זוהי גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה,

ובפרט בדורינו אנו, דור יתום,  שרבו החופרים והתעצמו החפירות, וטמאה הותרה בציבור ואכמ"ל.

אבל מלאכות אלו הריהן מדאורייתא

לגבי חופר הרי ידוע שמלאכת החפירה האסורה היא תולדה של מלאכת חורש ולכן אם נתיר חרישה יהיה ברור שמותר גם חפירה ובאמת שניהם דבר אחד הם שהרי החרישה ידועה כמלאכה חפרנית 

 וכעת לגבי חרישה (שכולה בספק האם מותרת בשבת כי הרי זו הכנה מקודש למבחן שהוא חולין גמור) מלאכת החרישה האסורה היא פעולה שמאפשרת זריעת זרעים באדמה כדי שהזרעים יהפכו לפירות והרי במלאכת החרישה שכת"ר הזכיר לעיל היא מלאכה שלא מתקימת כי הזרעים שניזרעים נישכחים מהר מאוד (לפעמים אפילו מהר מידי) וכבר נפוץ המנהג שעל אף שחרשו החורשים בדימעה וביזע לא קצרו ברינה כל כי אם אספו את השככה מסדות אחרים בתקווה לפרי כל שהוא ולכן יש להתיר מלאכה זו משתי סיבות שהן אחת

א. מלאכה שאינה מתקימת

ב. לא דומה לאיסור המקורי כיוון שאין פירות

ויש האומרים שיש עוד סיבה והיא מלאכה שאינה צריכה

                                                                      עכד"ק 

ואם אכן כך הדבר -וחורשים בדמעה ואין כאן אפילו רווח עתידי-הרי חילול שבת גדול הוא שנא':

"ושמחת ביום השבת לקדשו"-והוא מצוות עונג שבת,וכמו שכבר שורר המשורר-"המתאבלים בו אחור נסוגים".

והטעם הנוסף שהבאת בשם הי"א-פטור אבל אסור,ועוד שאיני יודע אם הלכה כמותו אם לאו.

איך נתעלם מכם.

אמנם כך כתוב בספרים.

אך בבית סבא נהגו לאומרו בנ"א והוא: "השמחים בו שמחה משיגים", ויש מקומות בהם כופלים "המתענגים בו ענג משיגים".

ויפה כתב אחיסמך.

ועוד יש, שחרישה כזו עבורם תענוג גדול. (והמקום ירחם עליהם..) והראיה שהם נכשלים פעם אחר פעם במבחן רק על מנת לחרוש שוב.

כמוני,אני אוהבת ללמוד.

גם אויל מחריש - חכם יחשב

הוא לשאול את רב הפורים באדר הקרוב,הוא בוודאי ימצא תשובה טובה.

בס"ד

 כל אלה באמת אסורים?

אסור לסמוך על חברים בשבת משום- בונה

אסור למסור דרישת שלום משום- דש

אסור לצהול ולרקוד משום- מרקד

אסור לחשוב מחשבות קונספירציות משום- קושר

אסור להקל משום- מתיר

אסור לייפות את עצמך משום- מחתך

אסור להכעיס משום- מבעיר

אסור להצחיק אדם יותר מידי משום- קורע

כי אסור לחלל בשבת זה חילול שבת.

חמודים אתם..

אני בעד הפתרון הנ"ל, לשאול את רב הפורים, ועד אז יש להקל...

למה אסור להסתכל על בנים בשבת? משם איסור בורר..

הייתי בשבת פו"פ עם הרב יוני לביא

(בתור עובד)

הוא העלה ת'שאלה הזאת

ואז הוא אמר שרק אם יש ת'שלושה תנאים של בורר אז מותר

זה היה הדבר תורה אחרי קבלת שבת

נשמע שוביניסטי משהו.

אם הוא צד בוויכוח ולא בכלי המיועד לצידה (כגון רשת וכד') - הרי זה בשינוי, ובכלל כשמתווכחים מקיימים "גדול לא תעשה שבתורה שדוחה כבוד הבריות" ומותר למהדרין

ועדיין יש לצדד לכאן ולכאן, ולכל צד שנפנה יצוץ עוד צד (בוויכוח, אלא במה?)

שאם אינו מחולי-הנפש המתווכחים עם עצמם הרי זו מלאכה שעשאוה שניים ופטורים.

משום סותר.

אסור ללמוד למבחן - משום  -  חורש
אסור לאחר לחבר בשמירה- משום  - טוחן
אסור לסמוך על חבר- משום  - בונה
אסור לנטות לדעה מסויימת בויכוח כי אז אתה - צד  - בויכוח
אסור למסור דרישת שלום משום... דש
אסור לצהול ולרקוד משום   -  מרקד
אסור לחשוב מחשבות קונספירציה משום -  קושר
אסור להקל משום  - מתיר
אסור ליפות את אחיך משום  - מחתך
אסור להכעיס משום  - מבעיר
אסור להצחיק אדם יותר מדי משום  - קורע 

אוכל מתוך פסולת יעני

להסתכל רק על הדברים הטובים בכל בחורה

ביד ולא בכלי יעני

לא לעשות פוזות לבוא איך שאתה בלי כלים מיותרים

ומיד זה שאם אתה מוצא מש'ו לא למרוח את זה יותר מידי

זה היה הדבר תורה של יוני לביא בשבת פו"פ

זאת הייתה שבת אחת המצחיקות

אחת בררה עלי ואז שאמרתי לה שאני בן 18

כל השולחן שלה נש/פך מצחוק

היא אמרה לי שהיא יכולה להיות מורה שלי

משום מכין מקודש לחול...

1.לחפור-משום חופר

2.לחרוש-משום חורש

3.להצטרף לוויכוח-משום צד(צד בוויכוח)---

אם הוא צד בוויכוח ולא בכלי המיועד לצידה (כגון רשת וכד') - הרי זה בשינוי, ובכלל כשמתווכחים מקיימים "גדול לא תעשה שבתורה שדוחה כבוד הבריות" ומותר למהדרין

התירוץ התקבל!!

אבל למולו באה טענה חדשה משום סותר-ובכך נסתר ההיתר.

4.אסור לסמוך על חברים בשבת משום- בונה

5.אסור למסור דרישת שלום משום- דש

6.אסור לצהול ולרקוד משום- מרקד

7.אסור לחשוב מחשבות קונספירציות משום- קושר

8.אסור להקל משום- מתיר

9.אסור לייפות את עצמך משום- מחתך

10.אסור להכעיס משום- מבעיר

11.אסור להצחיק אדם יותר מידי משום- קורע

מי המתנדב?

אפשר פילאטיס ולא זומבה

כמובן.

ואם יש משהו מותאם לזוגות כרעיון לחיזוק בית של תורה ואמת - זה יהיה נהדר

לזוג, הליכון זוגי

נמכר ב3000 ש''ח להליכון ו4900 לזוג

הלל המיוחד אומרים רק בזמן המיוחד כדי שלא נהיה דשים את ההלל בעקבינו ונמצא שכרינו בהפסדנו

של הרב מרדכי אליהו לקום כל יום ותיקין זה קשה

 כיוון שזה טבעי שבשמינית נהיים בני שמונה עשרה על כן הם קרויים שמיניסטים

בגרויות חורף פטור מלספור  

והרי אם כשסופרים ספירה אחת מתבלבלים קל וחומר בשתיים

וגם שמצינו בדוד המלך שכאן זה עדיין ספירת העומר ואין מערבין ספירה בספירה

אנחנו נשארים אחרי היסודי

אבל כשאתה סופר ספירת העומר אתה מכוון גם על הגומר

בזמן הזה גם ככה אווירת סופא דקורסא ואם היית פוטר את החופשים היית יכול גם לפטור הכל 

על כן צריך לספור הכל

אתם שטוניקים גאוניים

פעם היינו חברות;)

מצד מה שהיה בטקס המשואות השנה, שהעלו באוב את חיטמן וכו'.

 בשביל הלא מעודכנים

@משה תספר לנו מה היה פה ואיך מעירים פה ת'עניינים?

זאת מחלוקת ר' מאיר וחכמים אבל להלכה, אם אתה מעביר חפץ מרשות היחיד לרשות היחיד שלא דרך רשות הרבים אתה פטור, אני לא רואה סיבה שזה יהיה שונה במקרה הזה.

יותר מעניין לשאול מה הדין במקרה של שיגור למרחק של יותר מד' אמות ברשות הרבים עם משהו שיש בו כדי הוצאה ביד

אם החלקיקים של האדם עוברים באוויר ומתחברים מחדש בנקודה אחרת (ע"ע צ'רלי בממלכת השוקולד) נראה שזה אסור. אם זה לא כולל מעבר בשטח שבין המקומות אני חושב שזה מותר. כמובן שבמקרה כזה יהיה מותר למשתגר ללכת רק ד' אמות מהמקום שאליו הוא שוגר.

אני חושב שברשות היחיד השאלה לא רלוונטית, אני לא זוכר בדיוק את הכללים אבל נראה לי שלפחות לרוב, המדידה של אלפיים אמה מתחילה מקצה רה"י, אם זה נכון, מה שכתבתי נכון רק כשמדובר על רה"ר

זה היה מעל עשרה טפחים, כי דרך בני אדם כשהם זורקים זה מגובה החזה בדרך כלל, ובהנחה שאנחנו לא עוסקים כאן בילדון אלא בבחור, יש לשער שהוא זרק מעל עשרה טפחים.