אני ממש מזדהה!

אצלי ב"ה אין את נמצב הזה. בכיתה ובסביבה של הבית לא מדברים על זה אבל באוטובוס וכל הדברים הציבוריים למיניהם קשה מאוד להתחמק מזה...

אוי...שנזכה בעז"ה להצליח להתגבר!

תעבור לישיבה קטנה אחי לומד שם ואין שם את הדברים האלה ( בכלל חוץ מקבוצה קטנה של בחורים שפוחדים  ומדברים על זה בסתר ) בהצלחה.

אם לא תרצה לעשות את זה אשמח שתגיב  כאן למה ( עדיף לא באישי )

הגבתי ואחרי זה ראיתי את השרשור שמחומם פתח בתחילת החודש והזדעזעתי " הוא " כותב על טהרה אחרי הטומאה ש"זכה " להכניס לפורומים פוי ( לא משו אישי רק שלא מבינה איך אנשים הסכימו למה שהוא כתב !!!)

החולשה הזאת -----> http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t334867

up up -חשוב לי

כמו שאני חושב שמדובר בהפנייה לכיוון נכון יותר.

לא נעים, אבל לא דבר שצריך להתבייש בו.

הם לא צריכים ללכת לתיכון מקיף.. זה רק יקלקל אותם עוד יותר!

זה מה שאתה רוצה? עדיף שישארו בישיבה ועוד ישארו דתיים!!

בהצלחה!

אני למשל שמיניסט שאצלנו התופעה שאתה מתאר היא חזקה יותר מכל מקום אחר. ואני כל הזמן מסתכל בעינים כלות לישיבה שבה אהיה שנה הבאה כאילו אומר "ה', מתי אני כבר ייצא מהשואה הרוחנית הזאת ואגיע לשם-למקום הקדוש והטהור הזה???". והמלצה מאוד חמה..תלמד רמב"ם. זה מיישר את השכל.

מספרים על חסיד צעיר שהלך לבית רבו. החסיד לא פגש בנשים יותר מידי במהלך חייו והיה דיי מובך מהן. 

הוא דפק על הדלת ואשת הרב פתחה. ישר הפנה החסיד את מבטו על הרצפה ושאל את האישה האם רבו נמצא. האישה חדת הלשון ענתה "מוטב שתביט בי ותחשוב על הרצפה מאשר שתביט ברצפה ותחשוב עלי".

שים לב שלמרות שכביכול אתה עוסק בלצאת נגד חבריך ולבקר את אורח החיים שלהם ואת מעשיהם, בסופו של דבר אתה מתעסק בהם הרבה! 

אתה יוצא קירח מכאן ומכאן, גם אתה מרחיק את עצמך מהחבר'ה בתיכון, כי איך אפשר להיות חבר של מי שמתנהג ככה?

וגם בסופו של דבר אתה מושפע מהם לשלילה.

היחס שלך צריך להיות יחס בריא, לא של פרישה וגם לא של קרבה. צריך למצוא את האיזון באמצע.

כפי שראית עד עכשיו שהפרישה לא כ''כ עוזרת, אתה מתוסכל, כועס, כואב, וגם קצת מתעסק גם בנשים כמו שראינו בשירשור הקודם (וכן, גם אם היחס הוא בריא ואתה מעריך נשים ואת הצניעות שלהן, לדעתי המצב שאתה שואף אליו זה מצב ללא יחס- ב''ה יש נשים בעולם ויש גברים בעולם וכולם חיים בהרמוניה יחד, לא יותר מיזה, לפחות לא כרגע). 

ויחס של קרבה אתה לא רוצה, כי אתה לא רוצה להיות מושפע מהם.

אך עד כה בשני המצבים אתה תהיה מושפע. אז מה הדרך שבה לא תהיה מושפע?

הרבה יותר קל לסמן על החבר'ה האלה איקס ולהגיד שהם מתנהגים בצורה נלוזה וזהו, לא להתקרב ולא לדבר איתם. וככה לשמור על עצמך. 

אך בוא נראה אותך מתמודד בגבורה, לא מתקרב מידי, אבל גם לא מתרחק! 

לחיות בצרות עין זה כואב, קשה, ולא שווה את זה. 

ב''הצלחה!

כמו שאמר הבעש"ט מטאטא שמנקים בו ת'חצר סופו שהחצר תהיא אולי נקיה אבל המטאטא ישאר מלוכלך..

נראה לי שהמסר ברור..

לצאת המכיתה זה פתרון דיי טוב.. אני מאמינה גם שאתה לא היחיד בכיתה שלך שחושב ומרגיש ככה.. אז אתה יכול להתחבר לחבברים האלה.. להתעלם מהסובב אותך.. להרגיש כמו שאמר אהוד בנאי "מוקף המון אדם מרגיש לבד.."

להתבודד בתוך ים בזבל הזה מהסיבה הפשוטה שאין לך יותר מידי ברירות..

ועוד עצה קטנה קח MP או אפילו בסלולארי שים לך שירים הרצאות שיחות כל מה שלרוחך ושאתה יכול לשקוע בו טוב.. כך אוזניות 2 שים על האוזניים ושיהיה לך המונמון בהצלחה..

....'רחליOס ' - תביני, הוא יודע שבגלל הבחורים האלו הדתיים החזקים נחלשים, אז כאילו למה אתם לא הולכים למקום שמתאים לכם? זה לא חייב להיות תיכון מקיף..[!]

וכן, אני מבינה אותו ולדעתי הוא צודק 100% !...

ומה עם:"הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע"???

אולי תדבר עם הר"מ/ראש ישיבה?

אולי פשוט תעבור ישיבה?

לא אמרתי שאין לי חברים בישיבה, יש לי, מה שמפריע שזה הקבוצה הזאת ספציפיט שהם הרבה מאוד, החברים שלי - אני איתם בין כה ובין כה, זה לא עניין שלהיפתח לחבר'ה האלה, אלא להישאר נקי גם שאני בסביבתם! וזה קשה מאוד! מאוד מאוד! כי גם אם אני אם חברים שלי, הכיתה היא אותה כיתה, השיכבה נשארת ביחד, אני אפילו לא אמרתי שאני לא מדבר איתם כמו במשל שלך, ממש לא! הרבה פעמים אנחנו מדברים(בפעמים שהם מדברים על נושאים אפורים,רגילים..)

אני פשוט נגעל מאיך שהם נמצאים ומתעבצן בזה שהם מקלקלים את מי שרוצה להיות נקי!

למה אני צריך ללמוד על כל איך וכמה ואיפה ולמה, מה זה מעניין אותי?! את זה אני אלמד כשאני אצטרך! לא צריך עזרה שלכם!

בין לחשוב משהו לבין להוציא אותו, יש הבדל גדול בין לתאר בפרטי פרטים כל דבר, לצועק את זה בקולי קולות, לבין לחשוב לעצמי -  איזה צדיקה, הלווי ואישתי תהיה כזאת - זה שהמחשבות האלה לא טובות - אני יודע, אבל הם מגיעות ממקום אחר, ואני יודע את זה! וכי - אם תוך שנייה הייתי רוצה להיות כמו חברים שלי - לא הייתי? למרות שהיצר הזה כ"כ חזק אצלי - אני משתדל לכוון אותו למקומות יותר טובים מסתם לדבר על זה ולגרום לאווירה לא קדושה!

עם מי אני מדבר על זה בכלל? פה בפורום זה מקום שאפשר לשתף כי הוא מיועד לזה! לכן גם אני שם את זה בחסוי כדי שלא יחשבו "הנה הוא כל הזמן מדבר על - " בוא נניח - פריקה.

וזה מה שקורה בכל בתי ספר או מה שתרצה 

זה נוראי פשוט...

ות'אמת- שניסיתי כבר את כל האפשרויות-

לנסות להשאר בכיתה, ואיכשהו להשפיע במשהו איכשהו- לא עזר במיוחד, ורק הרס לי..

וגם שאלתי אדם מבוגר (שיודע על מה הוא מדבר...) והוא אמר לי שעדיף לי לצאת באמת מהכיתה..

אתה כ"כ צודק!!

השנה חברה שלי עברה לאולפנה אחרת דוסית בטירוף, שאין שם את הבנות האלה, ואני וחברה שלי (שבאותו מצב איתי...;) פשוט כל הזמן אמרנו לעצמינו- 'מה אנחנו עושות פה?! הלוואי שהיינו שם...' אבל אין מה לעשות...

וזה באמת מצער ומעצבן...

וגם אני מחכה לרגע שבו אני אעזוב ואגיע למקום שמתאים לי יותר.. <רק שאצל בנים זה הרבה יותר טוב, בקטע הזה שאתה פשוט "בורח" לישיבה טובה כזאת, ונמצא שם.. כי אצל בנות יש קודם שרות- וזה לא אותו דבר...>

ושאלה לי אליך- לפעמים אתה כן אומר להם 'מה נראה לכם כאילו???' ?

כי לפעמים כשאני ממש מתעצבנת ונכנסת בהן, אין להן כ"כ מה להגיד..

לא שזה עוזר במשהו, כן...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....