בסוף תראי שינוי. מבטיחה- רק לא להתייאש....

ואני בדיוק עכשיו התחלתי ת'צעד הקטן שלי... התחלתי ת'שנה מעפן!!!!! אבל אני מאמינה שאני אצליח, לאט לאט!!!

עמוק זה קשה.

וגם למלא אותו.

זה באמת קשה מאוד לעשות שינוי |מזדהה|.

אולי כדאי לך לעשות לאט לאט ולא לשנות הכל מייד,ב"בום".

להתחיל להיכנס יום אחד לכל השיעורים ואולי לא להקשיב כ"כ.

ואח"כ להיכנס ולהקשיב לשיעור אחד וכו'...

או שאולי כדאי לך לבחור מקצוע מסויים להתמקד בו.

אם את עושה ככה-סליחה מראש.לא היה ברור לי ממה שכתבת...

שולחת לך חיבוק ומאחלת לך שתראי ברכה במעשי ידייך.

ושתצליחי...

לפי דעתי - פשוט שימי פס אחד גדול על כולם..

מתאמצת? משקיעה? אחלה!

את משתנה ומשתפרת בשביל עצמך, אז מה אכפת לך מה אנשים אחרים חושבים? שיגידו מה שבא להם! שילחצו עוד! העיקר שאת עושה את זה בדרך שלך! כי אחרי הכל - רק את מקבלת מזה. זה טוב בשבילך.

ומי הכי חשוב? את. אולי נשמע קצת אגואיסטי - אבל נכון.

אפילו כתבת שיש בודדים שכן שמו לב - אלא מן הסתם החברים שקרובים אלייך ואכפת להם- נכון? אז יפה! זה העיקר, לא? לא אכפת מה האחרים שלא חשובים וקשורים אלייך חושבים ואומרים! שיהנו!

ואם את נכנסת לדיכאון בגלל אנשים כאלה - פשוט תבני מסביבך חומה, ומה שהם ימצאו להגיד - פשוט יחליק ולא יפגע.. מודה - עבודה קשה.. אבל לא מגיע לך להיות בדיכי!

אז נשמה - קבלי ח"ח! וקבלי בכבוד! מגיע לך!!

גאה בך!

שדורש המון כוחות, אבל בסוף הוא ממש מספק!

ממש מזדהה איתך... אני גם במצב כזה עכשיו.

יש לי כמה דברים שיכולים לעזור:

דבר ראשון לא צריך להילחץ ולפחד מתגובות של אחרים. אף אחד לא יודע באמת איפה את נמצאת וכמה קשה לך..

אם את יודעת בתוכך שאת עושה כמה שאת מסוגלת, זה מצוין!

דבר שני משו שעוזר לראות את השינוי- לפרק את זה לדברים קטנים..

לקחת על עצמך משו קטן שאת יודעת שאת יכולה לעמוד בו ואותו לעשות בלי לוותר..

נגיד להקשיב בשיעור אחד ביום.. או מקצוע מסוים.

ככה בסוף היום את יכולה לומר לעצמך שהצלחת. עמדת במשימה! ולאט לאט להתקדם ולעלות את רמת המשימות.

והכי חשוב להאמין שאת יכולה ולא להתייאש גם אם לא ממש הולך!!!

בהצלחה! ומוזמנת באישי..

 שינוי זה דבר קשה, זה ברור, אבל תכלס זה שווה את זה.
ההרגלים שתסגלי לעצמך עכשיו, בעקבות השינוי, ישארו איתך לתמיד...
וזה מתבטא במלא מובנים.

ואין, זה פשוט שווה את זה, אז פשוט מאל מאל בהצלחה, הלוואי שתדבקי במטרה שלך ותצליחי!

ובקשר לזה שאמרת שלא רואים שינוי...
בטוח רואים,אינמצב שלא.
ויודעת מה, ישמצב שהאנשים מבחוץ לא כ"כ רואים את זה כי הם לא חווים את זה, את המאמץ הזה והקושי של  להיכנס לכל השיעורים, ולהקשיב ולהיות תלמידה טובה.
אבל את רואה את השינוי הזה, וזה מה שצריך.
לאט לאט ככל שיותר תתרגלי לזה ותצליחי עוד, כבר ישימו לב...
וחוצמיזה, אני יכולה לומר לך שיש לי חברה ששנה שעברה לא למדה, פשוט לא למדה, והשנה היא פשוט החליטה לתפוס את עצמה ולהתחיל ללמוד.
וקשה לה, ברור! ויש כאלה שאפילו לא ישימו לב לזה שהיא עוברת את השינוי הזה,
אבל אני ששנה שעברה הייתי די קרובה אליה בקטע הלימודי, יכולה לראות את זה, ובבירור. אז נכון, היא לא נכנסת לכל השיעורים, היא לא לומדת לכ המבחנים ובכ"ז לחלק היא כן לומדת ולהרבה שיעורים היא כן נכנסת... ואני באמת מעריכה את זה!

אז בהצלחה אחותי, הלוואי שתצליחי!
ואל תתייאשי!

השינוי ההוא שאת חולמת שאחרים ואת יראו בך, עוד יגיע, ובקרוב!
 

אני מצרפת קטע קטן... תקראי אותו, הוא בשבילך 3> 
"טמונה בקרבך כל להיות
כפי שברצונך להיות.
כל העוצמה לעשות
כפי שברצונך לעשות.
תארי לך את עצמך
כפי שהיית רוצה להיות
עושה מה שברצונך לעשות
ובכל יום צעדי צעד אחד
לקראת מטרתך.
ואף אם לעיתים יהיה לך
קשה עד מאוד להמשיך
האחזי בחלומך,
כי בוקר אחד תתעוררי
והנה קמת והיית לאדם
אשר חלמת להיות
עושה מה שרצית לעשות.
רק מתוך האומץ שהיה לך
להאמין ביכולת
ולא לוותר על חלומך."
(חנה לוין)

בס"ד

אולי תמצאי עוד חברה במצב דומה ותעשי איתה את השינוי?

או תתערבי עם מישהי, או תבטיחי לעצמך פרסים..

משהו שיעודד וימריץ וגם יתן בסוף מתיקות קטנה על הצלחה..

וגם- "גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה" - אל תכפי על עצמך דברים שאת ממש לא מסוגלת, כי אז בטוח תכשלי וזה מייאש.

[אני פעם החלטתי שאני מפסיקה להבריז משיעורים, והחלטתי אתזה עם עוד חברה אחת. פשוט התערבנו שכל שיעור שמישי מבריזה היא קונה לשניה בזוקה.. וכדי להיות ריאליות החלטנו שמותר להבריז פעמיים בשבוע. אז כולם צחקו עלינו שת'כלס, מה עשינו? אנחנו עדיין מבריזות איפשהו.. אבל זה לא נכון. כי אם לא היינו נותנות לעצמנו את הבחירה הזאת- היינו נופלות ומתייאשות לגמרי.]

בס"ד

שמחה זה עבודה ממש קשה. אבל בעיקר על החשיבה.

אני ממליצה לך לקרוא על זה וללמוד על זה הרבה, ובעז"ה השמחה כבר תבוא מבפנים.

(ואם את רוצה: אמונה פשוטה, דיבור ישיר עם ד' יתברך ונתינה בלב שלם- עצות בדוקות לשמחה אמיתית!)

ב"הצלחה!! וכל הכבוד על ההשתדלות!!!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות