למדתי להעריך את עצמי בלי קשר אליה ולחברה.

איך לעשות את זה - מאוד קשה לענות. תלוי באדם ובמצב...

היתה סוג של חבורה כזאת, והיא אחת במרכז...

ואני לא הייתי שם.. לא היו ממש רעים אלי. אבל לא היה לי הכי טוב...

הייתי מאוד נחיתית. וסבלתי מזה. אני עדיין סובלת מההשלכות.. אבל ב"ה למדתי להעריך את עצמי יותר. אבל זה היה קשה. וזה לקח זמן.. והתנתקתי.. זה עזר לי למצוא את עצמי, אבל זה קשה...

אחרי היסודי למדתי במקום שפחות בנות הלכו אליו, אבל היו כמה שהכירו אותי מהיסודי (או לפני...) וככה הרבה יותר קשה להישתנות. בחמישית עברתי לפנימיה לבד. וזה נתן לי ת'פתח להתחיל ממהתחלה לבד. אבל זה קשה להיות לבד. ועד היום כשאני עם חברות מסויימות אני אחרת. יותר כמו שהייתי..

חוץ מהחבורה של המקובלות, היינו סוג של חבורונת קטנה של הפחות מקובלות. היו חברות, אבל לא הרבה... ב"ה, אני לא חושבת שנשארו לי צלקות עמוקות לכל החיים, אבל זה כן השפיע עלי. מכל הבחינות. ומי שמכירה אותי גם מכירה חלק מהן...

וכל הזמן הם ירדו עלי ויום אחד לא באתי לביס אז היה שיעור אומנות והם כתבו הדר המפגרת וכל מיני כאלה ועוד קללה עסיסית ויום למחרת אחותי ראתה ליד הפח בחד אומנות את הפתק ופשוט הסתערה היא הלכה עם עוד כמה בנות אלי ואמרה לי עכשיו הולכים למנהלת! אני לא ידעתי על ולמה. המנהלת שהיתה באותו זמן היתה חברה ממש טובה של אמא שלי והיא מתה עלי בטירוף! אז מה היא לא תעשה בישבילי?!......

ואז היא התחילה להגיד לבנו שהמילה מפגרת זה רק למי שיש לו פיגור במוח.......וכו'......

ת'צמה.. זה סוג של בנות כאלו..

ואני אל בינהם.. ולפעמים, מרב כעס אני מאחלת להם את כל הקללות שבעולם.. תזדעזעו, אבל אני סבלתי מהם קשות=]

לנו ביסודי ובחטיבה. בתיכון כבר אין לנו כ"כ אבל עדיין יש לנו קבוצה שמה שהם יגידו יעשו.

אפעם לא הייתי איתם .

תמיד הצטערתי. 

ת'כלס-הפסד שלהן,הן לא זכו להכיר אותי כמו שאני (אחרי שיפוצים )

כולם מפסידים מזה. כולל אותך!!!! אבל על זה כבר דיברנו...

סורי על הניצלו"ש..

אנחנו איכשהו תמיד היינו מגובשות...

       אין לי את זה כ''כ יותר בכיתה אבל זה היה ממש ביסודי אבל עדיין בשכבה ובשבט אני מרגישה את זה פשוט  נמאס לי שה לא משנה מה אני אעשה אני לא יהיה מספיק טובה בשביל הבנות שלי אני אצבע את השיער לבלונד הם עדיין  לא יתחברו איתי ותמיד הם יתעלו מעלי.

ואני מרגישה כך עם המורים.

אני ממש שונאת את המלכות כיתה האלו.

לא בקטע של לפגוע...

אבל אם כל דבר שתנסי לעשות לא הולך, כנראה הבעיה בך

כי עובדה שחלק מהבנות כן הצליחו להגיע לחבורה שסביב המלכה

עובדה שיש בנות שלא התחברו איתה.

ממש לא מי רוצה להיות בחבורה של הבנות הנפוחות האלו שכל היום רק מתלהבות מעצמם!!! איכס!! אני שמחה שלא עשיתי לעצמי את הפדיחה הזו!!! מי רוצה להיות מלכת כיתה???. מה הקשר לבעיה היא שלך???. אשמח לקבל תשובה וסרי שהתעצבנתי!!! (בסוף לאהבנתי מה אמרת ועשתי לעצמי פדיחות....) יומטוב!!!

איזה שתיים נראה לי אבל לא בלחץ... כאילו היא כזה השטלתה והייתה איזה אחת מפגרת שכל יום הביאה לה עשרים שקל בשביל שתהיה חברה שלה!! שתבינו איפה השכל של הילדה!!! רק בשביל שיהיה לה מעמד חברתי היא הייתה סוחטת להורי שלה את הכסף... אבל אניט הייתי המודחת המסכנה שלא הכייתי בחבורה של המפגרות האלה!!(למזלי..) למרות שנראלי לי שדי רציתי... אתם יודעים בתור ילדה קטנה תמיד רציתי שייתיחסו אלי יפה....

אוייש זה ממש מזכיר לי את כיתה ג' שהיה את החבורה הזאת "השישיה" והם ממש היו סנוביות ולא הרשו לאף אחת להיצטרף אליהן.. איך כולם קינאו בהם אבל ב''ה יש לנו כמו כל כיתה נורמלית בנות יותר מקובלות ורעשניות כאלו, ובנות יותר בישניות ומופנמות אבל אין ריבים וכו'.

סתם בכללי הייתה לנו עבודה בגראפעקה אני כל הזמן מרגישה מתחנפת אליה ולכל החברות שלה וזה  פשוט נמאס לי ואף פעם היא לא פוונה אלי.

ומה שהכי מעליב קיבלתי 80 על עבודה שהשקעתי בה ואני לא רוצה להעליב  הילדה הזאת בקושי השקיעה בעבודה שלה ועדיין היא יותר טובה משלי וזה כואב שלא רואים את  היכולות שלי שאני בין בשוליים כל הזמן.

ונמאס לי שאין לי חברות בשונה הזאת(כמעט ולא)בגלל שהם  כל הזמן מגעילות אליי,ורעות אלי אין לי מושג למה?.

השאלה היא אם הם מתיייחסות יפה לאחרות...

הצעה שלי, למרות שאף פעם לא היתי "קורבן":

זה לא שאצלך בכיתה יש קבוצה של "מקובלות" ואת. נכון?

בטוח יש עוד כמה, במעמד שלך, או בין המעמד שלך לבין המלכה והחבורה שלה. וההצעה שלי היא שלכי תחפשי ת'חברות שלך שיותר במעמד שלך, ולא בחבורה שלהן, שנשמעת ממש גועלית, ובכלל לא קורץ להיות חברה שלהן!!

העובדה שהרבה פעמים ה"דחויות" (סורי על הביטוי,זה גם חלק מה"עבר שלי"...) לא רוצות לעשות עם עצמן קבוצה מגובשת וחזקה שיכולה לפעמים להתחרות בקבוצה של ה"מקובלות" כי אז זה מנציח את המצב שלהן כ"דחויות" ו"מסכונות" שבתחתית הפרמידה החברתית.

ועכשיו במשפט: לא תמיד מי שלא מקובלת רוצה להתחבר עם עוד בנות מ"הסוג שלה" כי אז זה יכול להנציח את המעמד החברתי שלה.

בנוסף,לפעמים יש סיבה למה הבנות הלא מקובלות,לא מקובלות (ממש לא בקטע הרע!).

סליחה ומחילה אם פגעתי במישי/ו איכשהו.

אם מישי רוצה-אני פה באישי בשמחה .

כי אין להם את הכוח להשמיע הגה הם מפחדות שידחו אותם,שלא ירצו להיות בחברתם בגלל זה הם נחשבות לא מקובלות.

אלו שלא מקובלות הם תמיד מחפשות את הדק,וכמובן יש את החבורת המקובלות שאותם זה לא מעניין.

מעניין אותם רק עצמם,שיאהבו אותם ושכולם יחשבו שהם מלכות,ויסגדו להם ויעשו עיינים  לבננים וכמו תמיד חושבות שכולם מעריצים אותם.

אבל זה מעצבן,אז מה יש לכם ביטחון עצמי תשמשו בו למטרות חיוביות כל הזמן רק לפגוע ולעשות הפליות ורק להרחיק.

ואני לא מקובלת בגלל שאני כנראה לא סוגדת להם אני לא רואה בהם משהו מיוחד פשט נמאס לי שהם כל הזמן במרכז לא משתפות אחרים.

בדיוק.

הסברת באופן מדויק את המצב!.

וזה אכן מאוד מאוד מאוד  מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד לא נעים וכואב.

בת כמה את? (אם את בת 12 או אם את בת 17 המצב קצת שונה...)

אולי יש סיכוי שהן יתבגרו מתישו...

תמיד היה ת'חבורה של ה-בנות המקבולות האלה...

ובא נגיד גם עכשיו עדיין יש קצת.... תלוי ...

וכן אני הייתי בין הנפגעות פחות או יותר... אני לא רוצה לפרט...

צריך להשתדל לא לתת להם לרמוס את עצמך וכאילו שיהיה מודעות עצמית טובה בא נגיד.....

וכן זה גם לפעמים מאד קשה.....

בהצלחה לכולם בהכל!

יש את הבנות ה'מקובלות' יותר.. זתומרת המילה שלהן יותר חזקה... אבל בכולן מתחשבים, מתנהגים יפה ובכבוד, וכו'...

ומה שאני זוכרת שהם לא כ"כ התנכלו לבנות, פשוט סתם כזה היו כל הזמן ביחד..... והרגישו קצת ל'מעלה'.....ויש בנות שזה כן הפריע להם... טוב אבל זה היה מיזמן שגדלים זה כבר פחות קורה... לפחות אצלנו

ונראלי תמיד בכל כיתה או קבוצה כלשהי יהיה את הבנות המרכזיות יותר... 

איך שתרצו?.

ב"ה

לפני שנה הייתי קורבן תמים להלבנת פנים ברבים ממלכת הכיתה..

לא דיברתי איתה ככה שנה.. עד חודש אלול פשוט כתבתי לה סליחה (למרות שמזה לא הייתה לי סיבה לעשות את זה.. ר-ק בגלל שזה חודש אלול) ואח"כ היא הכחישה את הכל. זה היה הכי מרגיז.. אבל.. אומללה הבחורה. וזהו.

אני מדריכה בסניף חדש -ממש בתהליכי הקמה..חצי שנה הוא קייים ..

קיצר יש לי חניכה שפשוט מסכנה .כל המקובלות והבנות החשות האלה כל הזמן מעליבות אותה צוחקות ויורדות עליה

והכי גרוע היא ילדה שיא התמימה והם מנצלות את זה וכל הזמן עובדות עליה..

נייסיתי לדבר עם הבנות והם לא באמת עושות את זה-אמא שלה סיפרה לי שהיא כל היום חוזרת מהבית ספר בוכה..

קיצר,מה לעשות???

לפי התגובה שלך, הבנות ה"דחויות" בעצם ממש אמורות להבין את המלכת כיתה...

לצורך העניין, נקרא לקבוצה של המלכה קבוצה א', ולקבוצה השניה, של ה"דחויות" - קבוצה ב'

קבוצה ב' מסכימה עם קבוצה א' שלא כדאי להיות חברות שלהן, כי הרי הבנות מקבוצה ב' לא מתחברות אחת עם השניה, בגלל שהן "דחויות" מובן?אז למה הן מעוצבנות על קבוצה א' שלא רוצות להיות חברות של קבוצה ב'? הרי גם הן לא רוצות להיות חברות שלהן!

מקווה שהובנתי..

אפשר לעשות פעולה שתיכלול בתוכה סיפור, לכאורה לבנות זה יראה כמו סיפור רגיל עם מסר אבל בעצם תספרו סיפור שיגע בהם  (או סיפור שכבר כתוב או שתמציאו...)  אני חושבת שזה יכול קצת לשקף להם את המצב. חוץ מזה תיתיחסו אליה כמו שאתם מיתיחסות לכולם גם לבנות המקובלות תיתיחסו בידיוק כמו שאתם מיתיחסות אליה. אם זו בעיה מסוימת בילדה (הפרעת קשב,כיעור בולט וכו') אז פשוט תנסו לתת לה לאהוב את עצמה ולבנות לעצמה בטחון עצמי.

מקווה מכל הלב שעזרתי במשהו...

בהצלחה!

אבל מה לעשות שאני ממש מנסה להרים לה ת'ביטחון העצמי ואז הם מורידות לה אןותו עוד יותר והם ממש לא בקטע שלתקן ת'מידות ולהיות יותר טוובות...

מרב,אני לא מסכימה איתך.

הבנות מקבוצה ב' (כמו שאת קראת לזה) לא רוצות להתחבר עם עצמן,לא כי הן גרועות ויש בהן משו רע אלא כי הן פוחדות שיצירת קבוצה חלופית תנציח את מצבן כ"דחויות".

לא תמיד הן גם רוצות להתחבר לבנות מקבוצה א',כי הן רואות שהן מגעילות ולא נעימות אבל בכל זאת,להיות במצב של ילדה דחויה זה לא נעים,אז תמיד יש את השאיפה לעלות ב"פירמידה",ב"דרגות" החברתיות.

לא תמיד הן גם מעוצבנות על קבוצה א'.

אני לא המצאתי את זה. זה בא משיחות שלי עם בנות בכל מיני שלבים בחיים.

*אני משתמשת במושג "דחויות" רק כי אין לי מושג אחר... 

הצעות יתבלו בברכה .

אני חוששת שגם אני עדיין הקורבן לא חלק מהקבוצה.

בעזהי"ת

או שכל התגובות פה מצביעות על זה שאנחנו אוסף של 'קורבנות מלכי כיתה', כולם פה היו מהחלק הדחוי, וכאלה?

אם כן, זה מחזק את ההודעה שהפורום זה בריחה מהמציאות, לא?]

בחיים לא הייתי קורבן למלכת כיתה ולא היתה לנו אחת כזאת...אבל תמיד יש את הבנות המקובלות בכיתה..אמממ...לא נעים לי לומר אבל אני אחת מהן...ולא בקטע של להשוויץ או משו..ממש לא!

פורום זה אכן  איזושהי בריחה מהמציאות שבחוץ.מצד שני זאת יצירה של מציאות אחרת. 

. למחשבה.

אין לך חברה בחיים האמיתיים- את מחפשת אותה במקום אחר..

גם אני נכנסתי לכאן ממקום של חיפוש אחרי חברה, [למרות שאף פעם לא הייתי קורבן..]

אבל בעז"ה היום אני כבר לא שם..

ולמשקפופרחת-

בדיוק כמו שהדחויות לא רוצות להיכנס לקבוצה של ה"דחויות" ככה גם ה"מקובלות" לא רוצות להיכנס לקבוצה הזאת!!

אם ה"דחויות" מראות שכל כך חשוב הקטע הזה של המעמד, גבוה או נמוך, אז למה שהבנות מהמעמד הגבוה ירצו לרדת מהמעמד שלהם ולהתחבר אליהם?

ובכללי, אני חושבת שהמעמד של כל אחת תלוי רק כמה היא מחשיבה את עצמה, ולא תלוי בשומקום בחברה.

לשלב...

לא בטוח שהן מראות את זה.

הן פשוט לא אוהבות את המצב הקיים ורוצות לשנות.

הסתבכתי כבר..

אבל עכשיו היא כבר לא. כשהיא הייתה דווקא היינו די חברות...

לא הייתה לי מלכת כיתה אף פעם, ב"ה. ברור שיש בנות שיותר יוזמות, יותר שומעים אותם והרעיונות שלהם נשמעים ומצליחים, אבל בכיתה שלי, כפרה עליה, יש אהבה בין כל הבנות ,גם אם יש מצב של בנות שנפגשות יותר ביחד, יש קשר טוב בין כולן, כיתה מגובשת..

זכור לי ביסודי שתמיד ככשמעתי או קראתי סיפורים על "מלכות כיתה" , שמחתי שאין אצלי דבר כזה.

בסוף היסודי היתה פעם אחת ששתי בנות ניסו לשכנע את כולם לעשות חרם על ילדה אחרת, ולמרות שאהבנו אותן והיינו חברות שלהן, פשוט אמרנו להן "לא", וזהו, זה לא הלך..

ולמדריכה עם החניכות הבעיתיות- תספרי להן סיפור בצורה שהן לא יקלטו ישר שזה משל עליהן, לדוגמא, בפעולה הראשונה שלי בבני עקיבא, כיתה ד', המדריכות ממש השקיעו ועשינו להן בלאגן מטורף, אני לא ממש זוכרת אבל כנראה הן לא הצליחו לסיים ומסתבר שהן בכו אחר כך.. קיצר, יום למחרת המחנכת שלנו מספרת לנו סיפור על מישהי שהייתה צריכה להכין ערב כיתה, היא ממש השקיעה, ואפילו הפסידה טיול משפחתי בגלל זה, אח"כ בערב כיתה החברת שלה בכלל לא הקשיבו וכל ההשקעה שלה הייתה לשווא, היא שאלה אותנו מה אנחנו חושבות על זה וממש ריחמו על הדמות מהסיפור. רק אח"כ היא אמרה לנו על המדריכות שממש השקיעו והרגשנו חרטה גדולה..

היה לנו קל להתחבר לסיפור כי לא קישרנו את זה בכלל לפעולה שהייתה יום לפני, גם לא חשבנו שהמחנכת ידעה על זה.את צריכה לחשוב על סיפור שיהיה עם אותו מסר אבל עם עלילה שונה, בהצלחה!

אבל זה לא עזר.

תמיד יש את האלה "היותר" אבל לא היית אחת מלכה, שעושים רק מה שהיא אומרת ..

טובה שלי... אבל עכשיו... אין מצב בעולם אני לא קשורה לכיתה שלי...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....