פעם הבאה תגידי לי ואני אחגוג לך!!!!!

קולולולולולולו!

גם לי היה חולם כזה!

זה התגשם רק בגיל 12......

דברי איתי..

מלאמלא הצלחה בהכל!!!  ועד 120 שנה בשמחה ובריאות!!
 

אולי עוד תופתעי ויחגגו לך?! -הלוואי...
אני דווקא לא אוהבת אתזה כ"כ... סתם כזה מביך...

-וואי אני כ"כ לא אוהבת שחוגגים לי.... זה סוג של "פאדיחה" מבחינתי...

ומשום מה התחביב של המשפחה החמודה שלי הוא לעשות לי מסיבת "הפתעה" כל פעם מחדש...

ברור שזה משמח אותי, אבל עדיין הייתי מעדיפה הפתעה קטנה בסנדוויץ'... מתנה... ברכה... ושבזה זה יגמר.

נגיד השנה... ביום של היומולדת שלי הייתי מעוצבנת על כל העולם... חזרתי מבי"ס עצבנית, רבתי עם אמא שלי, וכל שנה יש לנו מסורת במשפחה שמגיל 10 יוצאים עם ההורים שלי למסעדה לכבוד היומולדת..

וההורים שלי אמרו לי כשחזרתי / בבוקר, לא זוכרת, שבאותו ערב הם יצאו איתי..

הגיע הערב, ההיתי במיטה עם שירים על שיא ההוליום, עצבנית ועייפה..

הודעתי לאמא שלי שאין צורך שאבא יחזור מוקדם יותר מהעבודה, אני לא רוצה לצאת מהבית...

והיא.. מסכנה היתה אבודה. היא ארגנה לי באותו ערב מסיבת הפתעה עם כל השבט שלי..

היא אמרה לי שחברות של אחותי באות, (לא היה לה תירוץ אחר.. כל הבית הריח מצ'יפס..)

היא ביקשה ממני שאני יעזור לה להגיש את הדברים.. לא רציתי עד שהיא שיכנעה אותי,

פתחתי את הוילון של הדלת בסלון (חברות שלי חיכו בחוץ..)

וברגע שראיתי אותן- התעצבנתי משהו מטורף על אמא שלי, מסכנה היא ממש ממש השקיעה באוכל.. ושכל הבנות יבואו וזה... אבל פשוט היה לי מצברוח רע, וממש לא היה לי כח ועצבים לזה.

בסוף לאחר נשימה מאוד ארוכה פתחתי את הדלת ויצאתי אליהן... הן כמובן קפצו עלי עם ברכות מזל"טים..

בסוף הן הצליחו לעשות לי מצברוח ב"ה.... עדיין יש לי יסורי מצפון איזה מגעילה הייתי לאמא שלי ששיא ההשקיעה לכבודי..אחרי הכל בסופו של דבר זה כן עשה לי מצברוח)

מ~ז~ל  ט~ו~ב !!!!!!!!!!!!!!!!!!

עד 120 ויותר בבריאות ובשמחה,

אושר

כושר

יושר

ועושר..

ובפעם הבאה שיש לך יומולדת- תגידי לנו! אנחנו נשמח מאוד לשמח אותך..

אז המון המון מזל טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!

בס"ד לק"י

וואלה, את צודקת.

מי לא רוצה שישקיעו לו ביומולדת?

מי לא רוצה שישמחו אותו ביום שבו הוא נולד?

שיקנו מתנות, בלונים אורחים ברכות?

כולנו רוצים את זה, ומי שאומר לך שלא- הוא משקר.

כולנו רוצים יחס. 

וזה אנושי, כל כך.

כולנו רוצים התיחסות.

במיוחד ביום שבו נולדנו, במיוחד ביום שהגענו לעולם.

אני רוצה שיראו לי שאני באמת "שווה", אני רוצה שיראו לי שאני באמת "חשובה" ו"קיימת".

וכשלא מראים לי את זה? זה מבאס. וואלה, מבאס ת'צורה..

את יודעת, עשו מחקר וגילו שיש אחוז אנשים שממש מבואסים בדיוק ביומולדת שלהם.

איך זה יתכן?

אנשים פשוט מצפים. הם חושבים (ובצדק) שביום שהם נולדו צריך לקרות איזה משהו מיוחד.

הם לא דורשים שאיזה כוכב יפול משמיים או איזה נסיך יבוא אליהם ויגיד "חיכיתי רק לך"

הם מצפים אפילו למסיבה נחמדה, שהאנשים הסובבים אותם יראו התייחסות מצידם אליהם.

להראות להם שהם חשובים בשבילם. 

לכן, כשזה לא קורה- אנשים נופלים לדיכאון. זה מבאס. ולא חסר כאלה.

אבל את יודעת, יומולדת זה יום שהוא שלך. 

יום מיוחד בשבילך. 

יום שבאמת הקב"ה אומר שהעולם לא יכול להתקיים בלעדייך. וזה לא סתם משפט..

את קיימת = את שווה. 

צריכים אותך פה, את מיוחדת.

לכן נשמה, 

היום הוא שלך. 

ברור שזה מבאס שלא חוגגים למי שיש יומולדת, אבל תגידי לעצמך,

"אם הם לא חוגגים- אני אחגוג"

ויאללה, אפשר "לדפוק" הופעה, ללכת להתפלל בכותל קצת. 

לקבל החלטות חשובות ביום הזה, ביום הזה הוא רק שלך!

ואם הוא עבר, תזכרי שבעז"ה יבוא שנה הבאה עוד יומולדת,

ואז תחגגי באמת (-: כפי החלום שלך..

ועוד משהו,

לפעמים מה שאת נותנת נותנים לך.

כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם.

לפעמים אם החברות יראו השקעה מצידך- הם ישקיעו לך.

תנסי לאמץ קצת יותר, זה שווה את זה

אז המון מזל טוב!

הרבה שמחה, אושר ובריאות.

שבעז"ה תנצלי את כל הפוטנציאל הטמון בך.

כי הוא רק שלך. תזכרי את זה. 

חזקת תתחושה שלי!!

פעם הייתי מחכה שיעשו לי יומהולדת נותנת אלף רמזים ומתאכזבת כל פעם מחדש כי אפ' מזל טוב לא אמרו לי...

עכשיו אני מבקשת לא לחגוג לי....

מילא עם שאנשים היו אומרים לי מזל טוב הם היו מתכוונים לזה אבל בכנות הרבה לא מתכוונים לזה באמת וכנ"ל בכל הברכות.....הסטנדרטיות יותר ופחות...

לכן זה היום שלי עם הקב"ה !

אז אחותי המון המון מזל טוב!!

ויש לך יומהולדת גם שלא חוגגים לך תחגגי לעצמך תקני לעצמך משהו משמח...... 

לפעמים זה שאת עם עצמך לבד כזה חושבת וואלה גדלתי בשנה זה לא רק ששרים היום יומהולדת וגדלתי בשנה תחשבי על המשמעות וואלה תאמיני לי זה הכי חשוב!!!!

בכולופן מזל טוב ענק ענק!!! בע"ה רק שנים מאושרות.......

אני גם ממש ממש מרגישה/הרגשתי ככה אם את רוצה אשמח לדבר איתך באישי אבל אני מחינה אותך מראש אני מיתחברת פעם בשבוע בלחץ 

תהיי חזקה, אחותי..

אני כ"כ מבינה אותך, את לא יודעת כמה..

דיי.. הכנסת אותי לדיכאוןן!!!

את בכל מקרא לא אוהבת לקבל מתנות,אז למה לעזזל שיעשו לך יומולדת?!?!?!

אצלי במשפחה באמת חוגגים, ולי בהפתעה..

אבל..

השנה היומולדת שלי יצאה בשבת, ובשבט שלי מי שמארגן זה ת-מ-י-ד אני, ולכן לא אירגנו לי כלום(המדריכה שלי לא זוכרת ימי הולדת..)

עכשיו זה היה גם ממש בהתחלה של השנה, וגם בתחילת החמישית, אז היה ממש מבאס.. אבל חברה שלי שבאה איתי זכרה את זה ואירגנה לי שלט עם בלונים.. אז זה ממש שימח אותי..

אז יומולדת שמח

קבלי חיבוק ו

 עידוד...

המון ברכות ואיחולים...

ואל תשכחי את...

היום שבא נולדת זה היום שהקב"ה החליט שהעולם לא יכול להתרים בלעדיך(זה לא ממש מילה במילה)

ו...

מ ז ל  ט ו ב!!!!!

אז תקלטו,זה לא הואאא!!!!!

וזה רב אמר לי!

סתם מישהו הלביש את זה על רבי נחמן..

אבל..זה משפט ממש חכם!

קבלי את השתתפותי בצערך!!
זה באמת עצוב שלאף אחד לא איכפת!!
שיהיה לך יומולדת שמיייח!!!

יכול להמשיך להתקיים בלעדייך' וזה כן רבי נחמן אמר (יכול להיות שרב ששמע את האמרה אמר אותה גם אבל הראשון שאמר היה רבי נחמן)

אני לא אוהבת לקבל מתנות... אבל אני כן אוהבת שנגיד אנשים קרובים שאני לא ירגיש אח"כ חייבת להם (נדירים מאוד.. לא עולה לי כרגע אף אחד בראש)

קיצור שהם עושים לי הפתעה, וזה... אל תיקח אישיתת אני פשוט אח"כ לא מרגישה בנוח

לא משנה מי את, אבל שיהיה המון מזלטוב!!!!!

שתזכי לכל מה שתרצי, ותעלי בכל מה שתעשי!!!

ותדעי שיומולדת יש פעם בשנה, אבם גם תסתכלי על כל השנה.

כמה אנשים אוהבים אותך. כמה דואגים לך.

יומולדת לא משקף את הכל. זה מבאס והכל.. אבל אל תהיי בדיכאון בגלל זה.

מניסיון!

מחבקתותך ורטיואלי 3>

ראיתי את זה ופשוט נסתי לחשוב איך זה הגיוני שאני כתבתי את זה ואני לא זוכרת..

(לא אני כתבתי אבל אני פשוט ככה) !!

קבלי ח"ח !! :*

אמא שלי היא לא מהאלה שמארגנים מסיבות הפתעה עם החברות וכו'...(אני זאת שמארגנת לאחים שלי....) אז לי היא הכינה לי עוגה ובזה הסתכם כל היומולדת שלי....

והחברות שלי פשוט שכחו אותי ואז אמרתי לא נורא היום הם לא עשו אז אולי מחר הם יעשו לי...ועברו שבועיים והם ממש התעלמו ממני....

אז החלטתי שאני מארגנת מסיבת הפתעה לעצמי אז עשיתי שחנו"ש עם חברה שלי ואמרתי לה את כל מה שמפריע לי ועזרתי לה לארגן לי מסיבת הפתעה...

ועכשיו באה הפדיחה:ביום של המסיבת הפתעה חברה שלי אחרת (שלא ידעה שאני ארגנתי לי מסיבת הפתעה...) אמרה לי שיש פעולה בשעה מסויימת ושחשוב לבוא ואז באותו יום הייתי ממש חולה והשתחררתי מהלימודים ולא יכולתי אפילו לקום מהמיטה....

וכולם באו לפארק (איפה שהייתה אמורה להיות "הפעולה"...) וחיכו וחיכו וחיכו וחיכו אבל אני לא הגעתי ובסוף חברה שלי התקשרה לברר מה קורה והציעה שאם כל החברות כבר באו אז הם יבוא לבקר אותי ולהביא לי מתנות, בלונים, עוגה וכו'....אבל אמרתי להם שאני בקושי יכולה לדבר אז הם לא באו....

אבל זה היה ממש פדיחות (בעיקר מזאת שאירגנה....)=]=]=]=]=]

מצטערת על החפירה אבל עכשיו אני מקווה שנתתי רעיון לכמה אנשים מקופחים פה..... 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....