אווף,למה אני צריכה להתפקד כאן? |ממורמר שלא הכניסו אותו|

בס"ד

אני לא מדריך ובתור שביעיסט שלחברים שלו כבר נמאס מההדרכה אתם לא מבינים איך אני שמח שאני לא מדריך..גם לכם תעבור הבאסה..יש הרבה מאוד דרכים לתרום אל תדאגו..!! עוד פחות משנה כשיגיע החופש הגדול ואתם תלכו ותטיילו וכו' הם יתקעו עם החניכים ואל תדאגו אתם תהנו מהעניין..!! אז יאללה לשמוח זה בקטנה!!

נ.ב יש כמה סניפים שמחפשים מדריכים תשלחו הודעה אם אתם רוצים בכל זאת!

כי אני בכיתה ט'....

אתה צריך לדבר דחוף עם המדריכים שלי

תאמין לי שהמדריכים שלי(לפחות אחד מהם) טייל כ"כ הרבה, שאין לך מושג.

ובכל זאת הוא אומר שהוא כ"כ נהנה מההדרכה!

בס"ד

ואני מרוצה מזה מאוד!!!!

איך חברה לי אמרה (גם אחת שלא נכנסה)"מזל שלא נכנסתי, אחרת לא ישארו חניכים בכלל" (יענו, היא הייתה מפרקת אותם במכות=]=])

סתם...זה קצת מבאס שכל השבט לך מדבר על החינכים שלהם, ולי אין חיניכים, אבל ב"ה=]=]

זה סוג של פצע ישן שנפער לו בחודש ארגון..

לראות את כל החברות רצות מפה לשם, צובעות, מתאמנות לריקודים, דגלנות, חניכים, חניכות, ישבצי"ם..

זה להסתכל ולהגיד שאם ואם ואם.... הייתי יכולה להיות שם.

אחח, "יהיה לנו טוווב..." |מזמזם לעצמו|

זה כבר לא שייך, גם לא איך שאני עכשיו, ובטח שלא לתרום משהו מעצמי- זה לא שיש

בקיצור, עכשיו כבר לא רלוונטי, אבל עדיין שורט מידי פעם בפְנים בפְנים..

בקשר לחניכה אנחנו הולכים להיות הרואי"ה-השבט הכי גדול בסניף ובלה בלה בלה(חפרו לנו..)

ואני לא מצטער על זה.
בהחלט יכול להיות שתנועת נוער מתאימה לרוב האנשים - לי פשוט לא. אם נחתתי מהירח? חוששני שלא. יש כאלה שזה לא מתאים להם, וזה בסדר.

אני רואה את כולם סביבי, עם כמה שהם נהנים הם בלחץ מטורף וקשה בטירוף..

קשה לכם? לכו ותעזרו להם. אני נגיד הכנתי לחברות שלי המדריכות צ'ופרים לכבוד פתיחת  חודש אירגון וחוצמיזה  עוזרים כמה שאפשר בפעולות ובצ'ופרים וגם משמשים כאוזן קשבת כשקשה..

ואם חסר לכם אתם מוזמנים ללכת להתנדב בדברים אחרים!! לא חסר מה!

אני,איך שיצאתי מהדרכה י-שר הלכתי ללמוד ליצנות רפואית ועכשיו מתחילים להתנדב בזה ומתחילה עכשיו בעז''ה גם חונכות לילדה קטנה..

התנדבות תורמת בעיקר לבנאדם שתורם! לדעתי, התנדבות זה חובה לכל אחד..

את שומעת את כל החברות "מתלוננות" בביצפר כל יום מחדש עם קול צרוד - אין לנו זמן - המורים לא מתחשבים - אין לנו אפילו חצי שעה לש.ב כי מגיעים הביתה חוטפים משו לאכול - קופצים לסניף - דגלנות - מסיידים וצובעים - מלחמות צבע - חניכים צועקים- מורלים - ריקודים - ישבצי"ם עד השעות הקטנות של הלילה..

ואת? בבית, מגיעה, יושבת שעתיים על המחשב, ש.ב פה ושם - והולכת לישון מאוחר כי סתם מרחת ת'יום..

אצלי אבל זה אולי זא מקנאה - אבל זה סתם כי פיספסתי ת'הזדמנות להיכנס - לורציתי בכלל.. ועכשיו מתחרטים

בס"ד

צאו מהריבוע של "לא נכנסתי להדרכה בסניף שלי- אני לא מדריך!"

אני היום מודה לד' יתברך כל יום שלא נכנסתי להדרכה בסניף אם שלי.

כי אז הייתי מפספסת את ההזדמנות להכיר עולם חדש לגמרי- הסניף שבו אני היום מדריכה (וגם חצי קומונרית..)..

יש כ"כ הרבה סניפים שמתחננים שתבואו אליהם. תחפשו- ביישוב/ שכונה ליד, מסביב לישיבה/ לאולפנא..

זה קשה, אבל זה שווה. הרבה יותר מ"סתם" הדרכה..

(הראה-עודשניה שבט חדש..)

בעז"ה אולי בשנה הבאה...

סורי שאני מתפקדת כאן למרות שלא ביקשת

 אבל אני מדריכה וזה שיא הכיף למרות כל העומס של חודש אירגון וזה....

(תגובה ל"אין עוד מלבדו")

שבט חדש + דביר   כבוד!!!!!!!!

אחרי יותר משנתיים.

אבל.. יאללה! זה כל כך לא הכל בחיים! יש המון מה לתרום חוץ מההדרכה.. חב"ב! מה המצב אצלכם?

אני חניכה באריאל כבוד!!!!!

וחחה רבבה בנשמה את בגיל שלי..

בס"ד

ביקשו מי שלא מדריך=]=] לא מי שכן...

סתם, אני עם רחלי!! יש הרבה דברים לעשות ולתרום חוץ מהדרכה!!

'חלל' יש הרבה דברים שנפתחים בחודש הזה

וזה תלוי איך אתה בוחר להסתכל על זה את יכולה ותאמיני לי שאת יכולה!

לשים יוד על הפצעים והם יסגרו יפה או לא לטפל והם ישארו פתוחים וכואבים.

ואני מדבר גם ממקרה של הסניף, ושנגמר ממש לא מזמן!

זה החלטה שלך וזה כ"כ עולם חדש אח"כ,מומלץ!!

אין על בני עקיבא

  אבל חלל את יכולה תמיד ללכת לסניף להיות בקשר ולהיות פעילה בלי קשר להדרכה...

    בהצלחה נשמה

חניכה..

הצטרפתי גם אני לרשימה הזאת

מקווה שלא להרבה זמן...IהלוואיI

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות