בס"ד
דבר תורה לפרשת חיי שרה
מבוסס על דברי הרב זאב קרוב.
פרשתנו נרקראת חיי שרה, לעומת זאת, רק הפסוק הראשון מדבר על חיי שרה. כל המשך הפרשה מדברת על החיפוש של אברהם אחרי אחוזת קבר. אברהם משקיע הרבה בחיפוש הזה, כאילו רוצה לקנות דירה. יש לשאול למה הוא משקיע כ"כ הרבה ולא הסתפקס בלקבורה עם המתים של בני חת.
אנחנו כולנו יודעים את החשיבות של מת מצווה ביהדות, מצווה כ"כ חשובה שמבטלים מצוות אחרות כדי לטפל במת. כל העניין של קבר ישראל ביהדות תופס עניין מרכזי באמונה שלנו, יש בצה"לשפילו יחידות שיעודן לטפל בפינוי וזיהוי חללים! המראה עד כמה חשוב לנו לתת את כל הכבוד למתי ישראל.
בצד אחד, אברהם משקיע הרבה מרץ וכסף כדי לרכוש את אחוזת הקבר, אבל בצד השני זה לא נראה כאילו הוא סבל יותר ממידה מפטירת שרה: « ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה. ». הכ"ף של "ולבכותה" היא קטנה בספר תורה, וחז"ל לומדים מכאן שהוא לבכה הרבה, אפילו שמדובר על שרה אימנו, דמות נשית מרכזית בזהות שלנו! יותר מזה, מיד אחר כך התורה מספרת לנו שהוא מחתן את בנו ואפילו נושא אישה בעצמו!
קדושת החיים אינה נובעת מהיכולת של אדם לנשום אלא במעשים שעושה, בשמעות שהוא נותן לחייו. דוגמא, בן אדם בריא בראשו לא מרגיש רע כשמחסלים מחבל, למרות שהוא חיי, כי אין שום ערך בחיים שלו, כמו שכתוב במסכת ברכות: « רשעים בחייהם קרויים מתים. ». לעומת זאת: « צדיקים במיתתם נקראים חיים. ». כשצדיק מת, למרות הסבל הוא ממשיך לחיות בתוכנו. כשלומדים גמרא ושומעים: « ר' מאיר אומר, ר' יהודה אומר, וכו... » יש לנו הרגשה שהם באמת חיים, למרות שהם נפטרו לפני כמעט אלפיים שנה! ולכן, אברהם לא צריך לבכות יותר ממדה כי היא ממשיכה לחיות בתוכו בזכות כל המשמעות שהיא נתנה לחייה. התורה בעצמה מצווה להגביל את האבלות: « לא תתגודדו ולא תשימו קרחה הין עיניכם למת. », כי לא מתאבלים על אובדן של הנפטר אלא על חסרונו, ובשבעה מנסים להבונן על החיסרון הזה, איך להשלים אותו ובזכות זה להמשיך את משמעות החיים של הנפטר.
נשאר לנו עוד להבין למה אברהם רצה לקבור שרה דבקא במערת המכפלה ולא עם מתי בני חת. חז"ל במסכת סנהדרים אומרים: « אין קוברים רשע אצל צדיק. ». לכאורה, אחרי המוות נשרות רק גופות, אז מה הסיבה של להפריד בין צדיקים ורשעים? זה בא להראות לנו שאחרי המוות החיים ממשיכים, גם למנוח כי מאמינים בתחיית המתים, וגם כי הוא ממשיך להשפיע עלינו. בית קברות אפילו נקרא בית חיים, כי לומדים על החיים בזכות כל הירושה הרוחנית של המתים ולכן לקבור רשע אצל צדיק או ישראל אצל גוי זה כאילו לסתור את האמונה שלנו שיש הבדל גם אחרי המוות בין צדיק לרשע, שסוף הצדיק הוא החיים הנצחים וסוף הרשע הוא אל האבדון והכליון המוחלט!
שבת שלום!
