בס"ד לק"י
וואלה, מצד אחד אני יכולה להגיד לך,
"אחותי, את מלאת אידיאלים,
את מדריכה, את מחדירה ערכים לחניכות שלך,
יש לך את הדעות שלך ואת מגדירה אותך ממש אולפניסטית,
אז איך לעזאזל נפלת לסיגריות? איך?"
אך מצד אחר אני יכולה פשוט להגיד
"אחותי, את לא מלאך. כולנו נופלים, את לא היחידה.."
לצעוק עליך, אני לא אצעק. זה לא פתרון.
לנסות לעזור, אני אשמח.
אז ככה, את מעשנת. ואת לא מכחישה.
אפשר לומד שאת די מתביישת בזה כי את לא מאמינה ש'הגעת' למצב כזה בכלל.
אחותי, תנשמי עמוק. 
אני מאמינה שכל דבר שבא לאדם, בין קושי, בין התמכרות למשהו הוא יכול להוציא מזה דבר טוב.
הרי כל דבר שקיים במציאות זו יש בה דבר חיובי, דבר טוב. ולכן, בואי ננסה לצאת מזה בצורה הכי טובה שאפשר, יחד.
בואי נפרק לגורמים את המקרה שלך:
את מעשנת.
בואי נשאל שאלה פשוטה שתעני לעצמך בלחש. "למה?" "למה את מעשנת?"
מה גרם לך להגיע למצב כזה? אולי בריחה? אכזבה? כעס? קודם תנסי לעלות על ה'בעיה' כביכול.
לאחר שאת יודעת את הסיבה, זה יתרון עבורך.
כי כשאדם יודע מאיפה נובע הבעיה- הוא מתחיל לטפל בשורש. וכך הוא מתחיל להתנקות.
לאחר מכן, אני רוצה שתאמיני בעצמך. כן, את. שיש לך את הדעות שלך, שאת מדריכה,
ושאת כמובן גם מאמינה. אני מבקשת ממך להאמין בעצמך.
להאמין בעצמך לכאורה נשמע ממש קל, אבל לא אחותי. זה לא קל.
היצרים נאבקים חזק חזק אחד בשני, ולפעמים אנחנו מוותרים..
אז לא. את צריכה להחליט שאת מסוגלת להפסיק. זה מן שדר רוחני כזה שאת צריכה לשדר לגוף שלך.
'מחשבה יוצרת מציאות'. תשדרי שאת לא מסכימה יותר להכניס סיגריות לפה.
כשתראי סיגריות תסכלי עליהם, דוגרי, תביטי בהם ותגידי אפילו בקול "למדתי לשמור נגיעה, גם ממכם".
ותעמדי בזה. את מסוגלת אחותי, יש בך כוחות. תראי לעצמך, תוכיחי לעצמך שאת מסוגלת להתמודד מול הסיגריה הזאת..
ועוד משהו, 'סיגריה' כזאת קטנה. את- כזאת ענקית! את מבינה אחותי?
את ע-נ-ק-י-ת.
מי הוא שימכר אותך אליו?
תזכרי שאת 'בעלת הבית' פה. הקב"ה יצר הכל לכבודך.
אל תתני לשום דבר למכר אותך, ושעבד אותך אליהם.
את צריכה להיות ה'גברת' פה, לא הוא, הסגירה.
כמו שאומרים; ליידיס, פירסט.
הגבירות ראשונות, ולכן אחותי, את הראשונה, ואת החזקה פה.
אני מאמינה בך שתצליחי.
אם עצוב לך, מפריע לך משהו, תנסי לדבר על זה, לפרוק את זה אצל אדם שאת מאמינה בו.
ואם אין ובא לך לדבר, אני פה.
בהצלחה אחותי. סומכת עליך.
