ואת, גם בלי לדעת למה
אומרת לו- אפשר
אני נשארת גם מחר...
ואת, נושכת וחונקת
הכול בתוך הלב
הפחד משתלט-צועק וגם רועד...
והוא שואל אותך אם טוב לך
את אומרת בוודאי
ובלילה לעצמך
תבכי בחושך לבדך..
והוא אומר אולי תגידי,
מה יושב לך שם בִפְנים..
ואת לא מסוגלת
מסכות על הפָּנִים.
ואת, גם בלי לדעת למה...
אז הוא נושק לך ברָכּוּת,
גם הוא כבר מבולבל
לא יודע מה לומר
לא יודע מה כדאי
ונפרדים ברוגע
הוא לא יֵדַע דבר
דמעות זולגות, כאב חשוף
אצלך הכול נשבר...
ואת, גם בלי לדעת למה...
את לא רוצה לכאוב
וגם לא להכאיב
שומרת את הכול בבטן
לעצמך תמיד
בריחה ועוד מחבוא
מגרות הלב
אצלך מתפוצצות הן חייבות לצאת
ואת, גם בלי לדעת למה...








