אם לא הוא עדיין קיים.

אז כל דייט אחר נתון מראש לכשלון.

הבחורה בת 18 בסה"כ . אם מדובר רק בחצי שנה לא קרה כלום אם תמתין.

בס"ד

אל תצאי בכלל עדין..חכי טיפה...

כשתרצי לצאת תבררי עליו...אם הוא לא יוצא תצאי...ואם הוא צריך להיות שלך (משיים) הוא יהיה! תאמיני

ובסוף תגלי שאין ביניכם כלום.

לעיתים התחושה הפנימית שלך צריכה לצאת החוצה בגלוי

וכך תוכלי לראות אם היא עומדת במבחן הרציונל הבריא ...

יש מעשה מפורסם בגמרא (ברכות דף י ) על חזקיהו המלך שעשה חשבונות שבגללן הוא לא התחתן

וישעיהו הנביא אמר לו " בהדי כבשי דרחמנא מה לך ?

מאי דמפקדת איבעי לך למעבד ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד "

כלומר אתה תעשה את השתדלותך ומה שנוח וטוב בעיני הקב"ה הוא יעשה .

ופירש רש"י שם כבשי דרחמנא. = סתרים דהקב''ה  .

ובכך דחה את חשבונותיו ועל הסף ובנוסף אף אמר לו שעקב חשבונות אלו הוא יענש .

אני מבין אותך במחשבה זו ולעיתים מחשבה זו באה ממקום שמרגיש כ"כ אמיתי ונכון

אבל אף אם כך הוא גם רצונו של הקב"ה , הרי עלינו מוטלת בכל מקרה ההשתדלות והעשייה

ומה יש לך לדאוג אם הוא אכן בן זוגך את ההשתדלות שלך עשית והיא לא היתה לחינם

אולי תגיעי יותר מוכנה למפגש עם בן זוגך רק לאחר ש"תתנסי ותשחי קצת  "

שוב אני לא עושה חשבונות אבל אני חושב שכדאי לדעת שזיווגים רק הקב"ה מזווג

וכפי שאמרו לבן ובתואל בפרשה מ'ד' יצא הדבר "

 לדעתי כדאי להיות כנה ואם את חושבת שאת יכולה רגשית ומחשבתית לתת צ'אנס לבחורים אחרים

זה מראה שאת לא כ"כ סגורה על אותו אחד וכדאי לנסות ואולי אף אי"ה תופתעי לטובה ...

אבל אם אינך יכולה לעמוד בכך כדאי לתת לזמן לעשות את שלו וימים יגידו אם המרת נכון או שהכל היה לשוא

מה שבטוח הוא של-לוקים פתרונים ושבע"ה תבחרי נכון ! בהצלחה !

מצטרפת לכל מילה.......

לא בוער לך אז תחכי,

אבל תיזהרי עם ההרגשה הזאת.

הרגשתי אותה ממש ממש ממש, ואחרי כמה חודשים אזרתי אומץ לומר לבחורצ'יק, ו.. יצאנו. אבל זה לא היה ממש מתאים כי היו דברים \ שהפריעו שאותם הצלחתי לראות רק אחרי שיצאנו והיה ל נ ו  קשר (לא קשר שאני מדמיינת לעצמי עם הדמות שאני חושבת שהוא).

בהצלחה (:

בעז"ה

את גם ככה צעירה,בטח הרגע סיימת שמינית..

את צריכה לצאת לחיים,לצאת מהבועה ולהכיר את העולם,

את הקשיים שיש. את צריכה לבות את עצמך ולהתבגר.

לדעתי-תלכי לש"ל או מדרשה, או שילוב של שניהם.

שניהם ממש חשובים.

ש"ל מאוד משנה ומעצב את הבת,

ומדרשה עוד יותר משמעותית ומלמדים גם על זוגיות.

לדעתי שווה לחכות..

אשמח לדבר איתך באישי(יש לי ניסיון בזה..)

תמשיכי הלאה .

קודם כל, חסרים פה כמה פרטים בשביל השלמת התמונה (כמו- למה הוא לא רוצה עכשיו, האם הוא לא רוצה עכשיו\לא רוצה אותך, מאיפה המידע הזה? כמה הוא אמין? על סמך מה את חושבת שאתם מתאימים? וכד'),

אז אני אנסה לענות לך לפי מה שאני רואה מפה, וכמובן שאת יותר ממוזמנת להוסיף את הפרטים החסרים\וואטאבר יו וונט ולדייק את תשובתי.

יש סתירה במה שכתבת,

מצד אחד- את אומרת שלא דחוף לך חתונה. מצד שני- את שואלת אם לחכות לו.

איך את יכולה לחכות אם את בכל מצב לא רוצה לצאת...?

אני חושבת, שאם את גם כך לא רוצה להפגש בשלב זה של החיים- אל תפגשי בינתיים. ותיזכרי שזה לא בגלל שאת מחכה לו, אלא בגלל שאת לא רוצה עכשיו את הענין הזה בכלל.

וכשתגיעי למסקנה שמתאים לך עכשיו להיפגש, ועדיין תיזכרי אותו- תשאלי אותו אם הוא מעוניין (בדרך כלשהיא... איך שאת מרגישה בנוח.), ואם לא- תנסי לשכוח ממנו... (וכאן זה החלק הקשה).

אצלי יש כלל כזה, שאומר שבשידוכים והכרויות כמעט הכל הגיוני.

וכל זה למה?

כי בנושא הזה הלב דומיננטי מאוד. וללב מותר לומר ה-כל בערך...

ב"הצלחה נשמה.

את מוזמנת לאישי בכיף. איתך אנוכי בצרה...

היו ברורים.

הגבתי לך באישי.

תודה!!!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.