מה זה הספר הזה?

אל תתאמץ להשיג... אישית לא התלהבתי בכלל.

הרבה מהספרות החרדית רדודה....

הרבה מהספרות החרדית עמוקה ואיכותית.... והרבה מהספרות החילונית היא רדודה....

מה יהיה? עוד שרשור למחיקה?

מה לא נקי בהארי פוטר

לא יודעת מה איתכם לי אין בעיה לקרא הארי פוטר..

וגם בעיקר ענין של גיל.

שולינקה יכול יותר למצוא חן בעייני "בנות הנעורים"

ופחות בעייני נשים נשואות ++

כמו הרבה הרבה ספרים.

מזכיר לי שבתור ילדה התלהבתי קשות מהספר גילגי (או בילבי)

זו עם הצמות שהיתה מרימה את הסוס שלה באויר

קראתי אותו המון פעמים.

אחרי כמה שנים ניסיתי לקרוא אותו שוב, וכמובן, לא מצאתי בו שום ענין.

שולינקה באמת רק ילדים יכולים ליהנות ממנו, כי הוא אולי מתעסק בנושאים מלהיבים אבל לא כתוב כמו שצריך ולא עמוק, אבל גילגי, לעומת זאת, הוא ספר שגם אם הוא כבר לא מתאים לגיל שלך עדיין אפשר לראות שהוא ספר ילדי מ-שו-בח! הוא ספר קלאסי שמחזיק מעמד בכל העולם כבר הרבה שנים, ולא בכדי. מי שהמציא את גילגי המציא יצור בן אלמוות שאין דומה לו.

אסטריד לינדגרן היא מטובי ספרי הילדיםבשבדיה, מנוחה בקרמן ממש לא...

גילגי זה ספר שישאר תמיד, שולינקה ממש לא...

אגב ספר ילדים טוב כמו שכתבה מעשיה נאה, זה ספר שגם מבוגרים נהנים ממנו...

איזה התקפה

ממש לא באתי להשוות, רק לתת דוגמא

לכך שלא כל ספר שמבוגרים לא אוהבים, בהכרח ילדים ונוער גם לא יאהבו.

מההשוואה...

אני קוראת את הספר "מעבר חצייה"- לא על תאונות דרכים (לפחות בנתיים...)ספר ממש יפה של הסופרת החרדייה - צפורה אדלר,  לא קראתי עוד ספרים שלה אבל בשונה משאר הספרים () אין שם סמינר, נישואים ושאר הסוגים... ו..המפתיע מכל- האדם עליו מדובר מ-ב-ו-ס-ס!!! שמשום מה אצל החרדים בד"כ המדוברים הינם אנשים עניים....

שמחתי להביע דעה

נ.ב: שולינקה- ספר נחמד, רשום שיש ספר שלישי מעניין מה עוד יכולים לכתוב...

שמעתי שמנוחה בקרמן עשתה הסבת מקצוע והיא רק תגמור את 'ילדי שי',הם אמורים להסתובב עוד קצת בעולם,לגדול ולהתחתן.

"הזדעזעתי מההשוואה", "יצור בן אלמוות" - דמיינתי את צמותיה בנות האלמוות של בילבי-גילגי-פיפי (האחרון הוא המקורי) מתנפנפות בצחוק פרוע למקרא התגובות ההיסטריות שלכן...

ואם כבר אסטריד לינדגרן, אז אין כמו מדיקן והספוגית מיוניבקן!

גם את שאר ספריה קראת? קלה בלומקויסט ועוד?

הקלאסיים והאלמותיים!

בספריה שגדלתי בה, היו כמה מדפים שמוקדשים רק לספרי מרגנית.

אבל נתקלתי בשנים האחרונות בספרים חדשים שלהם, ומה אני אגיד לך - זה כל כך לא זה! התרגומים דלוחים ושטוחים, הספרים מתיילדים וטפשיים.

היתה לי תקופה שחפסתי רק מרגניות! 

ולמרגנית יש את ספרי הילדים הכי יפים.

אני לא יודעת לגבי הספרים החדשים שלהם, אבל הישנים מעולים.

חבר'ה צעירים, תחפשו את ספרי מרגנית בספריה שלכם.

ב80% מהמקרים אני מניחה שתאהבו!

ועוד משהו, מי קרא את סדרת מרי פופינס בגן העירוני? (גם הוצאת מרגנית, אבל חדש יותר)

אני נותנת לאחים שלי לקרוא אותם ברגע שהם לומדים לקרוא.

ויש לנו את חלקם בבית, ומה שלא יש בספריות.

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.