קשה לי קצת להזדהות איתך כי אף פעם לא הייתי במצב כזה אבל, אני ממש מנסה להיכנס לראש שלך,ואני קולטת כמה אחריות יש לך על עצמך עם כל מה שקיבלת....ואת גם מנסה לעודד אחרים ולנסות לעזור להם בזמן שלך יש גם כמה בעיות....שתדעי לך שאני מעריכה אותך ברמות מ-ט-ו-ר-פ-ו-ת!!!!!! את ילדה עם כוחות מ-ד-ה-י-מ-י-ם!!!!!!

מקווה שעזרתי קצת וקבלי שוב חיבוק גדול גדול!!!

ואם את רוצה לדבר אז בכיף!אני תמיד פה

ואי אפשר את השם שלה כי היא ת-ה-ר-ו-ג אותי אם היא תדע.

אני לא מיואשת או משהו ח"ו- אבל באמת זה קשה..

כי באמת אני יודעת שהדבר הנורמאלי זה לדאוג לי ולבעיות הפרטיות שלי- אבל זה פשוט מפחיד אותי לחשוב על מחלות בכלל...

אני חושבת שזה בגלל כל מה שאני שומעת- אנשים שלא הרגישו טוב- הלכו לרופא..

ומשם- הדרך לטיפולים מכאיבים ותרופות לא טעימות הייתה קצרה ומייסרת....

ואני רואה שאני הולכת בה פתאום- אני לאאאאא רוצה!!!!!

חוצמזה- אני די בטוחה שאין לי כלום, אני פשוט סתם מחפשת צומי, זה הגיוני, לא?

ואני ממש משתדלת להיות טובה בהכל, ו *נעמה* -אני ממש לא מקרינה לה ייאוש ח"ו או צער- רק בשמחה והמון תקווה..

אבל בפנים אני נשרפת כל פעם שהשפתיים שלה מתכווצות... אני כ"כ אוהבת אותה! כ"כ קשה לי לראות אותה סובלת!!!

אני פשוט פורקת, אבל זה ממש עוזר התגובות שלכם- תודה!

הלוואי שיהיה לך רק טוב ולא תצטרכי יותר את כל הקשיים האלה!

|חיבוק|

האמת ש.. ואאוו.. אני שיא המעריצה אותך!! באמת ממש ממש לא קל..

רציתי רק לאמר שממש ממש אל תחשבי על אפשרות כזאת שהיא תמות.. תקריני אליה הכי הרבה ביטחון שאת יכולה, הרבה תקווה..

יכול להיות שהיא בעצמה מיואשת כבר ומה שהיא הכי צריכה עכשיו זה חברות טובות/סביבה טובה שמקרינה הרבה הרבה ביטחון!! אני יודעת שאת שבורה בתוכך אבל כלפי חוץ תמשיכי להראות הכי שמחה ואופטימית שאת יכולה.. זה גם יפעל לטובתך בסופו של דבר.

אני אשמח לקבל את השם שלה באישי ולהתפלל עליה אם זה יעזור..

קבלי הרבה חיזוקים!! אנחנו איתך!!

מוזמנת תמיד באישי- באמת באמת!! (אני קצת מכירה מקרוב את העניין הזה..)

מקווה שעזרתי.

כל העניין הזה זה חוסר ודאות אחד גדול כל כך קשה לראות אנשים נגמרים לך מול העייניים ..

אני כל כך מבינה אותך שזה כואב... שאת רואה סובלת ואין לך אפשרות להקל עליה.. ואת אומרת לעצמך.. גם לה יש זכות לחיות , למה זה ככה ?

וזה קשה כי אז אתה מעריך את הבריאות שלך.. ואתה מרגיש יסורי מצפון אפילו לעשות את הדבר הכי קטן..

הזדהתי קש'ות .

את נשמה ענקית!

עצוב לי ..

כאילו קרה לי משהו דיי דומה רק הרבה פחות גרוע..נשמה אני ממש מצטערת אבל אצלי הבעיה הייתה שונה... אין לי מה להציעה חוץ מחיבוק ענקקקקקק ונשיקה ותמסרי גם לה

מפחיד...

ב"ה אין לי חברה עם מחלה נדירה, אבל אני מכירה את ההרגשה הזאת טוב מאד...

אתה מרגיש שאתה חייב לעזור אבל אין לך איך! פשוט מתסכל!

אבל בקשר לבריאות שלך, את חייבת לקחת תרופות או לוידת מה שאת צריכה, זה אומנם הגוף שלך, אבל הוא פיקדון מ-ה' ואת מחוייבת לשמור עליו...

בהצלחה!

אם את רוצה משהו, אני יכולה באישי בשמחה!

בס"ד

מממ... זה קרה לי בכיתה ד', התפללתי מלא, בכיתי, קיבלתי על עצמי וכו וכו ו... לא רוצה לבאס/להפחיד וכו-אני יודעת שזה לא מעודד-אבל... מי שהתפללתי עליו מת. עברו 4 שנים ולא הסכמתי להתפלל על אפחד (מסיבות שונות) אבל אז סבא שלי חלה בסרטן פיתאומי, ושוב תפילות התחייבויות ובלה בלה... הכל הלך לפח. הדבר הזה שם למעלה די מעצבן, אבל אומרים שלהתפלל זה טוב אז לא אומרת שלא תתפללי, אולי זה יעודד אותך וייתן לך תקווה, אבל באמת-אל תצפי מהדבר הזה ליותר מידי, הוא די (בסדר, מצנזרת שלא תגידו שהגזמתי).

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....