חיללתי שבתאבדתי.

נורא נכון?

 

ככה זה התחיל... אני די בקיאה בנושא של שמירת שבת, ובאמת הקפדתי להקפיד על הכל..

 

בתחילת שבת בטעות עברתי על כל מיני דברים קטנים כמו לסיים להתאפר אחרי שקיעה, למיין דברים, לתקן.. ביננו אלה דברים שהרבה אנשים עוברים עליהם בלי לדעת אפילו שיש בהם משהו לא בסדר.. אבל אני ידעתי שיש בהם משהו לא בסדר...

 

היום בצהריים, הייתי לבד בחדר.. וחשבתי: 'אם כבר עברתי על דברים קטנים, מה אכפת לי לעבור על גדולים יותר?'

 

ועברתי. הוצאתי תקע מהחשמל, הדלקתי אש במצית, כתבתי.

 

ואז המשכתי להיות כרגיל, מתעלמת כביכול ממה שקרה...

 

ואני לא יודעת מה זה אומר עליי...

 

 

 

 

 

מבחוץ, אני דתיה לכל דבר... לא מזמן יצאתי מההדרכה [בהצלחה רבה], אני שמה רק חצאיות, לומדת באולפנה  טובה...

 

אבל כבר הרבה זמן יש לי מחשבות על להפחית בדת... אני לא מתלבשת בצניעות כמו בעבר וגם עברתי על עוד כמה גבולות שבעבר לא הייתי חולמת לעבור עליהם...

 

ואני ממש מפחדת כי אני בשמינית.. וצריך לבחור שירות/צבא ומה לעשות שם וזה די קשה כשאתה לא יודע איפה תהיה עוד כמה ימים....

 

אין לי מושג מה לעשות...

 

ואני ילדה די חכמה ואמיתית עם עצמי, יש לי למשל מבחן בתנ"ך בקרוב ואני מרגישה דפוקה ללמוד אליו כי אני עוברת על מה שהתנ"ך אומר... וגם עוד כל מיני דברים כאלה...

 

ואני לא באה לקטע הזה בשביל למרוד... אלא באמת מתוך מחשבה על מה שאני עושה.. ואני רוצה להיות כמה שיותר אמיתית עם עצמי ועם הסביבה...

 

אני באמת אשמח לעזרה!!!

 

מצטערת שככה נפלתי עליכם...

 

נ.ב. אני מישהי מהפורום אבל לא רציתי לכתוב מ"השם של כולם" כדי שאני יוכל לדבר עם אנשים גם באישי.. אז בבקשה תפנו גם באישי! תודה...

 

 

 

עזרה?אבדתי.
להיות שומרת דתיה ומצוות זה הכי אמיתי שיש!רחליOס

גם אם זה לא נראה לך! גם את חושבת ש: "ה' שונא אותי" או "אני לא שווה את זה" או "זה לא בשבילי" או "זה לא אמיתי.. זה לא בא מהלב"

זה יבוא! זה הכי אמיתי שיש הקרבה לקב"ה גם אם כרגע לא הכי הולך לך! בעתיד ילך! את תצליחי! כי אם תזניחי את זה עכשיו, יהיה לך מאוד קשה לחזור! אז אל תעשי את זה! את עוד תצטערי!
בינתיים! חיבוק חזק חזק (וירטואלי כמובן!) נשיקה

מקווה שעזרתי..

תמיד כאן באישי. אל תתבישי

נתחיל...<אריאל>

א. עזרה טובה והדרה טובה תקבלי פנים מול פנים מרב/רבנית שאת מעריכה,מבינה, והוא אותך.

 

ב. הרצון להיות אמיתי, מהו בעצם? ללכת עד הסוף בכל מה שאתה עושה? ללכת עם האמת שלך עד הסוף?..

אם כן, את לא אמיתית עם עצמך (סליחה)

אם את מאמינה באמונה שלמה, שוואלה, יש מנהיג לעולם, וכן- הוא בחר בנו, ונתן לנו את תורתו...

(להזכר בקצת לימוד אמונה תמיד מרומם את הנפש..פתחי ספר הכי גרוע, קבלי במתנה עוצמות חדשות, וכוחות נפש חינם חינם) 

אז תנסי ללכת עם האמת שלך, עם האמונה שלך...עם הידיעה שלך... עד הסוף- וזה לא קל.

ללכת עם השקר עד הסוף, עם החיים המזויפים, חיי ההבל שהיצר מנסה להתוות לך זה הכי לא אמיתי עם עצמך...זה רק נראה. (אז מה אם את עדיין לא מקפידה על הלכות שבת כהלכתה, לאט לאט, ובהדרגה, תגיעי לאמת שלך- לשמור על כל ההלכות כל עוד תתקדמי קדימה.)

 

לכי עם האמת שלך, עם האמת של כל יהודי, עם האמת שהנשמה צועקת לו ללכת בה, אבל התאוות והבלבול מסתירים לו.. בהצלחה ענקית. מקווה שהובנתי

אבל אני לא רוצה את זה.אבדתי.

אני לא רוצה לסיים להתאפר לפני שבת... כי זה כבר לא משנה לי כל כך

 

אני רוצה שהאמונה שלי תהיה מבוססת , ממקום אמיתי. ולא בגלל המשפחה או החברים או האולפנה.

 

ברגע שזה יהיה ככה, אני לא אתאפר בשבת... ואני לא אדליק אש ועוד לכ מיני דברים...

יקרה אני רושמת את זה ממש מנקודה עמוקה בלבדניאלה .ד.

איי הרבה פעמים חשבתי לעצמי בחיי "באונה מותק'לה את באמת עובדת ד'? אבל ב-א-מ-ת?"

זו מחשבה שעדיין מתגנבת אלי מידי פעם.

 

אז אני פתאום נזכרת שיש צד בתוכי שמנסה לייאש אותי ולערער את מקומי בעיני. מקומי בכל בעולם.

מי אני? דתיה? מי אמר? מי הגדיר? למה לי???

הגדרות זה דבר שמונע מאיתנו לפעמים התקדמות.. תוקע טירוף...!

ראבק נאמס ככה אבל היו פעמים שלמדתי שהדרך הכי חזקה לייאש ולערער אותנו היא לומר "ילדונת את כבר חיה *** שנים בעולם"

הוא כזה מראה לך כמה שנים עברו מאז שנולדת וזה כזה צובט בלב וגורם לחשוב שאין טעם עוד לעבוד על עצמינו.

 

אז כן רגע אני בבירור אישי עכשיו מי אני? לאן אני שייכת..!? אבל אני הכי הכי זוכרת בעולם שאני עדיין הבת של אבא.

וד' עדין אוהב אותי למרות שאני תועה בדרך.

"תעיתי כשה אובד בקש עבדך" שמעת על זה?

כשעמ"י מרגישים מבולבלים ולא מוצאים ת'צמם הם מיד פונים לד' ברחמים "אבא תעינו כשה אובד אנחנו מסתובבים כמו זה שאובד בקש אותנו- את עבדך.. תראה לנו ת'דרך האמיתית תראה לנו לאן לחזור.!

 

עם כל הבירורים שבדרך חייב לזכור שלא משנה מה הדרגה הרוחנית שלי כרגע.. אבא אוהב אותי.. אוהב אותנו רוצה אותנו.

הלוואי שנגעתי במקום הנכון! ב"הצלחה.. אוהבת.

 

אני מחכה לך

>>>אלעזר300

תשמעי. שני עניינים ראיתי פה, ואני אגיב לכל אחד בנפרד. כמובן שתאמרי לי אם לא הבנתי אותך ו/או פגעתי (כי בכנות אין לי שום כוונה לזה.)

 

1. איזו תגובה של "אם כבר, אז כבר". כלומר, אם כבר עשיתי משהו, ו"ראיתי שהוא בסדר", אז אפשר להמשיך בכיוון הזה. - תרשי לי תגובה מדף יומי? התחלנו מסכת זבחים בדיוק והמשנה הראשונה מדברת על קרבנות שנזבחו לשם קורבן אחר (למשל, קורבן עולה שנשחט במחשבה שהוא קורבן שלמים). הגמרא אומרת שלא רק שהקורבן לא נפסל ונותר בקדושתו, הוא גם נשאר באותו סוג קורבן וצריך לטפל בו בהתאם (למשל, את פעולת זריקת הדם אסור לעשות תוך כוונה לסוג קורבן אחר), ומביאה לכך פסוק, וכן סברה - "משום דשני בה, כל הני לישני בה וליזיל?!" - ובתרגום חופשי - "אם עשית טעות אחת, תמשיך מכאן והלאה לעשות טעויות?!" - וזה בין סוג אחד לסוג אחר של קודש...

יש עניין שלגבי הדבר עצמו שעברת עליו, תרגישי שהוא בסדר ומותר, ואפילו תמצאי סברות דחוקות (שייראו לך אמיתיות, כמובן) להתיר ע"פ הלכה -  זה טבעי ושמו "הרגל", אבל מסוכן. אבל זאת נקודה שניה. מה שעושים במקרה כזה זה ללמוד את הנושא הזה בהלכה כמו שצריך, לפעמים זה באמת מכניס להלם ו"נגמלים" מהר (קרה לי, הרבה.)

 

2. רצון להיות "אמיתי עם עצמי". אז יש שתי דרכים שבהן אני יכול להבין מה שאת אומרת: אחת היא "אני X, ואני יודעת וברור לי ולא ישתנה זה שאני X, אבל אני עושה דברים שלא X ומרגישה צבועה"; שניה היא "אני לא שום דבר באופן שלא ניתן לשינוי, ואני אהיה איך שאני רוצה, אבל אני לא מצליחה להבין מה אני רוצה". אם מדובר באפשרות השניה, אין מנוס אלא מלחשוב על זה הרבה. אם מדובר בראשונה, הסכנה הראשונה היא התנערות מאחריות. (אני בכלל רותח מהנטייה של החברה לנער אנשים עם בעיות [ובכלל זה נפשיות] מאחריות על ימין ועל שמאל.) אח"כ - מה אני אגיד, דברים שהם טובים (עניינית / אבסולוטית / כללית וכו'), אפילו אם את X והם לא X, לא יזיק לך לעשות; אבל איך אני אשכנע מישהי X שדברים שהם לא X הם טובים...(?) |מושך בכתפיו|

 

את מוזמנת לפנות במסר אם את רוצה, רק הנה הוזהרת שאני לא מחזיק מעצמי בן אדם שכ"כ נעים לדבר איתו (לצערי).

סליחה על החפירות,

בברכה,

אלעזר

ווהוו...תל-אביבית

רק לראות מזה איך אפשר להגיע לדברים כ"כ חמורים בכזאת קלות.... מדברים קטנים..

ח'ברה!!! אסור לבתחיל  לחפף בדברים הקטנים- תראו לאן זה מגיע!!!!!

 

ולך- אז נכון, עשית משהו קטן, למה את צריכה לעשות גם משהו גדול?

הבעיה היא לפי דעתי, שאת לא מבינה מה בעצם לא בסדר בלהדליק את האש או להוציא את התקע בשבת. זאת הבעיה. ואת לא מבינה למה בעצם את צריכה ללכת צנועה עד כדי כך.

וזאת הבעיה. עכשיו, אם את יודעת שאלה דברים שהם נכונים, ואת מאמינה בה' ובמצוותיו, רק את לא מבינה את הסיבות למצוות, אז ממש כדאי שתתחילי ללמוד קצת, לקרוא קצת (או הרבה..) על זה, ואז תדעי, ותביני למה זה טוב לנפש, לנמה שלך לקיים את המצוות. תביני שבעצם באת לכאן בתור עבד של ה', ואין מצב שאת לא עושה מה שהוא אומר, ועוד.

אם את לא מאמינה בכלליות במצוות ה', אז זאת בעיה יותר עמוקה ובעייתית, שגם עליה כדיו, וחובה לקרוא וללמוד ולשאול.. בהצלחה!!

ותדעי- שגם אם ה חחאטת פעם אחת או כמה, זה לא אומר שאת לא יוכלה לחזור למצב הקודם, ואף יותר ממנו!!

אביה =)

מוזמנת באישי...

אינלי זמן עכשיו לפרט... סוריי..

מקפיצה... עזרה!!! בבקשה?אבדתי.אחרונה
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך