בס"ד לק"י
לפעמים בחיים יש רגעים שבאמת 'נמאס'.
וכמו שאמרת, פעם מהמורה לאנגלית, ופעם ההורים, ופעם החברות חופרות.
טוב לפרוק גם. זה תמיד מקל על האדם.
תוציאי הכל, כל מה שאת חושבת. תכתבי את זה, או תגידי את זה למישהי.
והכי טוב זה לעשות עם זה משהו.
לא סתם להגיד 'נמאס לי' וללכת לישון כדי לברוח מכולם.
אלא, להגיד 'נמאס לי' ולנסות לחשוב מה אפשר לעשות כדי לשפר את ההרגשה.
כמו לדוג', בנוגע להורים, לנסות להבין יותר, הורים תמיד רוצים בטובת הילדה.
לנסות אולי לשנות גישה לדברים.
אני יודעת שלפעמים זה קשה, אבל תאמיני בעצמך שאת יכולה.
גם בלימודים, גם עם חברות, וגם עם המשפחה.
ואת יודעת, אם באמת נמאס לך,
פשוט תצאי לרחוב ותצעקי את זה.
מענין אותי מה יגידו האנשים..