הרגש הזה ש"אני לא מספיק" הוא רגש שבא למנף אותך, רגש שאמור לגרום לך לרצות להתקדם.

אם אומרים שאת כן דוסית- אני מאמינה שאת כן.

אבל את מרגישה שאת לא. אז מה עושים?

באמת בעיה.

אז כמו כל בעיה- את מודעת לקיומה, ועכשיו ניגש לפיתרון.

את חושבת שאת לא? תעשי רשימה של דברים מעשיים שיגרמו לך לעלות בדרגה,

וקדימה לעבודה!

ככה לא תהיה לך סיבה לחשוב ככה, וחוץ מזה- באמת תתקדמי!!!

בהצלחה =)

שבאמת אנחנו יותר רעים ממה שנדמה לאנשים מסביב,

וזה גם די נכון, כי אנחנו מכירים את עצמנו עד הסוף,

בכל הנפילות והפאדיחות הכי קטנות,

שבינינו לשמים (או בינינו לאנשים אחרים שלא מכירים אותנו).

אבל האמת היא, שמה שאנחנו באמת,

הוא המקום שאליו אנחנו שואפים.

מה שאנחנו מציגים החוצה -

אולי זה נשמע חיצוני,

אבל הוא מה שאנחנו באמת רוצים להיות,

אחרת לא היינו מתלבשים/מתנהגים/משדרים ככה...

תנסי לחשוב רגע איך את מגיבה כשמציעים לך בחור לא כ"כ דוס....

את לא חושבת: "זה לא הבית שאני רוצה להקים"?

וסיפור נחמד לסיום:

מעשה בחסיד אחד,

שרוב עסקיו היו עם הפריצים המקומיים,

ולבושו היה בהתאם.

אך פעם בשנה היה בא לחצר הרבי

ומתלבש כראוי - מהגרביים ועד השטריימל.

יום אחד אמר החסיד בליבו:

"אם אני באמת כזה גוי,

למה אמשיך להונות את הרבי בלבושי החסידי?

אבוא לפניו כמו שאני!"

ובבואו לפני הרבי, נבהל הרבי ואמר לו:

"מוישל'ה! (שם יהודי גנרי...)

מה קרה לך???

אמר לו החסיד:

"אני הולך כך כל הזמן בחוץ, ומדוע ארמה את הרבי?"

אמר לו הרבי:

"שוטה שבעולם!

אתה חושב שלא ידעתי שכך אתה מסתובב בחוץ?

אלא שעד היום חשבתי,

שאתה עובד עליהם..."

נסי ללמוד על אופיו ושאיפותיו של הבחור מול איך שאת רואה את החיים שלך, בעוד שנה, 5 שנים, 10 שנים וכו'. האדם הוא ייצור מאוד דינמי ומשנה את מהותו לעיתים קרובות, לכן אל תסיקי מסקנות חפוזות, אלא התקדמי צעד צעד. בהצלחה

מה שאני אומרת לעצמי הוא כזה -

אם אני רוצה את הבחור

והבחור רוצה אותי

כנראה שאני מפסיק דוסית בשבילו - ואז זו בעיה שלו...

כמובן שזה לא סותר את הרצון והשאיפה להתקדמות והרבה עבודת המידות.. ב"הצלחה!!

אני חושבת שלפעמים אדם דוקא מתסכל על עצמו באופן חיובי יותר ממה שהוא באמת.

[ולפעמים להפך, תלוי במוזה ]

אבל בכ"מ-

אל תפחדי מזה אם את מוכנה להתחתן עם אדם שלומד.

זאת הזדמנות להתעלות...

תקופת הנערות נמצאת רק מעבר לפינה. ואנחנו עדיין נמצאים בתוך המולה של הגדרות ואידיאלים ומציאות. אבל לאט לאט אנחנו יוצאים מזה, מודעים לעצמנו, לומדים להכיר מי אנחנו, ומה חשוב לנו ותופס בנו חלק מהותי, ואף לאן פנינו מועדות. 

כל החששות, כל הפחדים, מוצדקים, והם טבעיים לגמרי. אבל צריך להתגבר עליהם, אסור לתת לדברים כאלו למנוע מאיתנו לעשות את מה שנראה לנו נכון. 

בנוסף, את לא רוצה שהבחור ירצה במסכה ששמת, את רוצה שהבחור ירצה בך, בזכות הייחודיות שלך, בזכות כל מה שיש בך. ודווקא על אותו בסיס של "את" ושל "הוא", דווקא על הייצוג ל עצמכם, והחיבור האמיתי ביניכם, דווקא על זה שווה לבנות שלבים נוספים של עתיד. 

וכי תרצי קשר עם מסכה של בחור, ואז כשהמסכה תרד (זו דרכם של מסכות) תגלי בחור אחר לגמרי?

את אינך "דוסית" והוא אינו "דוס" או "בחור ישיבה" , הגדרות זה דבר ששייך למקום אחר רחוק כאן. את בחורה, והוא בחור, ושניכם ייחודיים לגמרי ולא דומים לשום אדם שבעולם. בואי תכירי אותו, בואי תציגי את עצמך, וככל שתעמיקו היכר, ותפגשו עם הצד השני האמיתי, כך תוכלו לחבר את הפנימיות ורצונות שלכם ולבנות על זה העתיד.

ולכן, כל מה שאת מרגישה זה בסדר גמור וטבעי לגמרי, אבל אל תתני לזה להשתלט עליך, הפכי לבת חורין, והתגברי, ותציגי את עצמך באמת, ורק את עצמך. לא דוסית, ולא דתית, ולא כלום- רק מה שאת, רק מה שעקרוני בשבילך, רק מה שתופס חלק אצלך. דברי רגיל, התנהגי רגיל, עשי הכול כפי שאת תמיד עושה. 

שיהיה לך המון המון הצלחה וסיעתא דשמיא!!!!

התגובה הכי מדהימה שקראתי אי פעם.

מדויק כל כך.

יישר כח!!

אבל זה לא נכון כי בחורים כן נמשכים לבנות שמחות יותר נגיד אז בקרבת בנים מחייכים הרבה וזה לא אומר שאנחנו ככה כל הזמן אבל זה מה שיגרום להם לרצות ..

לה"ו

אבל אני חושבת שאת לא צריכה לתת למחשבות מהסוג הזה להטריד אותך בנושאי דייטים.

כל אדם שנמצא במצב של חשבון נפש ורצון להתקדם בעבודת ה' ותיקון המידות אמור (נראה לי) להרגיש ככה.

אדם הרואה את מקומו ושואף קדימה ימצא בעצמו חסרונות - אך אלו כדי שמתוכן יצמח הלאה.

עין הקורא וברוךש קבלו ח"ח על תגובות מחזקות ויפיפיות.

כל הטוב!

האמת, לא ציפיתי לכאלה תגובות,

לא חשבתי שאני יחידת סגולה אבל גם לא חשבתי שיש כ"כ הרבה שמרגישים כמוני..

הידד! אני שפויה!

תודה לכם, לכולכם...

שנשמע בשורות טובות בקרוב!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!