שאני ימשיך לקרוא או לא???

אז המשכתי לקרוא...

קודם כל  גדול גדול!!

ואני עוד מעט יענה לך יותר באריכות קצת ב"נ בע"ה!!

שיהיה לך יומעוולה וב'הצלחה!

אחח.. איזה ניסיון מטורף.

איך ברגעים האלו אנחנו עומדים על שפת תהום, מתלבטים אם לקחת עוד צעד אחד קטן קדימה ו.. אנחנו למטה. איך בדיוק ברגעים האלה אנחנו כבר מתייאשים מלחשוב, מלהרגיש, מלרצות, מלהיות מי שאנחנו, פשוט רוצים..לברוח.

כן, לברוח. זו בדיוק המילה.

אחות יקרה שלי, אני גם עברתי משהו קשה ודומה ובגיל מיוחד יותר, אני גם מרגישה את ההרגשה באותם חודשים ראשונים שאחרי, ובגלל זה - מלב אל לב. תני לעצמך לברוח. תיברחי. רוצי. מהר. אל תביטי לצדדים. אל תקשיבי לסובבים אותך. פשוט תיברחי!!!!

לאן לברוח?

לכי למקום בודד, שרק את תיהי שם. ותיפתחי את שער הדמעות שלך.

תני לזה לזרום. אל תעצרי בעד זה.

תיבכי על מה שעברת. על מה שהרגשת. על החרטות שלך. על הרצונות. על הקשיים. על מי שאת.

תשחררי.

ואז..

תתחילי לדבר אליו. 

כן, כן,

מבעד לדמעות. תסתכלי אל על לשמיים ותיזעקי את מה שבתוכך. פשוט ספרי לאבאל'ה שבשמיים הכל,

תניחי ראשך על כתפו ותתעודדי.

לא, אל תעשי כעת כלום, פשוט תשתחררי.

אח"כ - דברי איתי..

ב"הצלחה..

אני לא יודע אם כדאי לי להתחיל לדבר בכלל, אני סתם ילדון בן 17 חסר ניסיון ומועד לחוסר טאקט.

אז ההמשך הוא רק אם את מוכנה לסיכון הזה...

אני חושב שלא שייך בכלל לגעת בנקודה של "זה יעשה לנו רע בעתיד", כי פשוט לא שייך לחזור, זה כבר סגור מבחינתו - ככה הבנתי ממך...

אממ... את די מפספסת את הנקודה. את תיפלי פה ושם כנראה, אין בן אדם שזה לא קורה לו. אבל להתאבד זה לצאת מהחיים האלה עם המינוס הכי גדול, שלעומתו אני לא הייתי מפחד כל כך מהנפילות ה"רגילות". בניסוח של התנא רבי אלעזר הקפר - "ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך, שעל כרחך אתה נוצר, [ ועל כרחך אתה נולד ], ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת , ועל כרחך אתה עתיד לתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא."

אוף, אבל אני לא יכול באמת לדבר איתך ככה, נכון? אני לא יודע, אין לי מושג באיזו דרך את מוכנה לדבר כדי שאני אדבר איתך באותה דרך. אם את רוצה את יכולה לפנות אלי בהודעה אישית... אם כי אני לא הטיפוס שנחמד לדבר איתו בדרך כלל...

בכל מקרה שיהיה ממש בהצלחה!

אלעזר

דבר שני...

מישהו מוכן להסביר לי מה זה משנה אם אני אשאר בחיים או לא?!

אז אולי יבכו עלי קצת, אחרי שנתיים גם ככה לא יזכרו מי הייתי...

לא לא,

אל תגידי שוב - אוו.. החפירות מהפעולה בבני עקיבא, זה באמת נכון:

כל עוד את פה, יש לך שליחות, את חלק מפאזל, חלק ממכונה, את לא יכולה ליפרוש מדעתך באמצע פעילות המכונה..זה פשוט - לא.

אבל עיזבי את זה,

את מבינה בכלל מה זה חיים?!..

לא נראלי.

אם את מוכנה לוותר עליהם בקלות כל כך.

את לא באמת יודעת איזה מתנה מטורפת את מחזיקה עכשיו בידיים שלך.

אחותי, 

עיצרי. תיסתכלי שניה לעצמך בעיניים. תינשמי עמוק. וקחי חיבוק.

יש ריגעי יאוש שרואים בהם רק שחור.

אבל אנחנו קמים מהם.

קמים.

חוזרים אל עצמינו.

אבל..

אני חושבת שחסר משהו ביסוד, משהו בבסיס.

ההבנה בכלל למה החיים האלה שווים.. מה זה בכלל לחיות.

בהזדמנות אחותי, 

עד אז - תחשבי על זה..

שבוע טוב וחודש שמח

אחותך האוהבת.

"הסיבה העיקרית שאני רוצה להתאבד היא, שאני בן אדם, ובן אדם, כמו כל בן אדם נופל וטועה"

אחותי היקרה עשית צעד ענק.. צעד מדהים!

כל הכבוד! ובאמת יש לך חיים מדהימים מקסימים! וככה לאבד אותם בגלל הפחד מטעויות?

בגלל פחד מכישלון? אני אחזור על מה שאמרת שוב:

"הסיבה העיקרית שאני רוצה להתאבד היא, שאני בן אדם, ובן אדם, כמו כל בן אדם נופל וטועה"

אם את בנ"א ואת כמו כל ב"א טועה ונופלת אז למה הפיתרון שלך צריך להיות להתאבד ולא להפך.. ללמוד לקום מפי התהום?

למה לא לחיות? כי קשה? אבל אמרתי כבר כמה פעמים ש "קשה יש בלחם וגם אותו אוכלים.." ובגירסה הדוסית "וגם עליו מברכים".

"לא רציתי לחיות, לא ביקשתי, לא רוצה הזדמנות שניה, כי לא מגיע לי!!!"

ואם אסכם ואומר לך שכ-ן מגיע לך לחיות כי אבא רחמן שופט אותך בעדינות רבה ואת נוטה לשפוט ת'צמך יותר ממנו?! מה תגידי לי אז? מאיפה את יודעת זה מה שתגידי לי..

אז אני אגיד לך מאיפה אני יודעת אם ד' היה מעניש אותנו על הכל ובאותו רגע אז כבר מזמן לא היינו חיים.

וכאן מתחיל החסד הגדול- אבא רחמן רוצה תשובה אוהב אותך אוהב את כולנו!

מאמין שאת יכולה להתגבר לחשוב טוב וככה בע"ה יהיה טוב.

אז מכאן צריך להתחזק הרבה באמונה... אחרת לא מתקדמים ורק נופלים..

ועוד משהו בשבילך! :

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t312031#3900021

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t317490#3960452

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t321074#3999428

 מקווה שזה הובן.! אם את רוצה משהו באישי אז בשמחה! לילה טוב אחות שבוע טוב.

שאם נולדת וזה לא היה בבחירתך אם להולד או לא אז למה לשנות ת'עולם ולהחליט שזה לא מתאים לך לחיות? תכל'ס את פה בעולם אז מין הסתם יש לך תפקיד ולא באת לפה לשבת בסטלה עד סוף חייך.. לכולם יש תפקיד בעוה"ז והוא לתקן! רק שכל אחד בדרך שונה.

לשאוף לשלמות! להבין "מה ד' אלוקיך ששואל מעימך".

לעבוד על עצמינו במטרה להצליח בתיקון!

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t312179#3913428

הוספתי את הרוב באישי אך חשוב לומר-אם תתאבדי לא יהיה לך טוב שם,לא יהיה לך גן עדן,כל הזכויות כל המצוות בפוף אחד נעלמות..יהיהי לך רע שם למעלה..התאבדות זה לא פתרון בכלל לא..לא לך ולא לסובבים אותך

אני לא מכירה אותך... אין לי מושג מי את אבל פשוט רואים שאת בנאדם מדהים!

את חיה וכואבת.... וכואבת עוד כי זה קשה מאוד!!!

זה הדבר הכי אנושי בעולם לחיות ולכאוב ו.... להמשיך לחיות. כי כאב זה דבר חולף והחיים ממשיכים.

אני בטוחה שהאנשים הקרובים אליך.. משפחה, חברות.. את חשובה להם.אבל את לא צריכה לחיות כי יצטערו

אם לא תהיי פה אלא כי את מבינה שאנחנו בני אדם והראיה שלנו על העולם היא חלקית וקטנה ממש, אז אנחנו לא מבינים מה קורה ולא "רואים את זה בסוף" כי אנחנו בסך הכל בני אדם.

הקב"ה מכוון הכל. צריך להאמין בו ולסמוך עליו כי... אין אחר!

אני בטוחה שזה קשה, שזה כואב , עצוב ו...  אבל החיים ניתנו לנו במתנה, ועל מתנות יקרות יקרות שומרים!

לא התייחסתי לניסיון עצמו. אני גדולה ממך בגיל... ולא היה לי חבר וזה לא נמצא אצלי בתיכנונים אני מאמינה שקשר בגיל הזה הוא לא טוב להמשך כי ככה אמרו המבוגרים... אני סומכת עלהם [זה משהו באופי... אני לא עוברת תהליכי "מרדנות" כאלה...] אז אני לא יכולה לתת לך עיצות ת'כלס כי אין לי ניסיון בעיניין... סליחה.

אני באמת מקווה שנצליח להתגבר על כל הקשיים!

המון הצלחה !  (את יכולה לדבר איתי אם את חושבת שאני יכולה לעזור בדרך כל שהיא! בכיף!)

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!