עצוב למדי..

יש קבוצות טובות ויש פחות אבל כולן קובעות

הכיתה- לא!! הכיתה ממש מסכנה...

אני לצערי בקבוצה השנייה והשלישית.

אולי עוד אנשים יכולים לענות?! זה שיא החשוב לי...

ואקשהה...

דוקא הבנות הפעילות מנסות לשתף את הבנות השקטות והבישניות...

אצלנו בכיתה יש קבוצות אבל זה לא ממש כמו שאת מתארת..

כאילו -- כל אחת יכולה להגיד ת'דעה שלה ואנחנו גם יכולות לשבת כולן ביחד ולפתוח דיונים (אחד הכייפים)

אבל ראוים שיש קבוצות. כאילו יש "חבורות" כאלה.. בהפסקה את הכי רואה את זה - שולחנות שולחנות של בנות בקבוצות..

אבל לפי דעתי זה דיי נורמלי.. מעצבן - אבל נורמלי, לא?

קבוצה 1: אני וחברות שלי: חברות של כולם אבל עושות גם דברים לבד

קבוצה 2: השקטות הדוסיות- חברות של כולם אבל לא כ"כ משתתפות במשחקים בהפסקות וכו'

קבוצה 3: הפקצות:- מתיחסות יפה ומתייחסים אליהם יפה, אבל בהפסקת והכל הם לבד ואין לנו כ"כ על מה לדבר איתם

קבוצה 4: כל השאר: לא דוסיות, לא פקצות, וחברות של כולם.

בכל חברה ובעיקר של בנות יש קבוצות חילוקי דיעות וכל מיני רמות כאלו ואחרות של חברמניות וההפך. ככה זה כשיש מיגוון רחב של מזג ואופי. ככה זה שמדובר בקבוצה של רגשניות (מה לעשות לבנות יש המון רגש).

כדי לא להיתקע בשום קבוצה אני ככה בכל אופן נוהגת מוצאת נושאי שיחה ונקודות משותפות עם כל אחת ואחת מחפשת בהן נקודות של אור דברים טובים מחמיאה עליהן ובקיצור חברה של כולם וזה כייף כי כששאין לך מה לדבר עם X את יכולה לשבת לפטפט עם Y לקפוץ לשחנש עם Z וא'קיצר הבנת'ותי אני מקווה...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....