אני לא חושבת שאפשר לענות על השאלה הזאת כ"כ כי זה ממש תלוי בבן אדם!

כאילו - אם הוא חזק והוא יכול להתגבר על יצרים ופיתויים - הוא לא יסכים, אבל אם לא.. גם אם זה הבן אדם הכי דוס בעולם את לא יכולה לדעת מה הוא יעשה כי זה תלוי בכח נגד היצר הרע..

אבל כשאת כותבת אם הוא יסכים - מזתומרת בכלל? כאילו - היא תבקש ממנו או שהוא יעשה את זה מרצונו החופשי?

אם הוא דוס רציני ממש בעקרונות שלו, הוא יעמוד..אבל העצם תלוי אולי כמה הוא מאוהב...צריך להכיר את הבן אדם...

בהצלחה..

בס"ד

אם הוא באמת מאמין בעקרונות שלו ונאמן לעקרונות שלו אז ממש לא. וטוב שכך.

ולדעתי גם הערך שלה ירד בעיניו.

אולי זה יהיה לו ניסיון ממש קשה אבל אם הוא לא יעמוד בו הוא ירגיש שזו הייתה נפילה.

א. הוא לא יסכים אם הוא באמת דוס רציני>>

ב. בנים לא קיטשים, בכללי, לא יחבקו בת. אני מכירה כמה בנים לא קיטשים בנעל, והם פשוט לא מבינים מה העניין של חיבוק. תכל'ס- גם אני לא קולטת. כאילו- פסדר, אם היא בוכה ובלהבלהבללה וזה מה שיעודד אותה- אז סבבה. אבל בגלל שהוא אוהב אותה? שיקנה לה סוכריה. אני אישית לא רואה בנעל סיבה הגיונית ליבוק סתם.

בס"ד

מה זה "יסכים"?

הוא בטוח ירצה לחבק אותה.

אבל גם ידע שהוא לא רוצה את זה..

ואני מקווה שהוא יצליח להתגבר על עצמו.

בכל זאת- לחיבוק יותר קשה להגיע מללתת יד..

אז הוא יחבק, הבעיה שזה קשור...

יכול להיות שהוא יחזוב על זה, אבל יתבייש במחשבה הזו...

כן...

אז למה שיחבק אותה???

ובטח שזה קשור לשמירת נגיעה...אי אפשר להפריד את זה מהנושא!

בס"ד

אז הוא לא יעשה לה אתזה..

וגם לא לעצמו..כי הוא מבין שזה הורס גם לו וגם לה ת'חי'ים!!.

אי אפשר להפריד!מה הכוונה בזה שאת אומרת לא להתייחס לשמירת נגיעה? במה דוס נבחן? בזה שיש לו פאות? תעשי לי טובה ממש ממש לא כך! - אני מכיר אנשים עם פאות - ממש לא יר"ש (והייתם חושבים שהם גדולי הדור לפחות עם הפאות שלהם.. ) ואני מכיר אנשים דתיים רגילים בלי פאות לבושים רגיל - ממש ממש צדיקים, - כל ההבדל בין דוס ללא דוס זה על ההקפדה בהלכה, מה שנתפס היום זה הקטע של הצניעות כי דוסים רוצים להיות 'קדושים' = ע"ע רש"י קדושים תהיו לה' אל - קיכם.

להוסיף קדושה, להתחזק ביר"ש , לוהסיף מצוות , לחזק את ע"י , א"י , ת"י ! להוסיף צניעות וכו וכו ..

הלווי עלינו כל הברכות...

בוא נניח שלחבק בת היה מותר מבחינת ההלכה ודוסיות היית נבחנת בדברים אחרים, (אבל היה נשאר יצ"ר - לפעמים בה היצ"ר רק בגלל שאסור...)  אז זה היה תלוי בבן אדם, תלוי בכמה הוא אוהב את הבת, בכמה הוא חזק, ובכמה הוא רוצה לחבק אותה.

ולכל הטוענים שחיבוק זה דבר קיטשי - אינכם אלא טועים, יש עניין של יצ"ר - ורצון לחבק בת - זה יצ"ר לכל דבר, כ"כ קשה. ולא סתם "לקנח לה את האף כשהיא בוכה" כמו שמרצ פחות או יותר אמרה...תאכל'ס מה אני הייתי עושה? קשה לדעת. אני מאמין שהייתי מצליח להתגבר, מצד שני - אני מאמין שיש סיכוי גבוהה שהייתי נכשל.

אין אפוטרופוס לעריות.

שאלה מאוד עמוקה, מעבר לשאלה התמימה.. של כן או לא.

בס"ד

נניח שיש זוג שהם בקשר ואוהבים אחד את השני.. זה קשר רציני לא של ילדים קטנים, למטרות רציניות לגמרי.

ונניח שהיא תבכה, ויהיה לה נורא עצוב, והיא תצטרך תמיכה, לדעתכם- הוא יוכל לעמוד בפיתוי ולא לעודד ולתת הרגשה של קירבה לבנ"א שהוא הכי אוהב?

ב"ה

אני יודעת שכולם פה ממש דוסים ומבינים הכל וממש יודעים את כל הסיבות בעולם לשמור נגיעה.. אז ביקשתי שלא תתחילו לספר כמה זה לא טוב בכלל לגעת בבת כי זו לא השאלה שלי בכלל..

בס"ד

לענ"ד הוא פשוט יקום וטיפיק יתרחק או יחזיק חזק ת'ידיים שלו..

זה באמת ניסיון קשה, מה שאת מתארת. ואני לא יודעת כמה אני הייתי מסוגלת לעמוד בו (משני הצדדים..), אבל אם הוא מספיק חזק- הוא יצליח לעמוד מול היצר. ואם היא מתאימה לו- היא גם תקבל אתזה בהבנה.

אפשר לבטא השתתפות, אהבה וכאב גם בדרכים אחרות מבמגע.

"ואל תעמידנו בפני ניסיון.."

אבל יצאתי עם מישהי תקופה ארוכה וזה כבר היה רציני מאוד וכן היו לי רגעים שממש רציתי לחבק אבל דבר ראשון היה לי ברור שזה לא יקרה כי זה אסור ודבר שני איפשהוא בפנים זה גרם לי גם להבין את האיסור (אתה מבין שחיבוק זה לא סתם נגיעה ואז אתה מבין גם למה זה שמור לתקופה אחרת בחיים תקופה של מחיובות).

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....