גם אם זה לא נראה לך! גם את חושבת ש: "ה' שונא אותי" או "אני לא שווה את זה" או "זה לא בשבילי" או "זה לא אמיתי.. זה לא בא מהלב"

זה יבוא! זה הכי אמיתי שיש הקרבה לקב"ה גם אם כרגע לא הכי הולך לך! בעתיד ילך! את תצליחי! כי אם תזניחי את זה עכשיו, יהיה לך מאוד קשה לחזור! אז אל תעשי את זה! את עוד תצטערי!
בינתיים! חיבוק חזק חזק (וירטואלי כמובן!)

מקווה שעזרתי..

תמיד כאן באישי. אל תתבישי

א. עזרה טובה והדרה טובה תקבלי פנים מול פנים מרב/רבנית שאת מעריכה,מבינה, והוא אותך.

ב. הרצון להיות אמיתי, מהו בעצם? ללכת עד הסוף בכל מה שאתה עושה? ללכת עם האמת שלך עד הסוף?..

אם כן, את לא אמיתית עם עצמך (סליחה)

אם את מאמינה באמונה שלמה, שוואלה, יש מנהיג לעולם, וכן- הוא בחר בנו, ונתן לנו את תורתו...

(להזכר בקצת לימוד אמונה תמיד מרומם את הנפש..פתחי ספר הכי גרוע, קבלי במתנה עוצמות חדשות, וכוחות נפש חינם חינם) 

אז תנסי ללכת עם האמת שלך, עם האמונה שלך...עם הידיעה שלך... עד הסוף- וזה לא קל.

ללכת עם השקר עד הסוף, עם החיים המזויפים, חיי ההבל שהיצר מנסה להתוות לך זה הכי לא אמיתי עם עצמך...זה רק נראה. (אז מה אם את עדיין לא מקפידה על הלכות שבת כהלכתה, לאט לאט, ובהדרגה, תגיעי לאמת שלך- לשמור על כל ההלכות כל עוד תתקדמי קדימה.)

לכי עם האמת שלך, עם האמת של כל יהודי, עם האמת שהנשמה צועקת לו ללכת בה, אבל התאוות והבלבול מסתירים לו.. בהצלחה ענקית. מקווה שהובנתי

אני לא רוצה לסיים להתאפר לפני שבת... כי זה כבר לא משנה לי כל כך

אני רוצה שהאמונה שלי תהיה מבוססת , ממקום אמיתי. ולא בגלל המשפחה או החברים או האולפנה.

ברגע שזה יהיה ככה, אני לא אתאפר בשבת... ואני לא אדליק אש ועוד לכ מיני דברים...

איי הרבה פעמים חשבתי לעצמי בחיי "באונה מותק'לה את באמת עובדת ד'? אבל ב-א-מ-ת?"

זו מחשבה שעדיין מתגנבת אלי מידי פעם.

אז אני פתאום נזכרת שיש צד בתוכי שמנסה לייאש אותי ולערער את מקומי בעיני. מקומי בכל בעולם.

מי אני? דתיה? מי אמר? מי הגדיר? למה לי???

הגדרות זה דבר שמונע מאיתנו לפעמים התקדמות.. תוקע טירוף...!

ראבק נאמס ככה אבל היו פעמים שלמדתי שהדרך הכי חזקה לייאש ולערער אותנו היא לומר "ילדונת את כבר חיה *** שנים בעולם"

הוא כזה מראה לך כמה שנים עברו מאז שנולדת וזה כזה צובט בלב וגורם לחשוב שאין טעם עוד לעבוד על עצמינו.

אז כן רגע אני בבירור אישי עכשיו מי אני? לאן אני שייכת..!? אבל אני הכי הכי זוכרת בעולם שאני עדיין הבת של אבא.

וד' עדין אוהב אותי למרות שאני תועה בדרך.

"תעיתי כשה אובד בקש עבדך" שמעת על זה?

כשעמ"י מרגישים מבולבלים ולא מוצאים ת'צמם הם מיד פונים לד' ברחמים "אבא תעינו כשה אובד אנחנו מסתובבים כמו זה שאובד בקש אותנו- את עבדך.. תראה לנו ת'דרך האמיתית תראה לנו לאן לחזור.!

עם כל הבירורים שבדרך חייב לזכור שלא משנה מה הדרגה הרוחנית שלי כרגע.. אבא אוהב אותי.. אוהב אותנו רוצה אותנו.

הלוואי שנגעתי במקום הנכון! ב"הצלחה.. אוהבת.

אני מחכה לך

תשמעי. שני עניינים ראיתי פה, ואני אגיב לכל אחד בנפרד. כמובן שתאמרי לי אם לא הבנתי אותך ו/או פגעתי (כי בכנות אין לי שום כוונה לזה.)

1. איזו תגובה של "אם כבר, אז כבר". כלומר, אם כבר עשיתי משהו, ו"ראיתי שהוא בסדר", אז אפשר להמשיך בכיוון הזה. - תרשי לי תגובה מדף יומי? התחלנו מסכת זבחים בדיוק והמשנה הראשונה מדברת על קרבנות שנזבחו לשם קורבן אחר (למשל, קורבן עולה שנשחט במחשבה שהוא קורבן שלמים). הגמרא אומרת שלא רק שהקורבן לא נפסל ונותר בקדושתו, הוא גם נשאר באותו סוג קורבן וצריך לטפל בו בהתאם (למשל, את פעולת זריקת הדם אסור לעשות תוך כוונה לסוג קורבן אחר), ומביאה לכך פסוק, וכן סברה - "משום דשני בה, כל הני לישני בה וליזיל?!" - ובתרגום חופשי - "אם עשית טעות אחת, תמשיך מכאן והלאה לעשות טעויות?!" - וזה בין סוג אחד לסוג אחר של קודש...

יש עניין שלגבי הדבר עצמו שעברת עליו, תרגישי שהוא בסדר ומותר, ואפילו תמצאי סברות דחוקות (שייראו לך אמיתיות, כמובן) להתיר ע"פ הלכה -  זה טבעי ושמו "הרגל", אבל מסוכן. אבל זאת נקודה שניה. מה שעושים במקרה כזה זה ללמוד את הנושא הזה בהלכה כמו שצריך, לפעמים זה באמת מכניס להלם ו"נגמלים" מהר (קרה לי, הרבה.)

2. רצון להיות "אמיתי עם עצמי". אז יש שתי דרכים שבהן אני יכול להבין מה שאת אומרת: אחת היא "אני X, ואני יודעת וברור לי ולא ישתנה זה שאני X, אבל אני עושה דברים שלא X ומרגישה צבועה"; שניה היא "אני לא שום דבר באופן שלא ניתן לשינוי, ואני אהיה איך שאני רוצה, אבל אני לא מצליחה להבין מה אני רוצה". אם מדובר באפשרות השניה, אין מנוס אלא מלחשוב על זה הרבה. אם מדובר בראשונה, הסכנה הראשונה היא התנערות מאחריות. (אני בכלל רותח מהנטייה של החברה לנער אנשים עם בעיות [ובכלל זה נפשיות] מאחריות על ימין ועל שמאל.) אח"כ - מה אני אגיד, דברים שהם טובים (עניינית / אבסולוטית / כללית וכו'), אפילו אם את X והם לא X, לא יזיק לך לעשות; אבל איך אני אשכנע מישהי X שדברים שהם לא X הם טובים...(?) |מושך בכתפיו|

את מוזמנת לפנות במסר אם את רוצה, רק הנה הוזהרת שאני לא מחזיק מעצמי בן אדם שכ"כ נעים לדבר איתו (לצערי).

סליחה על החפירות,

בברכה,

אלעזר

רק לראות מזה איך אפשר להגיע לדברים כ"כ חמורים בכזאת קלות.... מדברים קטנים..

ח'ברה!!! אסור לבתחיל  לחפף בדברים הקטנים- תראו לאן זה מגיע!!!!!

ולך- אז נכון, עשית משהו קטן, למה את צריכה לעשות גם משהו גדול?

הבעיה היא לפי דעתי, שאת לא מבינה מה בעצם לא בסדר בלהדליק את האש או להוציא את התקע בשבת. זאת הבעיה. ואת לא מבינה למה בעצם את צריכה ללכת צנועה עד כדי כך.

וזאת הבעיה. עכשיו, אם את יודעת שאלה דברים שהם נכונים, ואת מאמינה בה' ובמצוותיו, רק את לא מבינה את הסיבות למצוות, אז ממש כדאי שתתחילי ללמוד קצת, לקרוא קצת (או הרבה..) על זה, ואז תדעי, ותביני למה זה טוב לנפש, לנמה שלך לקיים את המצוות. תביני שבעצם באת לכאן בתור עבד של ה', ואין מצב שאת לא עושה מה שהוא אומר, ועוד.

אם את לא מאמינה בכלליות במצוות ה', אז זאת בעיה יותר עמוקה ובעייתית, שגם עליה כדיו, וחובה לקרוא וללמוד ולשאול.. בהצלחה!!

ותדעי- שגם אם ה חחאטת פעם אחת או כמה, זה לא אומר שאת לא יוכלה לחזור למצב הקודם, ואף יותר ממנו!!

מוזמנת באישי...

אינלי זמן עכשיו לפרט... סוריי..

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....