המרכזית והאם זה חוקי ההורים שלי לא רוצים שאני יעביר את הלדרמן שלי אז אם אני יתן להם הוכחה טובה אולי הם יסכימו הלדרמן הוא wave צריך תשובה מהר אם אפשר
נ.ב.הם לא רוצים כי היה מישהו ביישוב שלנו שעצרו ופתחו לו תיק במשטרה כי היה לו זיוף של לדרמן
כל פעם השומר בדבר של התיקים פשוט שואל : "יש לך לדרמן?" ואז אני עונה עם חיוך: "לא.. זה אולר שווצרי.. " =) וזהו..
פעם אחת בקשו גם שאני אראה אבל אין להם בעיה עם זה..
והם לא יכולים לקחת לך את זה, יש שם מלא שחוזירם מטיולים וכו', אין מצב שייקחו לכולם אולרים
וואו, אפשר לחשובב.. לדרמן!!
מאסר עולם, אולי?
חח.. אפשר לחשוב!!
וזה אפילו לא כזה חד... מניסיון...


או שאולי אח שלי פשוט הרס את שלו? ישמצב? אעע.. לא משנה..
אבל כשאני עובר אני פשוט מראה אותו למאבטח והוא לא אומר כלום
פעם אחת ניסו באמת לשאול למה יש לי את זה ומזה וכו' ואמרתי להם שאני מתעסק בכל מיני דברים וזה כלי שימושי
זה לא סבין זה סה"כ אולר וזה שימושי ונתנו לי לעבור
במקסימום שים בנרתיק ומתי שאתה שם את הפלאפון בצד שים גם את זה עם הנרתיק בצד או בתוך הארנק שתה שם בצד ואפחד לא ישים לב
ותמיד נותנים לעבור.
אני שונאת שמבקשים ממני להוציא תאולר,
אז שעוברים במכונת שיקוף של הגוף- אני שמה את האולר בתיק בכיס חיצוני.
ואחרי שעוברים אני מהר מוציאה את האולר ושמה בכיס.
ומכניסה את התיק למכונת שיקוף בלי האולר.
בכותל זה יותר בעייתי ואי אפשר לעשות את מה שאמרתי קודם.. (כי המכונת שיקוף לגוף ולתיקים ביחד)
אם יש לך אולר יותר רציני לא יתנו לך להכנס איתו לכותל ותצטרכי להשאיר אותו אצל המאבטח.. די מעצבן..
מה העניין לעבוד עליהם??
אני פשוט שונאת שאנשים לא קולטים שאלה האנשים שמגנים ע-ל-י-נ-ו.. אז לא נוח לי להוציא מוש מהתיק אז נעבוד עליהם?! זה נראה לך הגיוני?
אם הם מבקשים משהו זה בשביל הבטחון שלך ושל כל אחד בתחנה מרכזית, אני בטוח שלא היית רוצה איזה ערבי מוציא את הסכין מהר מהתיק לפני שהבטחון יראה רק כדי לא להעביר את זה במכונת שיקוף
העברתי בשיקוף את התיק ואז שאלו אותי מה יש לי ואמרתי אולר בקשו ממני להראות אותו הראתי (הם לא באמת הסתכלו.. ) ונתנו לי לעבור 
חחחח
אם ישאלו אותך בשביל מה זה תגיד שאתה רוצה לבצע פיגוע דקירה כדי שתהיה מפורסם בכותרות...
ככה הם יבינו שזה הדבר האחרון שאתה תעשה...
וזה מה שמנסים לבדוק..
את התגובה שלך.. אם אתה מפחד להראות את זה זה סימן לא טוב..
חוץ ציזה הם בכל זאת אנשים.. אז מה כבר הם יעשו לך אם תראה להם... ושאתה אומר להם בצחוקים זה עושה מצב רוח.. אז מהכפת?
רוב הפעמים הם באמת יעבירו אתכם ולא יעשו כלום אבל תכלס הם יכולים לדפוק אותכם ולעקב אותכם לחקירה על זה שאמרתם את זה ונכון שזה היה בצחוק אבל הם עושים את זה כדי להפחיד שאנשים לא יצחקו עליהם (אני אישית שמעתי כזה מקרה!)
ישלחו את הבודק הבטחוני לפסיכיאטר אם הוא יגיב כמו שאתה אמרת.(אלא אם כן תבוא לשם עם כובע גרב של מחבלים עם סרט ירוק וסכין 20 ס"מ עם מבט של "אני רוצה להרוג עכשיו").
בס"ד
שלפני שלוש שנים (פלוס מינוס) הלכתי עם האוולפנא שלי למערת המכפלה וממש בכניסה למערה לקחו לי ולחברות שלי:מספריים, מסרגות, וסכין חד פעמי!!!!!!
החטפתי הלם!!!מה נסגר?!![]()
ישר נזכרתי בשרשור =)
בקשו ממני להוציא את זה מהתיק, להראות להם, ואז החזירו לי..
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...