מכירים את התחושה?
ואני לא מדברת על להעריץ מפורסם, או רב גדול או משו כזה.. אלא מישו שמכירים באופן אישי...
אני פשוט מעריצה מישהו. עד כדי כך שזה קצת לא נעים לי לדבר איתו או להאריך בשיחה, אני סומכת עליו ממש ובאמת, כל דבר שהוא יגיד (וישמע הגיוני) אני יאמין לו.
וזה מעצבן אותי.. ואני לא יודעת מה לעשות..
אבל באמת זה נובע מהערכה מאוד עמוקה, ואני לא רוצה שהוא ישתנה או משו ויתן לי סיבה להפסיק להעריך אותו ככה...
וזה בחיים לא קרה לי =/








