עושים אותם, גם שכ"כ כואב, והדמעות זורמות וזולגות.. עושים אותם, כי זה הדבר הנכון לעשות.
הנכון?
ואיך יודעים מה הדבר הנכון?
ואולי פרידה זה הפתרון, כי בסה"כ- אולי אני לא יציבה רגשית כ"כ, נפשית- לא יודעת.. אני מנסה להשתקם,
אבל למה שהוא יסבול את כל הזמן הזה שהוא צריך לחכות לי?
שימצא מישהי אחרת! יותר טובה! יותר ממני..
ומנסה להתיחס לזה באדישות משהו, להיות קצת קרה, אבל בפנים הלב מדמם.
אני מנסה כבר כמעט הכל, אני לא יודעת לאיפה עכשיו..כדורים,שיחות עם אנשים שעוזרים.. אבל חבל לי עליו,
אולי בשבילו זה הכי נכון..
אבל זה כ"כ כואב, כ"כ לבד..לא לדעת מה יהיה איתו, מה שלומו.. לא לשאול אותו איך עבר עליו היום, לא לראות אותו.
זה חונק אותי, מנסה לעשות סדר בראש, ולא יודעת מה הדבר הנכון לעשות, איך לסדר את זה.
איך לגרום לו הכי טוב, לא יודעת מה יהיה הכי טוב בשבילו. אולי שאני יעזוב הכי יעזור לו, ואולי שננסה עדיין ביחד?
אלוהים, רק עכשיו תהיה איתי..בבקשה אפילו רק עכשיו, תיתן לי את הכוח והשכל להחליט את מה שנכון.. בבקשה שאני לא יפגע בו,
אני כל כך אוהבת אותו, הוא יקר לי.








