למדנו היום בכיתה את ההלכות האלה [מתוך הלכות תשובה לרמב"ם פרק ב'] :
ו [ה] ושבח גדול לשב שיתוודה ברבים ויודיע פשעיו להם, ומגלה עבירות שבינו לבין חברו לאחרים, ואומר להם אומנם חטאתי לפלוני ועשיתי לו כך וכך, והריני היום שב וניחם. וכל המתגאה ואינו מודיע, אלא מכסה פשעיו--אין תשובתו גמורה, שנאמר "מכסה פשעיו, לא יצליח" (משלי כח,יג).
ז במה דברים אמורים, בעבירות שבין אדם לחברו. אבל שבינו לבין המקום--אינו צריך לפרסם עצמו, ועזות פנים היא לו אם גילם: אלא שב לפני האל ברוך הוא, ופורט חטאיו לפניו, ומתוודה עליהן בפני רבים, סתם. וטובה היא לו שלא נתגלה עוונו, שנאמר "אשרי, נשוי פשע; כסוי חטאה" (תהילים לב,א).
התפתח דיון סוער איך זה יכול להיות ורציתי לשתף פה,כי זה באמת תמוה.
איך על עברה כמו לדוג' גניבת מחק מחבירה - שזה ביני לבינה - טוב שאתוודה בקול,ואילו על עבירות שבין אדם למקום כמו לדוג' חילול שבת זו עזות פנים לגלות?
ואחדד זאת - בדר"כ רוב השיחות של החוזרים בתשובה מספרות על חטאים שהם עשו והחטאים הללו בפירוש הם בין אדם למקום,ובכל זאת זה סוג השיחות המחזק והמוצלח.
לעומת זאת - שמעתם פעם מישהו מספר על עבירות שבינו לבין חברו [חוץ מהלבנת פנים ברבים שחובה לבקש סליחה ברבים] ? ויותר מזה - גם אם מישהו יספר על דבר כזה - זה יחזק אתכם לא לעבור על עבירות כאלו? זה יעזור לו במשהו?
נשארנו בכיתה בסימן שאלה..
אז מה אתם אומרים? זה באמת מעניין אותי,ואשמח מאוד שתענו [חוץ מזה שזה יתרום קצת להעלאת רמת הפורום שמזמן לא היה בו דיון טוב..
].
)
בתקווה..)
