היא נסגרת במצבים כאלא, נעלמת בתוך עצמה.
מתכרבלת בתוך בור הקרח שלה, שוקעת בו לבדה,
לא מוציאה מילה.
כואב, אך היא לא תגיד, שומרת לעצמה.
וכמה שירעיפו עליה אהבה וחום-
היא יצור-קרח, דוב לבן.
אכזרית.
(תפסיקו לאהוב אותה, היא לא ראויה לזה! עזבו, שחררו, תנו לה להיעלם)
(היא לא יכולה שתוקפים אותה, כי היא נעלמת. זה ממוגג אותה, אך היא לא תתקוף חזרה- היא תיסגר. תיעלם בתוך עצמה)
בכל זאת לא נשמע בקולך...







