שדבר ראשון- ברור שזה לא בסדר, ובהגזמה שכזאת, בכלל,

אבל

בתור מדריכה אני יכולה לומר לך שממש ממש קשה לתת לכולן את אותו יחס, ולא לתת למישהי היותר צומי מלאחרת. זה ממש ממש קשה! אפילו אתמול <פתיחת חודש ארגון!!!> הרגשתי שהיו בנות שלא מספיק התייחסתי אליהן, והיו בנות שיותר, למרות שאני ממש משתדלת.

זה שאני פחות מתייחסת לבת זה בד"כ בגלל שהיא טובה מצד עצמה, ואני פחות צריכה לעודד אותה, היא מסתדרת מעצמה, אבל עדיין ברור שאני משתדלת וגם רוצה לתת יחס לכולן.

גם לנו יש את זה בערך בשבט וגם אנחנו שבט הרוא"ה.

תראי יש לי 2 מדריכות,נכנסו לפני כחצי שנה,חפרו על זה שצריך לבוא כחולבן ובזמן

ומה?בנות לא שמות!! אחרי כמה חודשים בערך הם החליטו להוציא מי שלא הנ"ל מפעולה כמו שהרבה מדריכות אצלנו עושות,

עכשו יש בנות שבאמת יש להן סיבה טובה-למה הם לא היו בסדר,ויש בנות שממש לא.

אז המדריכות בהתחלה הקשיבו לסיבות ולפי כך הוציאו\הכנסו

מה יצא?בנות נפגעו.

במיוחד בת אחת שכבר מהחופש הגדול פשוט לא שמה על אחת המדריכות

ומה?אני ממש מבינה,אבל לא אותה,את המדריכות!הם כ"כ משתדלות לתת יחס לכולןן לצאת בסדר,היא דברה איתה,שלחה לה מכתב והיא עדין ככה-אז מה אפשר כבר לעשות??

והקטע הוא שהיא מדברת עם מדריכה אחת והשניה לא,אם X תעביר פעולה היא לא תכנס,אבל אם A תעביר היא תכנס(ד"א:היא מתכננת לא לבא יותר לסניף,עד שיכנסו החדשות מלהבה).

בקיצור-חפרתי..אבל מה שאני מנסה להגיד שתנסו להבין גם ת'מדריכות,גם להן קשה,גם הן משתדלות במיוחד עם חודש ארגון וכל הלחץ שכרוך עימו,אפשר לנסות לדבר עם המדריכה השניה בעדינות ובלי להשמיץ וכבר ב"הצלחה!!

עוד חניכה חשדומטית..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....