ואי. פשוט נורא!!!!אנונימי (פותח)

אני מזה בנאדם שמח- אל תקבלו רושם מוטעה.. אבל היום באולפנא, פתאום קלטתי ש..דייי!

כמה מתבגרת צעירה יכולה לסחוב על הלב שלה?????

לחברה שלי יש מחלה קשה.. ממש נדירה- ואין לי שום דרך לעזור לה- כלום!!!!!

אני רואה אותה סובלת, ונקרע לי הלב- מה שאתם קוראים- פשוט לא מסוגלת לעמוד בזה.

והיום- פתאום קלטתי, שאולי היא תמות... זה נורא לחשוב את זה, ואני יודעת שכל אדם מת מתישהו, ואי אפשר לדעת מתי.. באמת שאני יודעת.. אבל לראות חברה סובלת ולדעת שאני מוכנה לעשות הכל כדי שהיא לא תסבול.. ופתאום לקלוט שיש דרך טבעית בה הסבל שלה יהיה רק כאב רחוק... בתוך ים של זיכרונות...

הבעיה היא, שיש לי בעיות רפואיות גם כן, ואני ממש לא טורחת לטפל בעצמי.. בכלל... אני מסתכלת עליה- וכל הכאבים והבעיות שלי נעלמים

כאילו, מי אני שאני אתלונן על איזה כאב צורב פה ושם, ועל כל מיני קשיים ובעיות, כשיש לי חברה שסובלת ברמות?!?!

פשוט ברחתי לשירותים ובכיתי.. בכיתי בכאב, התחננתי לה' יתברך שירפא אותה, ואת כל החולים.. די לסבל!!!!!

קיבלתי על עצמי להתפלל כל יום (אני בחיים לא מתפללת, לצערי) ועוד משנה שעברה כבר קיבלתי על עצמי להרבות במעשי חסד- ושכל הזכויות של זה -ילכו אליה!!!

ועוד קיבלתי על עצמי כיבוד הורים ושמחה- לבעיות שלי... כמה אפשר???

ושכל יום אני מגלה עוד חברה עם בעיות? עוד בעיה שלי? עוד אדם חולה שנפטר..?

 

אני יודעת שזה ממש ארוך ומוזר.. אבל קחו דקה.. תקשיבו.. אולי תזדהו, אולי לא..

אבל למי  שיכול- תחיו, תהנו, תבלו, תטיילו.. ואל תפגעו במי שלא.. לא תמיד יודעים..

איך קוראים לה ולאמא שלה? אפשר שעוד יתפללו.noga14
נשמה קבלי חיבוק ע-נ-ק!!!!!!!Tehilla*

קשה לי קצת להזדהות איתך כי אף פעם לא הייתי במצב כזה אבל, אני ממש מנסה להיכנס לראש שלך,ואני קולטת כמה אחריות יש לך על עצמך עם כל מה שקיבלת....ואת גם מנסה לעודד אחרים ולנסות לעזור להם בזמן שלך יש גם כמה בעיות....שתדעי לך שאני מעריכה אותך ברמות מ-ט-ו-ר-פ-ו-ת!!!!!! את ילדה עם כוחות מ-ד-ה-י-מ-י-ם!!!!!!

מקווה שעזרתי קצת וקבלי שוב חיבוק גדול גדול!!!

ואם את רוצה לדבר אז בכיף!אני תמיד פה

תודה לתומכים והמבינים!אנונימי (פותח)

ואי אפשר את השם שלה כי היא ת-ה-ר-ו-ג אותי אם היא תדע.

אני לא מיואשת או משהו ח"ו- אבל באמת זה קשה..

כי באמת אני יודעת שהדבר הנורמאלי זה לדאוג לי ולבעיות הפרטיות שלי- אבל זה פשוט מפחיד אותי לחשוב על מחלות בכלל...

אני חושבת שזה בגלל כל מה שאני שומעת- אנשים שלא הרגישו טוב- הלכו לרופא..

ומשם- הדרך לטיפולים מכאיבים ותרופות לא טעימות הייתה קצרה ומייסרת....

ואני רואה שאני הולכת בה פתאום- אני לאאאאא רוצה!!!!!

חוצמזה- אני די בטוחה שאין לי כלום, אני פשוט סתם מחפשת צומי, זה הגיוני, לא?

ואני ממש משתדלת להיות טובה בהכל, ו *נעמה* -אני ממש לא מקרינה לה ייאוש ח"ו או צער- רק בשמחה והמון תקווה..

אבל בפנים אני נשרפת כל פעם שהשפתיים שלה מתכווצות... אני כ"כ אוהבת אותה! כ"כ קשה לי לראות אותה סובלת!!!

אני פשוט פורקת, אבל זה ממש עוזר התגובות שלכם- תודה!

את ממש מרגשת..*נעמה*

הלוואי שיהיה לך רק טוב ולא תצטרכי יותר את כל הקשיים האלה!

|חיבוק|

נשיקה

אוקיי...*נעמה*

האמת ש.. ואאוו.. אני שיא המעריצה אותך!! באמת ממש ממש לא קל..

רציתי רק לאמר שממש ממש אל תחשבי על אפשרות כזאת שהיא תמות.. תקריני אליה הכי הרבה ביטחון שאת יכולה, הרבה תקווה..

יכול להיות שהיא בעצמה מיואשת כבר ומה שהיא הכי צריכה עכשיו זה חברות טובות/סביבה טובה שמקרינה הרבה הרבה ביטחון!! אני יודעת שאת שבורה בתוכך אבל כלפי חוץ תמשיכי להראות הכי שמחה ואופטימית שאת יכולה.. זה גם יפעל לטובתך בסופו של דבר.

אני אשמח לקבל את השם שלה באישי ולהתפלל עליה אם זה יעזור..

קבלי הרבה חיזוקים!! אנחנו איתך!!

 

מוזמנת תמיד באישי- באמת באמת!! (אני קצת מכירה מקרוב את העניין הזה..)

מקווה שעזרתי.

   

אני בוכה.... תמיד בשמחה

כל העניין הזה זה חוסר ודאות אחד גדול כל כך קשה לראות אנשים נגמרים לך מול העייניים ..

אני כל כך מבינה אותך שזה כואב... שאת רואה סובלת ואין לך אפשרות להקל עליה.. ואת אומרת לעצמך.. גם לה יש זכות לחיות , למה זה ככה ?

וזה קשה כי אז אתה מעריך את הבריאות שלך.. ואתה מרגיש יסורי מצפון אפילו לעשות את הדבר הכי קטן..

הזדהתי קש'ות .

..הרהור

את נשמה ענקית!

עצוב לי ..

חיבוק!!מרב14
חיבוקים ונשיקות...כמה שזה קשהההדרולה!!
דיי.. יש לי דמעותת..אביה =)
וואי מכירה ת'מצב הזה דיי מקרוב..גולי =]

כאילו קרה לי משהו דיי דומה רק הרבה פחות גרוע..נשמה אני ממש מצטערת אבל אצלי הבעיה הייתה שונה... אין לי מה להציעה חוץ מחיבוק ענקקקקקק ונשיקה ותמסרי גם לה

יואו איך את יכולה!!דוסית גאה!

מפחיד...

אני ממש מזדהה איתך...סוסת פרא

ב"ה אין לי חברה עם מחלה נדירה, אבל אני מכירה את ההרגשה הזאת טוב מאד...

אתה מרגיש שאתה חייב לעזור אבל אין לך איך! פשוט מתסכל!

אבל בקשר לבריאות שלך, את חייבת לקחת תרופות או לוידת מה שאת צריכה, זה אומנם הגוף שלך, אבל הוא פיקדון מ-ה' ואת מחוייבת לשמור עליו...

בהצלחה!

אם את רוצה משהו, אני יכולה באישי בשמחה!

אווץ', מוכר...מתו"שאחרונה

בס"ד

 

מממ... זה קרה לי בכיתה ד', התפללתי מלא, בכיתי, קיבלתי על עצמי וכו וכו ו... לא רוצה לבאס/להפחיד וכו-אני יודעת שזה לא מעודד-אבל... מי שהתפללתי עליו מת. עברו 4 שנים ולא הסכמתי להתפלל על אפחד (מסיבות שונות) אבל אז סבא שלי חלה בסרטן פיתאומי, ושוב תפילות התחייבויות ובלה בלה... הכל הלך לפח. הדבר הזה שם למעלה די מעצבן, אבל אומרים שלהתפלל זה טוב אז לא אומרת שלא תתפללי, אולי זה יעודד אותך וייתן לך תקווה, אבל באמת-אל תצפי מהדבר הזה ליותר מידי, הוא די (בסדר, מצנזרת שלא תגידו שהגזמתי).

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך