יש לנו אחים שבויים בכלא האויב.. ואני בטוחה שכולכם יודעים את זה ופועלים בעניין המון..
אני נוהגת כל יום אחרי "יהיו לרצון" להוסיף בקשות פרטיות. ובסוף תמיד לבקש מה' שיחזיר אותם הביתה במהרה בריאים ושלמים, ושלא יסבלו כ"כ הרבה..
תמיד זה כ"כ זועק לי..
אחרי שאני מתפללת על המבחן שהולך להיות לי היום, על המורה שהתעצבנה עלי אתמול, ועל החברה שממש איכזבה אותי, על כל מה שאני רוצה להספיק לעשות היום.. החיים היומיומיים שלי - שלנו, שלכולנו חשובים מאד גם בפרטים הקטנים..
אני פתאום אומרת לקב"ה - טאטע עזור לגלעד בן אביבה שליט ויהונתן פולארד, שיחזרו במהרה הביתה בריאים ושלמים.
וזה קופץ ועושה לי זעזוע במחשבות.
תחשבו עליהם, תחשבו על היום יום שלהם..
אין להם לימודים וחברים ומורים שיצעקו עליהם.. אין להם הספקים להיום. אין את כל זה..
אז לא!
לא זלזלתי בכאב שלכם, בכאב שלי. בדברים שחשובים לכולנו - גם אם הם קטנים.
ממש לא..
רק אני אומרת, ואני אומרת את זה בעיקר לעצמי, כי לפעמים זה זורם בכלל בלי חשיבה, הבקשה הזו..
שתתפללו, ושנתפלל כולנו עליהם -
גלעד בן אביבה ויהונתן פולארד,
שיחזרו במהרה הביתה בריאים ושלמים..
אחרי כל הבקשות על עצמינו, אחרי כל הדברים האלה שבשבילנו הם גדולים.
רק לבקש.
בעזרת ה' ובחסדיו במהרה.







