אין לי מה לענות לך כי אני לא מכירה אותך  תשובה מבעסת נכון אני יודעת אני שונאת שמיבשים אז (אם את  רוצה את יכולה באישי אין לי כח לנתח את זה כאן שבת שלום !!! )

למה את עצובה?(תפני אלי באישי בבקשה...)

מכירה..

תני חיוך!!

אבל אם חושבים על זה, באמת סידור חדרים בטיולים שנתיים הוא עניין די רגיש. יש לי הרבה דוגמאות למה.

נגיד ככה - לא הייתי מלך הכיתה. בלשון המעטה. וגם מחשב נייד לא היה לי אז גם לא היה לי כ"כ לאן לברוח.

*תפני אלי באישי נשמה

בשבת הקרובה,וכן גמלי היתה אותה בעי'ה כמוך

עצוב שזה קורה

בנות שרצו להיות איתי ואני לא רציתי להיות איתן,כי אני חושבת שאני חושבת שהם לא באמת רוצות אותי וגם אני יודעת שרם אני אהיה איתן אני אריב ולא יהיה כיף

בסוף הסתדרתי אגב כמו שרציתי

לנו המורה אמרה ששנה שעברה איפה שהיא חינכה היתה מישי' שנישארה בלי אפח'ד בחדר.....

[כילו לא היה לה אם מי ליהות]

והמורה גילתה את זה אחרי שכולם היסתדרו בחדרים ואז היא אמרה אני רואה שאתן לא מיסתדרות אז אני אחלק אותכם.....אז השנה היא אמרה אצלנו שאם אנחנו רוצות להתחלק לבד אנחנו צריכות לדאוג שלכולם יהיה אם מי ליהות"

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....