זה פה ולא לשלוח לה....תקראו זה חשוב!

הנושא של חודש ארגון שלנו זה "איש אל אחיו" ואחד הדברים שהסניף שלנו מתעסק בחודש הזה מתוך הנושא זה נקרא "תרבות דיבור" את שואלת אותי איך זה קשור בכלל אלייך?
אז מה שאני מלמדת את החניכות שלי זה שבימינו עם כ"כ הרבה טכנולוגיה רוב הזמן אנחנו עם עצמינו,אם אני רוצה לדבר עם חברה שלי אז זה היה דרך הצ'אט או דרך הודעה,ושלחברה שלי לא טוב או שצריך לדבר על משהו או סתם בבוקר אני ישאל מה קורה,פעם חשבתי באמת לעמוד לידה חמש דקות ולחכות לתשובה של מה קורה?אולי לא הכל ב"ה?אולי שום דבר לא קורה? כבר שכחנו מזה לדבר אחד עם השני פנים מול פנים,לדעת באמת להרגיש את מה שהחבר צריך ומרגיש באותו הרגע...
ואם יש משהו חשוב לומר לחברה שלי אז למה שאני ילך וידבר איתה או אפילו יפגש איתה? אני ישב בבית במחשב ויחכה שהיא תתחבר לצ'אט...למה לא?בעצם זה הדבר הכי פשוט...והכי גרוע בצ'אט שהיא לא יושבת מולי אז נוח לי יותר להגיד כל מה שאני חושבת ולפעמים אפילו לפגוע בה,וגם אם את חושבת בדיוק מה לכתוב את לא רואה אותה מולך,היא לא איתך,את לא מרגישה אותה,את לא רואה את הפרצוף שלה באותם רגעים שהיא קוראת את מה שאמרת לה,וזה נהיה יותר ויותר גרוע. ואני לא באה מלמעלה,כי גמאני בת 16 וגמאני חיה בתוך זה,אפילו יותר מדי בתוך שזה מפחיד.
אבל החלטתי לנסות לשנות,אז לפני שאני מתחילה להטיף לחניכות שלי ולנסות להסביר להם מה הבעיה פה,אני צריכה קודם כל לשנות בעצמי,וב"ה אני מצליחה לשנות.אפילו טיפה,זה כבר משהו.ואני כותבת את זה לא רק כי אני חלק מזה כי כ"כ הרבה פעמים הרגשתי שפוגעים בי בצ'אט,כ"כ הרבה פעמים רבתי עם חברה בגלל אי הבנה של הודעה,כ"כ הרבה פעמים הייתי צריכה שחברה שלי תשב ותקשיב לי אבל היא העדיפה להיתכתב בפייסבוק והיא לא הבינה שאני כותבת ובוכה,אם היא הייתה לידי כל השיחה שלנו הייתה מתנהלת אחרת,הייתה שיחה יותר מועילה,ושלא נדבר על זה שנושאי שיחה שלנו כשאנחנו כן יושבים אחד ליד השני זה מה ההוא כתב,ומה ההיא אמרה,וכמה חברים יש לה,ואיך מורידים את התמונה ואת התוכנה,הכל סובב סביב דברים שוליים בחיים שלנו,חשובים אבל שוליים,לקחנו את הדברים החשובים בחיים ושמנו אותם בעדיפות שנייה שלנו...דווקא אנחנו הנוער זה שצריך להתחיל ולשנות...לקחת את הדברים הטכנולוגיים המדהימים בעולם ולהפוך את זה למשהו תקין וטוב וחיובי רק ככה נוכל לדעת שאנחנו באמת מקדמים ותורמים לחברה שלנו...
נקודה למחשבה! מקווה שקצת גרמתי לכם לחשוב על העניין... 

למה כ"כ משעמם פה?????

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

אשמח לתגובות....

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם.