תכל'ס בעיה!!  אני גם לא הייתי נראלי אומרת למורה... 

תנסי להסביר להם כמה זה חמור!

לפי דעתי זה סתם זבל להגיד זה בעיה שלהם את יכולה לדבר איתם שלא יעשו שוב אב ל לא הייתי משטטטטטנקר בהצלחה בהמשך הדרך וגם אם תגידי ואח"כ הם ידעו את זה ,זה סתם לא יהיה נעים

עם בקשה שלא להגיד שאני אמרתי.

וזה לא נקרא להשטנקר!

את לא משמר ההלכה שלהן.. שהן יעשו מה שהן רוצות...

סך הכל בקשתי עצות!

תודה לכל מי שהגיב..

דבר שני - לדעתי תחשבי באמת מה יצא מזה אם תלכי למורה..

יש סיכוי שזה יגרום להם לא להעתיק יותר?

יגרום להן לעמוד מול מצב דומה ולפעול בצורה שונה?

תעני על השאלות האלה..

עכשיו, מה יקרה אם לא תלכי למורה אלא תנסי באמת לקיים איתן דיון מעמיק על העניין?

תגידי למה לדעתך זה לא בסדר ושהן תגדנה למה הן עשו את זה... דיון ידידותי ואמיתי עם מסקנות..

זה יעזור? זה יועיל? הן תגענה למסקנות מעשיות?

תעני על השאלות האלה..

אם בלי לגשת למורה תהייה תועלת עדיף כמובן לא לגשת למורה.

אם רק אם תגשי למורה תהייה תועלת אז תגשי למורה!

ואם לא ככה ולא ככה.. אז הייתי מהמרת בכלופן על האפשרות השניה, אלא אם כן זה עלול ממש להזיק..

בהצלחה ענקית!!!

ולכל אלה שכל כך נרתעות מהשטנקרויות - אני מכירה מקרה של מישהי שעשתה משהו יותר גרוע מזה וחברה שלי ניסתה לעזור לה בדרכים אחרות ובסוף היא מה שנקרא אצלכם "השטנקרה" עליה כי זה היה גדול עליה והיא ראתה שהיא לא מצליחה לעזור והיא פשוט הצילה את הילדה הזאת!! אז לפעמים צריך לעבוד בהגיון ושכל..

עשית את שלך!!
אני אישית לא הייתי אומרת..
זה גנבת דעת שלהם ועוד אחרי שהוכיחו אותם על זה!

ואל תיזרמי איתם אבל בחיים לא להישטנקר!!!!

מוות למלשינים

ימותו הבוגדים!!!!

אל תגידי ...

עזבי זה סתם יסבך אותך ויחשיבו אותך למלשנית...

את יכולה לדבר איתן אל זה ..!

(זה יותר עוזר)

לא צריך לנסות לתקן את העולם. הרצון לתקן את העולם נפוץ אצל מתבגרים, אבל הגדלות של אדם נמדדת בזה שהוא בודק כל אירוע כזה - מה זה אומר לי, מה אני צריך ללמוד לתקן. הכי קל והכי כיף לתקן אחרים, אבל זה לא עניין שלך. אם לומר בצורה חדה וברורה: אם תבואי לעולם הבא עם אלף אנשים שתיקנת והחזרת אותם בתשובה לחלוטין, אבל את לא מתוקנת בדבר קטן - יזרקו אותך! כי את צריכה לעשות את התפקיד שלך.

זה קטע של יושר. בינן לבין עצמן וה'. וזהו.

ברור! הם גונבות את דעת המורה  ואת יודעת ולא עושה כלום???

יש לך חלק בעבירה.

אבל אל תגידי את השמות של הבנות...

זה הגיע בטעות לידיים שלהם אבל אז הן החליטו להשתמש בזה....

כי כל אחד והערכים והמוסר שלו והכל נכון וטוב ויפה. צריך ללכת לפי מוסר והנהגות התורה. צריך לבקש עצה מרב, עצה ולא פסק, כי פסק יחייב אותך לעשות כדבריו. אולי יש בביה"ס צד שלישי כמו רב שיש לכן דיבור איתו? אם כן, את יכולה לדבר איתו או להשאיר לו פתק בעילום שם, ושהוא "ישטנקר" על הבנות האלה למורה, מתוקף תפקידו כרב ומחנך. וזה לא יהיה את, זה הוא. איך נודע לו? במקרה נודע, כמו שבמקרה המבחן נפל לידי הבנות... 

אני די אוהבת לגלות במבחנים כאילו אין לי בעיה עם זה 

וסתם כך לא הייתי  אומרת כאילו תחשבי שאת היית במצב כזה 

ערב טוב ובהצלחה

על שתי התגובות הישרות ( מיושרות ) של " הדריכני " ו" נחשונית " ( היה עוד אבל אלו העיקריות )

זה ילדותי לומר " אל תשטנקרי " או " את לא המחנכת " עברנו את הגיל ! ( חד וחלק !!!) עושים מה שנכון ולא מה שמרגישים

( השלטת השכל על הרגש ) ואם צריך לגשת למורה אז יאלה ניגשים !

במאמר מוסגר : מה יקרה אם היא תיגש קודם אליהן ורק אז למורה הן בטוח תדענה ( יש שלל שאלות שנובעות מן הסיטואציה הזו )

דבר נוסף לחידוד השאלה של מיארה : מה יקרה אם אותן בנות תגנבנה חפץ של אותה המורה ולא את דעתה האם התגובות תהינה דומות ? ( לתשומת ליבכן ביי)

אבל יכול להיות שהם כן חשבו על זה שזה פשוט לא יועיל, כמו שכתבו התגובות החכמות.

ולדעתי - אני לא רב ולא יודעת את ההלכה, ומה באמת נכון לעשות במקרה כזה, אבל נראה לי שיעזור מאוד להגדיר קצת יותר את השאלה (אפרת, את מוזמנת, וגם אחרות)

מצד מה את בעצם שואלת?

כמה שאלות למחשבה:

האם המורה ניזוקה מזה שהיא לא יודעת? (כלומר - ליידע אותה זה מה שיתקן את הנזק ויציל את הבנות מעבירה, אני באמת לא יודעת, אני שואלת)

האם חובתך היא לחנך את הבנות, אחרי שניסית להוכיח ולא הצלחת? (בכל זאת, יש חלוקת תפקידים בעולם, כמו שאני אחראית על חינוך הילדים שלי, ולא על אלו של השכנה...)

האם ה'שטינקור' הוא כדי להציל את המורה, את הבנות, או את עצמך?

ולפי השאלה הקודמת - מה ישיג הכי טוב את המטרה, ולא יזיק?

האם מה שנשמע צודק וצדיק הוא בהכרח הנכון (ע"פ ההלכה)?

ושוב - אני באמת לא יודעת מה נכון, רק חשוב לדייק את המקרה, את הרצון ואת המטרה...

ההגינות אומרת שתגידי, אבל חברות שלך ממש יכעסו....

ספר - גם שנראה לי שאם אני אגיד זה לא יועיל לאף אחד אבל נראה מה ההלכה אומרת ואז אולי זה ישנה את צורת החשיבה שלי...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....