- תגיד לי עד מתי? מה זאת אומרת "אין יאוש בעולם כלל"?! כל העולם מלא יאוש! מי לא חווה יאוש?!
- בוודאי שכולם חווים יאוש וזה בדיוק העניין! היאוש הוא החוויה הסוביקטיבית בלבד, איננו אמיתי אוביקטיבי. המשפט בשם ר' נחמן מדויק - אין יאוש בעולם כלל - היאוש הוא רק בתוך האדם ולא בעולם! הבחירה בידי האדם במה לאייש את עצמו, אם ליפול למבט חיצוני מייאש או למבט פנימי חיובי מאייש ובונה, אותו ואת העולם כולו. לראות במבט פנימי איך כל דבר יכול לקדם לטובה.
חז"ל הודיעו לנו מראש ש"אין בן דוד בא עד שיתיאשו מן הגאולה" - היאוש הוא ממש מן ומתוך מהלך הגאולה במידה ורואים הכל בעין חיצונית במקום בעין אלוהית ואז הגאולה הופכת לגעולה. היאוש החיצוני בעצם מפנה את המקום לאור האינסופי האלוהי הגבוה יותר והצרה עצמה יוצרת את הכלים לישועה. על זה אנו מתפללים כמה פעמים כל יום "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" - אנו לא אומרים 'ותחזינה עינינו את שובך...' אלא "בשובך" - אין הכוונה לראיה בעלמא או להימצאות בזמן הגאולה בלבד, אלא שנחזה ונבחין בשוב ה' ציון ונדע גם מה לעשות בהתאם.
- אבל אין לנו שליטה על המאורעות!
- ה"מאורעות" בעולם לא מגיעים משום מקום, הם נוצרים ע"י בני אדם ולפי תגובות שלהם וכן הלאה. למעט 10% ממאורעות שעל פניו אינם בשליטת האדם, כל השאר הוא בידי האדם ותגובותיו! כל דבר בעולם יכול להתפרש כשלילי או כחיובי החל מהתפיסה והמחשבה ועד הרגש והמעשה בעקבותיו. אדם גם יכול לבחור לא לבחור, אבל הבחירה תמיד קיימת איך להתיחס ולהתמזג במה ש"קורה".
- אז למה אנחנו מתפללים ומבקשים אם הדברים תלויים בנו?
- אולי לפני כן צריך לשאול מהי תפילה בכלל! הרי הבורא איננו משתנה. כל השפע נמצא, נגיש ואינסופי.
- אז מה בעצם עושה התפילה?
- התפילה מחברת בין הרצונות לצנורות השפע האלוהיים האינסופיים ומביאה אותנו לגילוי וביטוי השפע בכל העולמות. למשל: ה' הוא גואל ישראל ורוצה לגאול גאולה שלמה "היום אם בקולו תשמעו" , אלא שאנו עוד לא מגלים ומבטאים אותה בעולם בשלמות. כך גם בנוגע לפרט: הקב"ה מקדים רפואה למכה וע"י האמונה והתפילה הנפש מתעלה למקום של בטחון שהרפואה נמצאת ומשם הרפואה כבר יותר נגישה לאדם. ע"י התפילה אנו מתחברים ומעלים את העולם הכללי והאישי לרמת מודעות עליונה יותר ומחזקים את האמונה בכוחות האלוהיים וע"י כך אנו מתמלאים בכוחות לבטא ולגלות את הרצון בעולם. זאת האומרת שהתפילה איננה מעין "השלכת" הבקשה למעלה והמתנה פאסיבית לקיומה, אלא היא באה לחזק אותנו לפעולה ולגילוי הרצון העליון עד עולם העשיה, להתחבר ולבטא את האינסוף.
- ואיך זה מסתדר עם זה שהכל נקבע בתחילת השנה?!
- אפשר להוסיף על שאלה זו: אם כך מדוע בכלל אנו מתפללים כל יום אם הכל כבר נקבע מראש?! אלא שבאמת יש דברים שנסגרים כבר מראשית השנה, וגם הם כמובן תלויים במידת החיבור שלנו להויה ובביטוי הרצונות וחשבון הנפש לשנה כולה. אבל בנוסך לכך, בכל יום ובכל רגע יש בידינו הבחירה כנ"ל איך להתיחס, להגיב, להתמזג ולפעול עם כל מה שכבר "קורה" ואפילו ליצור את ה"מקרים". זאת אומרת שבידי האדם נתונה הבחירה למה להתחבר או אם לברוח, אם הדבר חלילה יחריב או רק ירחיב ויקדם לטובה ויהפך כבר מעכשיו לטובה ...
אינסוף!
