זה קשה.. אתה באמת צריך לרצות להפסיק.. (חחח וואלה? )

כשאני בדיכי, ככה--

* שומעת מוזיקה באוזניות על פווול ווליום.. |מתלבטת אם לכתוב משו.. מחליטה שכן| ורוקדת ושרה כמו משוגעת מול המראה לבד בחדר.. כן כן - אתה מרגיש מטומטם - אבל זה הכי כיף, הכי עוזר והכי משחרר.

* יוצאת להליכה / ריצה - זה גם משחרר ממש.

* אוכלת משו טעים. (אחחח אוכל..)

* פורקת אצל חברה טובה.

ואם כל זה לא עוזר - לובשת מסכות נגד כולם.. כן זה לא הפיתרון האידיאלי - וזה אחד המעצבנים..

אבל אחרי כמה זמן שאתה נראה שמח מבחוץ - זה גם משפיע קצת על הבפנים.. מניסיון - אבל זה באמת לא הפיתרון המושלם, זו סתם היתה הערת סוגריים..(:

בהצלחה!

אחרי בירור מאיפה זה בא אז נשאר להתמודד!

הכי הכי חשוב לזכור שאין מה להיות מבואסים לא קל להאמין שהכל לטובה כי זה נסתר מהעיין אבל כן בסופו של דבר הכל לטובה מכל משהו לא טוב צומח טוב.. כל משהו שנראה בעינינו לא טוב הוא הכי טוב שיכול להיות עבורינו גם אם זה לא נראה. וצריך להתחדש בכל רגע בחיים לשמוח להתעודד לא לפחד לא ליפול לידיים של היצר הזה שמציע לשקוע בעצבות.

אם הוא הצליח עליך לפחות שעה אחת ביאס אותך עזוב לא שעה, אפילו פחות אז זהו מה טוב ומה נעים לו.

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t312250#3902499

"בראתי יצר הרע בראתי לו תבלין"- זוהי התורה שבחכמה אפשר להנצל מעצת היצר, להתגבר ובע"ה לעלות עוד שלב.

ב"הצלחה רבה רבה!

בס"ד לק"י

לפעמים בא לי פשוט לזרוק הכל ולצאת לריצה.

לפעמים בא לי פשוט שכולם יעלמו והעיקר לא יחוו דעה.

לפעמים בא לי פשוט להיות לבדי בעולם.

לפעמים בא לי פשוט לצעוק "נמאס לי"!

וואלה, גם לי נמאס..

וכמובן, כמו שאמרת, יש מספיק סיבות טובות להיות מבואס..

פעם זה החבר, פעם זה סתם מצב מסוים, פעם זה אפילו אתה בעצמך..

איך יוצאים מזה? 

באסה לא באה סתם ככה, כנראה שמשהו מציק לך.

לא סתם בוער לך מבפנים איזה משהו.

ה"באסה" באה ורוצה להגיד לך "אחי, תקום, קורה איתך משהו".

ואתה, צריך להקשיב. תתעורר.

תנסה להבין עם עצמך מה באמת מציק. וככה תוכל לטפל בשורש הבעיה.

ואחי, תדע, כל ניסיון שלך להבין איך אתה מתנהג יתן לך היכרות יותר טובה עם עצמך.

לכן, שווה לנסות. וכמובן, חבל לפספס

וכמובן עצות לסתם רגעים:

- כשאתה מתחיל להיות מבואס, תגיד לעצמך "לא, אין מצב!" תספור עד 10 ותבטיח לעצמך לחייך.

חיוך משפיע על עצמך אפילו לא במודע.

- כשאתה מתחיל להתבאס שוב, אל תכנס לדיכאון, למה? איך אומרים, "הוא לא שווה אותך"

בהצלחה אחשלי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....