ולא עושים כלום.

אלא אם כן יש בו מידות טובות, צניעות, יראת שמים וכו'...

זה לא אותו דבר!

זה ממש לא אהבה ממבט ראשון!

שלושתינו מבית דתי ממש!

והוא בן אדם ממש ממש טוב..בערך כמו שתיארת אותו..אפילו יותר דוס..

אולי זה גיל ממש צעיר אבל שטות זה ממש לא!

אני ממש חייבת עזרה...זה לא כזה קל כמו שזה נשמע לכם!בבקשה!

בנים באים והולכים בגיל הזה אבל חברה אמיתית נשארת לתמיד.

תשקיעי במה שחשוב יותר!

באמת רוב הסיכויים שעוד כמה שנים לא תזכרי בכלל את הבן ההוא, אבל חברה נשארת גם אחרי שמתחתנים, והיא איתך תמיד..

פשוט לא שווה לוותר בשביל מישו שאת קצת מאוהבת בו ומכירה אותו על חברה שאת אוהבת ומעריכה.

ב''הצלחה מתוקה!

אין לי ניסיון בענייני חברות בנים-בנות, התאהבויות וכו', אז אני לא אוכל לתת עצה טובה בזה.

בכל מקרה, באופן כללי נראה לי שאם את רוצה להמשיך להיות חברה טובה שלה אתן צריכות להפריד את החברות ביניכן מהנושא הזה - תנסו לבלות יותר ביחד ועם כמה שפחות קשר [/התייחסות] לבחור ההוא.

אני מניח שזה עדיין יהיה לא נעים ויושב על הלב, אבל העיקר הוא לא לסווג אותה [באופן מודע, או שלא] כיריבה, אלא כחברה.

ושוב אני מזכיר שאני לא יכול לדעת עד כמה התגובה הזאת טובה בכלל.

ברכה והצלחה,

אלעזר

זזה לא קשר שטותי..זה ממש רציני..ואני וחברה שלי בקשר ממש טוב ככה שאין סיכוי שנחיפרד..

אבל הפחד הוא מזה שאולי הוא מעדיף אותה ולא אותי..לי ולו היה עד לו מזמן קשר ממש חזק..

שבזמן האחרון התרפרף בגללי..ויכול להיות שבגלל זה הוא יעדיף אותה..מה שלא ניראלי הגיוני שיקרה בבהת אחת..

אבל בכל זאת ממש תודבה לכם!

אני אומר - אני מבין שיש כאן "תחרות", או פחד שהיא "תנצח", אבל הנקודה היותר חשובה כאן היא היחסים מול חברה שלך. קל מאוד להגיע למצב של יריבות אם לא שנאה ח"ו ולכן כדאי לא לזלזל באפשרות ולמנוע את זה.

[אם את מצפה ממני לתת לך "טיפים לניצחון" - אני לא יכול לעזור. מצטער.]

בכל מקרה ישאר ה"פחד" הזה, וזה דבר שאני מבין שבאמת עשוי להתממש ולא תלוש מהמציאות ככה שאני לא מצפה ממך לא לדאוג. אבל לדעתי כדאי לשמור את המתח הזה בבטן, בסוף זה יתברר, ובמקרה הזה עיסוק מוגזם במתח רק יעצים אותו, וזה לא הולך להיות נעים כנראה.

בברכה,

אלעזר

לא התכוונתי שתתנו לי עצות איך לנצח..ממש לא!!סתם איך להתמודד ..אם לדבר איתה וכאלה..

שלושתינו כיתה ח'..כן נשמע קטן..אבל זה רציני..אנחנו שנינו דתיים חזק ולא ניראלי שהוא כ'כ שם לב לזה..וזה גם חלק מהבעיה..תודה!

[ואפילו אם במציאות זה לא - וזה משהו שצריך לברר בנפרד - את כל התגובות שלי למעלה כתבתי תוך הנחת מוצא שזה כן. אם עד עכשיו הבנת אותי אחרת את מוזמנת לקרוא את התגובות שלי מחדש.]

ברכה והצלחה רבה,

אלעזר

מה הגיל ? מה הסיפור סתם שתיכם  מאוהבות באותו אדם 

את דוסה הוא דוס זאת אומרת דתיים חזק  יש מצב יאנתו לצאת והכל 

שמעתי על זה בסרטים רק על  תריבו עליו  שלא יברח משתיכם 

ומצטערת אין לי עצה בשבילך רק שלא יראה שאתם שתיים מאוהבות בו

בהצלחה ( לא חסר בנים אבל נורמלים ויפים חסר מאד) 

                              בהצלחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

בכיתה ח'...

זה היה נורא!!!
 

הן לא דברו שבועיים... ואני הייתי צריכה לטווח בינהן...

לדעתי אין כ"כ מה לעשות בנוגע לזה ששתיכם אוהבות אותו.. האהבה הזאת כנראה תמשך עוד כמה זמן (קצת או הרבה)

אבל ביחסים בין שניכם.. פשוט אל תדברו עליו! שכל אחת תשמור את הרגשות שלה לעצמה וככה תנסה למנוע כאב לשניה...

ראשית, אני מעדיף את המילה "הידלקות" על פני "התאהבות". זו מילה שמייצגת יותר את הרגשות ואת מה שקורה סביבם.

שנית, הייתי מציע לך (כמו גם לה) לנסות להתעלם מהרגש הסוער ולבחון את הבן אדם בעיניים רציניות.

האם הוא מתאים לך ברמה הדתית? האם הוא מתנהג בצורה שמתאימה לך? האם היית רוצה אותו מעבר ל"הידלקות" הזו?

אם התשובה על אחת מהשאלות שלילית, אין מה לנסות בכלל ותמצאי דרכים להתמודד עם הרגש. גם אם התשובה על כל השאלות חיובית - אני מסופק אם זה הצעד הנכון בשבילך לעת עתה.

אל תסתכלי עליו בתור "חבר" אלא בתור חלק חשוב שימלא חלק גדול מהחיים שלך, וממילא - יש צורך לבחור בזהירות.

Zה ממש לא קשור למאוהבות..

עד השבת האחרונה לא ידעתי..ואז היא באה לבקר וסיפרה...זה הורג!!

אבל אני חייבת להודות בח' לא דיברתי על בנים אבל בתקופה של יא' כמעט כל הזמן וזה מכה,התאהבות(של עכשיו).

וואי זה סיוט.

את לא מבינה כמה קנאתי לראות אותו עם בנות אחרות למרות שלא הראתי את זה אבל בלב שלי הרגשתי את זה.

שאתה מתאהב זה בא לך בפתאומיות ברגע הכי לא צפוי כמו שקרה לי בסוף החופש הגדול.

הייתי בטוחה שחברות שלי גם אוהבות אותו(ואני עדיין חושבת כך)אבל הוא לא ממש מדבר איתם והוא היה בקשר טוב עם חברה טובה שלי.

וזה מפחיד שעד השנה לא ידעתי בכלל שהייתי מאוהבת בו כל הזמן.

התאהבות זה מצד אחד טוב,מצד שני כואב ופוגע.

המלצה של שתיכן:תחכו עם הבנים עד ליא' יב'(עד שתתבגרו תשכחי ממה שאמרתי עד שתהיי מוכנה)ותבינו שאהבה זה לא בדיחה וזה רציני כמו שגיליתי עד עכשיו.

שמבטים ודיבורים יש להם יותר משמעויות בנים מפחדים להודות ברגשות שלהם(תלוי איזה בנים  אם הם ביישנים או לא.)

תעזבו את זה כרגע אל תדברו עליו ,או שמישהי אחת תצטרך לוותר או שהשנייה תצטרך לוותר.

שתיכן צריכות לוותר על הבחור בנתיים שהשנייה לא תכעס.

אחרי שיעבור הזמן הבת השנייה(מכן)מאמינה שזה יעבו ר לה וזה עובר.

בכיתה ט' היה בן שכולם התאהבו בו(כל הבנות) בסוף זה עובר תלוי אם זה  הידלקות או לא.

דולצ'ה תבדקי האם  הרגש שלך זה התאהבות או הידלקות?.

שתביני שזה הידלקות את תניחי לזה,ואם הוא מתקרב אלייך כנראה זה משהו רציני ואם זה אליה.

אז אני חושבת שתניחי לה.

או כפי שהצעתי שתיכן תוותרו עליו שזה לא הזמן.

באמת תודה!ממש עודדת אותי!!את לא מבינה כמה!

תנסי לדבר איתה,ותגידי לה שאולי תנסו לקבוע איתו ביחד!!!!

ואם הוא אוהב אותך באמת ויהיה חבר שלך גם במצוקה ולא סתם קורא לך נשמה ואומר לך מה נישמע וכו'.....

אם הוא באמת יהיה חבר שלך בכל מצב תדברי איתו ותגידי לו שאת  אוהבת אותו ואת ממש לא רוצה להיפרד ממנו ושיעשה משו.......אבל זה רק אם אתם באמת חברים ולא סתם בשביל ליהות 'קולים'......

עצה שלי מלחתחילה-כמו אור בגיל כזה בכלל אל תתחילי אם בנים....

בשימחה.

אם את צריכה עצות רק תגידי לי

זאת חברה שלי, אני צכה לפרגן לה,ולעזור. גם אם זה על חשבוני לפעמים...

וגם תאמרי לעצמך-אם הוא באמת שווה את זה ומתאים לי אז הוא יבחר אותי...

ובסופו של דבר זאת ההחלטה שלו....

ואולי כדאי לך לדבר איתה ולומר לה מה את מרגישה....

וווואי ממש בהצלחה מקווה שעזרתי ,לפחות קצת.......

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...