# כן אני באמצע אתה צריך משהו?
* לא זה בסדר לא אפריע לך רק תעכלי בשקט את ממש עושה רעש.
# זה לא אני..
* אז מי זה?
# רד קומה למטה קצת ימינה ותראה מיזה!
* טוב.. |יורד| וואי וואי איזה רעש אחי מה אתה עושה? כולה אמרתי לך תעבוד בקטנה
@ אני מסנן! היום יש הרבה מה לעשות ובגלל זה יש כזה רעש.
* טוב אני אבדוק ת'עיניין ארד עוד קומה אולי צריך לשמן שם משו, |יורד| אהה ואגב @ אל תשכח שבסוף היום כולכם מקבלים בונוס של מנוחה אחרי היום הקשה שעברתם אבל אני ממשיך לעבוד אסור לי להפסיק גורל האדם הזה בידיים שלי עם עזרתכם כמובן.
אהה ועוד משו אני מזה מותש היום כמה חשבתי- בלי סוף.
מקרא: * כוכבית = המוח שלנו, # סולמית = הקיבה שלנו, @ שטרודל = הכבד שלנו.
עכשיו תעשו 1+1 לפי המקרא.. נכון מגניב?
יופי!
תארו לכם שזה היה אחרת...
המוח מתרגז על הקיבה שהיא לא מעכלת "ראבק איתך תעכלי... מה את בהלם?"
והקיבה צועקת עליו "סתום י'אהבל אל תגיד לי מה לעשות אני מספיק גדולה בשביל לדעת לבד מה לעשות ומתי"
והכבד עושה עם הקיבה חרם על המוח וכולם מסוכסכים עם כולם.
יואו.. איך אפשר ככה? איך אפשר לתפקד בצורה כזאת? אם היה מצב כזה (ולפעמים וקורים מקרים כאלו לא עלינו)
לא היינו מתפקדים בכלל והיינו כ"כ חסרי אונים.
איזה כבוד----> ריספקט!!! למי? לד'!! אם נשים לב איזה חסד עצום הוא עושה איתנו בכל יום ויום ובכל רגע ורגע פתאום נבין עד כמה זה חשוב הבריאות וגם תקינות הגוף!
אם היינו יודעים איזה חסד עצום זה לא היה רגע בו היינו מפסיקים להודות לד' על הכל!!
שנזכה באמת להבין וליישם.
אמן!
אוהבת..
