בס"ד

הקטע הבא מוקדש לזכרו, יהיה זכרו ברוך.

לאחר 20 שנה

עברו להם כבר 20 שנה.

20 שנה תמימות, שכל אחת מהן, הייתה כנצח.

הסבא שמעולם לא היה לי היה הדמות הכי קיימת בחיי.

זה לא נקלט, 20 שנה עברו להם.

יש מתים שנעלמו בחולות.

אך אתה, סבא, נשארת עמנו, כאילו שמעולם לא עזבת.

20 שנה מאוחר יותר, ואתה הדמות הכי משפיעה בחיי.

היום, לפני 20 שנה, מצאת את מותך.

ואיך אבא אוהב לומר, "שהילד יצא עם כפפות מלאות דם...".

אתה נרצחת, אותך רצחו, לא רצח רגיל, רצח שאף אחד לא ידע על קיומו.

רצח שקט, שילך גם לקבר שלי, וגם לקבר של נכדיי.

לא זכיתי לראותך, מעולם, נולדתי 5 שנים בלב לאחר האסון.

ובכל זאת, אני מכירה כל דמותך.האומנם?

ששואלים את אחי הקטן, בן השנתיים, מי זה, ומצביעים על תמונתך הוא עונה בקול בוטח

"סבא".

הוא כלל אינו מתבלבל, אפילו לא לרגע.

20 שנה אחרי, ואף אחד לא שוכח, לא אותך, לא את מעשייך, ולא את דמותך.

השארת בור עמוק, אך גם השארת חול למלא אותו.

השארת דלת סגורה, אך גם חלון פתוח.

בפעם היחידה שהייתי בקברך, זה היה לפני שלוש שנים.

עמדתי שם, הרבה לבן ראיתי, הרבה קברים.

וכל המבוגרים עמדו עם משקפי שמש כהים, בעצם, אני הייתי הנערה היחידה שם.

דומם, קפוא, שקט.

פתאום, הזמן עוצר מלכת.

פתאום, כבר לא חשוב שום דבר.

שהייתי קטנה, אולי בת חמש, ונסענו, אני ואבא, ליד בית קברות, שאלתי את אבא מה זה הלוגו הגדול הזה. אבא צחק ואמר שזה לא לוגו, אלא קברים.

שתקתי כל הנסיעה אחרי.פחדתי.

הנר נעשה קטן יותר ויותר, עם כל דקה שעוברת, ואילו הזמן נעשה ארוך יותר ויותר עם כל דקה.

המשכנו בחיים, אך אתה לא נשכחת מאיתנו.

אני נושאת את שמך, מזכירה לכל אלה שרצו לשכוח, שאתה פה, איתי, ולא תעזוב אותי לעולם.

אתה דגל הנצח, למרות שנקטפת בדם, לפני 20 שנה.

אתה זורם בדמי, ותמיד תזרום, למרות דמך השפוך.

אני יכולה לצרוח שאין צדק בעולם, אבל הצדק לא יבוא.

הוא אומנם לא שלם עד הסוף את עונשו, כי העונש, לא בעולם הזה.

אבל זאת ההתחלה, אותו יזכרו, אם יזכרו, כרוצח, ואותך...

אותך יזכרו לעד.

יזכרו תמיד, לעולם, כי אתה נרצחת, ולא רצחת.

אותך יזכרו, כמו שצריך לזכור.

ואותו, הרוח תטשטש את זכרו, כחול.

הוא יתפזר בעולם, לא ישאיר דבר אחריו.

ואילו אתה, השארת אותנו.

זוכרים, כאובים, וממשיכים לחיות, לא למענו, אלא למענך.

אתה לא תעלם, אותך לא יפזרו, אתה תישאר אצלנו.

לאחר 20 שנה, לא שוכחים.

גם אם קשה, לא מתייאשים.

מחייכים בשבילך, סבא.

בשבילך, לאחר 20 שנה.

אשמח לתגובת...

ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭

מה הסיבות שלכם בחיים?

הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות

יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת 

יש למישהו דרך לעזור לי?

בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)

אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד

או סרטים אחרים