צער גידול הורים.

מתחילה כיתה א' היא מאוהבת ב"אבא, אמא והמורה".

אז חברה שלי אמרה שכשהילדה מגיעה לי"א(זה הכיתה שלנו) היא שונאת את"אבא, אמא והמורה...."

אבל..
קודם כל- אני כמעט בטוחה שהם עושים את מה שהם חושבים שהכי טוב בשבילך! לפעמים הם טועים. אבל לפעמים אנחנו לא שמים לב כמה אנחנו צכים להודות להם על זה! על הכל!!
וגם.. ב"ה שיש לך הורים -תודי לקב"ה על זה!  כי זה לא כל כך ברור!

מוזמנת לש"א תמיד!

טוב, אני אומרת ונמצאת באותו מצב..

אבל.. סתם קחי חיבוק!  מוזמנת לפרוק..

עיצות אינלי כ"כ..

נמאאסס ללי ממההםם כככבבבררר!!!!

הם רק חושבים שהם יודעים הכל.

כשתהיי אמא את תהיי כזו.

מזה לא כזאת אני ממש מממממתתתתתתתתהההה על ההורים שלי

ומעריצה אותם יש כצת יצאיות לפעמים מעצבנות

אבל בכללי סבבה

 צריל לילמוד להעריך אותם!

אמרתי למישי שאני בכאסח עם ההורים שלי כבר הרבה זמן.. והיא כאילו בשיא התמימות "איך אפשר להיות בכאסח עם ההורים שלך?" וואי, זה היה טואוב... איך אפשר? איך אפשר שלאא?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....