ד' כסלו- 20 שנה לזכר סבי ז"ל.אנונימי (פותח)

בס"ד

הקטע הבא מוקדש לזכרו, יהיה זכרו ברוך.

 

לאחר 20 שנה

עברו להם כבר 20 שנה.

20 שנה תמימות, שכל אחת מהן, הייתה כנצח.

הסבא שמעולם לא היה לי היה הדמות הכי קיימת בחיי.

זה לא נקלט, 20 שנה עברו להם.

יש מתים שנעלמו בחולות.

אך אתה, סבא, נשארת עמנו, כאילו שמעולם לא עזבת.

20 שנה מאוחר יותר, ואתה הדמות הכי משפיעה בחיי.

היום, לפני 20 שנה, מצאת את מותך.

ואיך אבא אוהב לומר, "שהילד יצא עם כפפות מלאות דם...".

אתה נרצחת, אותך רצחו, לא רצח רגיל, רצח שאף אחד לא ידע על קיומו.

רצח שקט, שילך גם לקבר שלי, וגם לקבר של נכדיי.

לא זכיתי לראותך, מעולם, נולדתי 5 שנים בלב לאחר האסון.

ובכל זאת, אני מכירה כל דמותך.האומנם?

ששואלים את אחי הקטן, בן השנתיים, מי זה, ומצביעים על תמונתך הוא עונה בקול בוטח

"סבא".

הוא כלל אינו מתבלבל, אפילו לא לרגע.

20 שנה אחרי, ואף אחד לא שוכח, לא אותך, לא את מעשייך, ולא את דמותך.

השארת בור עמוק, אך גם השארת חול למלא אותו.

השארת דלת סגורה, אך גם חלון פתוח.

בפעם היחידה שהייתי בקברך, זה היה לפני שלוש שנים.

עמדתי שם, הרבה לבן ראיתי, הרבה קברים.

וכל המבוגרים עמדו עם משקפי שמש כהים, בעצם, אני הייתי הנערה היחידה שם.

דומם, קפוא, שקט.

פתאום, הזמן עוצר מלכת.

פתאום, כבר לא חשוב שום דבר.

שהייתי קטנה, אולי בת חמש, ונסענו, אני ואבא, ליד בית קברות, שאלתי את אבא מה זה הלוגו הגדול הזה. אבא צחק ואמר שזה לא לוגו, אלא קברים.

שתקתי כל הנסיעה אחרי.פחדתי.

הנר נעשה קטן יותר ויותר, עם כל דקה שעוברת, ואילו הזמן נעשה ארוך יותר ויותר עם כל דקה.

המשכנו בחיים, אך אתה לא נשכחת מאיתנו.

אני נושאת את שמך, מזכירה לכל אלה שרצו לשכוח, שאתה פה, איתי, ולא תעזוב אותי לעולם.

אתה דגל הנצח, למרות שנקטפת בדם, לפני 20 שנה.

אתה זורם בדמי, ותמיד תזרום, למרות דמך השפוך.

אני יכולה לצרוח שאין צדק בעולם, אבל הצדק לא יבוא.

הוא אומנם לא שלם עד הסוף את עונשו, כי העונש, לא בעולם הזה.

אבל זאת ההתחלה, אותו יזכרו, אם יזכרו, כרוצח, ואותך...

אותך יזכרו לעד.

יזכרו תמיד, לעולם, כי אתה נרצחת, ולא רצחת.

אותך יזכרו, כמו שצריך לזכור.

ואותו, הרוח תטשטש את זכרו, כחול.

הוא יתפזר בעולם, לא ישאיר דבר אחריו.

ואילו אתה, השארת אותנו.

זוכרים, כאובים, וממשיכים לחיות, לא למענו, אלא למענך.

אתה לא תעלם, אותך לא יפזרו, אתה תישאר אצלנו.

לאחר 20 שנה, לא שוכחים.

גם אם קשה, לא מתייאשים.

מחייכים בשבילך, סבא.

בשבילך, לאחר 20 שנה.

 

אשמח לתגובת...

מדהים. מקסים ומעביר צמרמורת.*חזרזיר*
ואווואא!הדרולה!!

יפהה ממש , לי אין כ"כ קשר עם סבא(לצערי, הוא אחד האנשים)

^^כפרעלייך!!=)אחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך