את אומרת להדריך שם.

זה כאילו אני גם חושבת שזה יהיה טוב אם אני אדריך שם, ושזה חשוב והכל..

אבל כאילו את לא חושבת על כל הקטע הזה הבנים-בנות..?

כאילו בסוף אני אלך לתרום מעצמי ואני בעצמי אפול. לא שאני לא מסוגלת להיות לייד בנים ולדבר איתם והכל, אבל עדיין.. אחרי שנתיים איתם..

ואז מה זה שווה?

אני באה מסניף מעורב, וגם הדרכתי עם בן..

אני חושבת שאת היחידה שיכולה לדעת אם זה מתאים לך

אני למשל שמרתי על גבולות עם המד"ש שלי, אפילו יותר מבן אחר.. וב"ה לא קרה כלום

אבל זה באמת עניין שלך לדעת כמה את עומדת על הגבולות שלך וכמה את חזקה בקטעים כאלה

צודקת. זה באמת עניין של גבולות.

ממש עדיף שלא אם אפשר אבל אם חיי ב אז לא יודע אם הייתי נכנס....

שאין שום היתר לסניף שיש בו פעילויות מעורבות.

תחשבי עם עצמך

אם זה שאת תדריכי שם יתרום להם-

מבחינה רוחנית!!!

לדוג'-האם זה ימנע מהחניכים להסתובב בחוץ באמצע הלילה?

האם זה יגרום להם להתחבר יותר לדת?

אם כן,

תחשבי אם את תוכלי להחזיק ולתפוס את עצמך

ולשים לעצמך גבולות ברורים

ומאוד חשוב שגם המד"ש יעזור לך לעמוד בהם

כי אחרת יש סכוי ממש גדול לנפילה...

שיהיה לך מלא מלא ב"הצלחה בכל מה שתבחרי!!!

אני יודעת שאם אהיה שם זה יביא טוב לחניכים מבחינת רוחנית והכל..

אבל אני באמת מקווה שאני מכירה את עצמי טוב ואני יודעת שאני לא אפול.

פשוט זה קצת דילמה אם זה טוב להביא את עצמי לניסיון ככה.

וואי באמת תודה

אין פה בפורום אף סמכות הלכתית שיכולה להכריע ובטח שלא בדברים כבדי משקל כאלה.

יש מי שיצליח ויפריח שם,

וישגם מי שיפול..

תלכי בגישה נכונה, ואל תפחדי לעזוב באמצע אם את רואה ש...

יש מי שיצליח ויפריח שם,

וישגם מי שיפול..

אם נראלך שדאת מתאימה

 אםז תלכי בגישה נכונה, ואל תפחדי לעזוב באמצע אם את רואה ש...

יש מי שיצליח ויפריח שם,

וישגם מי שיפול..

אם נראלך שדאת מתאימה

 אםז תלכי בגישה נכונה, ואל תפחדי לעזוב באמצע אם את רואה ש...

יש מי שיצליח ויפריח שם,

וישגם מי שיפול..

אם נראלך שדאת מתאימה

 אםז תלכי בגישה נכונה, ואל תפחדי לעזוב באמצע אם את רואה ש...

היו לי המון שחנש"ים עם המדשית שלי, דיבורים על הערכים שלך והדברים הכי עמוקים שבך.

זה ממש ממש לא מתאים ליצור קשר כזה עמוק עם בן.

אם את גם ככה מדברת עם בנים ברמה כזאת של קשר-אז סבבה.

בס"ד

נכון, זה מאוד תלוי בך.

תחשבי מה הי"ת רוצה ממך.

אם יש לך כוחות להדריך בסניף כזה, וזה מתאים לך- עמ"י צריך אותך!!

אז זה ידרוש ממך הרבה מאוד (גם בהדרכה עצמה..) ואת תצטרכי הרבה כוחות נפש ולהציב לעצמך גבולות וכו'.. אבל תלכי להדריך! כי זה מה שאת צריכה לעשות עכשיו!!

כדאי לך גם לראות איך הצה"ד.. אם הם חבר'ה רציניים או כאלה שרק יעשו צחוקים..

וסתם ככה, עצה בכללי לקשר עם בנים-

תמצאי חברה שתספרי לה הכל. צחוקים, בדיחות, הערות... כל מה שהולך ביניכם. ושזאת תהיה חברה שלא תהסס להעיר לך אם נארה לה שקצת עברת את הגבול.. -כמובן שתסכמו את זה ביניכם.

כמובן כמובן הכל מתחיל ונגמר בד' יתברך!! תדברי איתו הרבה ותבקשי ממנו מלא עזרה ושישמור עלייך שתשארי טהורה כמו שאת ושהקשר עם הבנים לא יחספס לך את הלב.

(בכלל- מניסיון- בהדרכה צריך מלא מלא דיבור איתו יתברך. כשחניכה מעצבנת, כשהקומונרית מאכזבת, כשהפעולה לא יוצאת מוצלחת.. ואפילו שאת מתה מעייפות וחייבת להקשיב לחניכה..)

ו-כן. קבעי לעצמך גבולות. כמובן שלא צריך להיות רק רציניים עם המד"ש. אבל עד איפה הצחוקים מגיעים.

ב"הצלחה ממש!! 

נדבר כבר בצ'אט ;)

בעזהי"ת

ולא בטוח שאפשר לדעת מראש.

אני ומד"שיתי הפכנו עם ההדרכה לכ"כ חברות, שאנ'לא יודעת איפה זה היה נגמר אם זה היה עם בן. [מתחת לחופה, מנהסתם. ]

אבל יכוליות שאם זה היה בן מלכתחילה לא היינו יוצרות כזה קשר..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....