אני ממש מזדהה!

אצלי ב"ה אין את נמצב הזה. בכיתה ובסביבה של הבית לא מדברים על זה אבל באוטובוס וכל הדברים הציבוריים למיניהם קשה מאוד להתחמק מזה...

אוי...שנזכה בעז"ה להצליח להתגבר!

תעבור לישיבה קטנה אחי לומד שם ואין שם את הדברים האלה ( בכלל חוץ מקבוצה קטנה של בחורים שפוחדים  ומדברים על זה בסתר ) בהצלחה.

אם לא תרצה לעשות את זה אשמח שתגיב  כאן למה ( עדיף לא באישי )

הגבתי ואחרי זה ראיתי את השרשור שמחומם פתח בתחילת החודש והזדעזעתי " הוא " כותב על טהרה אחרי הטומאה ש"זכה " להכניס לפורומים פוי ( לא משו אישי רק שלא מבינה איך אנשים הסכימו למה שהוא כתב !!!)

החולשה הזאת -----> http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t334867

up up -חשוב לי

כמו שאני חושב שמדובר בהפנייה לכיוון נכון יותר.

לא נעים, אבל לא דבר שצריך להתבייש בו.

הם לא צריכים ללכת לתיכון מקיף.. זה רק יקלקל אותם עוד יותר!

זה מה שאתה רוצה? עדיף שישארו בישיבה ועוד ישארו דתיים!!

בהצלחה!

אני למשל שמיניסט שאצלנו התופעה שאתה מתאר היא חזקה יותר מכל מקום אחר. ואני כל הזמן מסתכל בעינים כלות לישיבה שבה אהיה שנה הבאה כאילו אומר "ה', מתי אני כבר ייצא מהשואה הרוחנית הזאת ואגיע לשם-למקום הקדוש והטהור הזה???". והמלצה מאוד חמה..תלמד רמב"ם. זה מיישר את השכל.

מספרים על חסיד צעיר שהלך לבית רבו. החסיד לא פגש בנשים יותר מידי במהלך חייו והיה דיי מובך מהן. 

הוא דפק על הדלת ואשת הרב פתחה. ישר הפנה החסיד את מבטו על הרצפה ושאל את האישה האם רבו נמצא. האישה חדת הלשון ענתה "מוטב שתביט בי ותחשוב על הרצפה מאשר שתביט ברצפה ותחשוב עלי".

שים לב שלמרות שכביכול אתה עוסק בלצאת נגד חבריך ולבקר את אורח החיים שלהם ואת מעשיהם, בסופו של דבר אתה מתעסק בהם הרבה! 

אתה יוצא קירח מכאן ומכאן, גם אתה מרחיק את עצמך מהחבר'ה בתיכון, כי איך אפשר להיות חבר של מי שמתנהג ככה?

וגם בסופו של דבר אתה מושפע מהם לשלילה.

היחס שלך צריך להיות יחס בריא, לא של פרישה וגם לא של קרבה. צריך למצוא את האיזון באמצע.

כפי שראית עד עכשיו שהפרישה לא כ''כ עוזרת, אתה מתוסכל, כועס, כואב, וגם קצת מתעסק גם בנשים כמו שראינו בשירשור הקודם (וכן, גם אם היחס הוא בריא ואתה מעריך נשים ואת הצניעות שלהן, לדעתי המצב שאתה שואף אליו זה מצב ללא יחס- ב''ה יש נשים בעולם ויש גברים בעולם וכולם חיים בהרמוניה יחד, לא יותר מיזה, לפחות לא כרגע). 

ויחס של קרבה אתה לא רוצה, כי אתה לא רוצה להיות מושפע מהם.

אך עד כה בשני המצבים אתה תהיה מושפע. אז מה הדרך שבה לא תהיה מושפע?

הרבה יותר קל לסמן על החבר'ה האלה איקס ולהגיד שהם מתנהגים בצורה נלוזה וזהו, לא להתקרב ולא לדבר איתם. וככה לשמור על עצמך. 

אך בוא נראה אותך מתמודד בגבורה, לא מתקרב מידי, אבל גם לא מתרחק! 

לחיות בצרות עין זה כואב, קשה, ולא שווה את זה. 

ב''הצלחה!

כמו שאמר הבעש"ט מטאטא שמנקים בו ת'חצר סופו שהחצר תהיא אולי נקיה אבל המטאטא ישאר מלוכלך..

נראה לי שהמסר ברור..

לצאת המכיתה זה פתרון דיי טוב.. אני מאמינה גם שאתה לא היחיד בכיתה שלך שחושב ומרגיש ככה.. אז אתה יכול להתחבר לחבברים האלה.. להתעלם מהסובב אותך.. להרגיש כמו שאמר אהוד בנאי "מוקף המון אדם מרגיש לבד.."

להתבודד בתוך ים בזבל הזה מהסיבה הפשוטה שאין לך יותר מידי ברירות..

ועוד עצה קטנה קח MP או אפילו בסלולארי שים לך שירים הרצאות שיחות כל מה שלרוחך ושאתה יכול לשקוע בו טוב.. כך אוזניות 2 שים על האוזניים ושיהיה לך המונמון בהצלחה..

....'רחליOס ' - תביני, הוא יודע שבגלל הבחורים האלו הדתיים החזקים נחלשים, אז כאילו למה אתם לא הולכים למקום שמתאים לכם? זה לא חייב להיות תיכון מקיף..[!]

וכן, אני מבינה אותו ולדעתי הוא צודק 100% !...

ומה עם:"הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע"???

אולי תדבר עם הר"מ/ראש ישיבה?

אולי פשוט תעבור ישיבה?

לא אמרתי שאין לי חברים בישיבה, יש לי, מה שמפריע שזה הקבוצה הזאת ספציפיט שהם הרבה מאוד, החברים שלי - אני איתם בין כה ובין כה, זה לא עניין שלהיפתח לחבר'ה האלה, אלא להישאר נקי גם שאני בסביבתם! וזה קשה מאוד! מאוד מאוד! כי גם אם אני אם חברים שלי, הכיתה היא אותה כיתה, השיכבה נשארת ביחד, אני אפילו לא אמרתי שאני לא מדבר איתם כמו במשל שלך, ממש לא! הרבה פעמים אנחנו מדברים(בפעמים שהם מדברים על נושאים אפורים,רגילים..)

אני פשוט נגעל מאיך שהם נמצאים ומתעבצן בזה שהם מקלקלים את מי שרוצה להיות נקי!

למה אני צריך ללמוד על כל איך וכמה ואיפה ולמה, מה זה מעניין אותי?! את זה אני אלמד כשאני אצטרך! לא צריך עזרה שלכם!

בין לחשוב משהו לבין להוציא אותו, יש הבדל גדול בין לתאר בפרטי פרטים כל דבר, לצועק את זה בקולי קולות, לבין לחשוב לעצמי -  איזה צדיקה, הלווי ואישתי תהיה כזאת - זה שהמחשבות האלה לא טובות - אני יודע, אבל הם מגיעות ממקום אחר, ואני יודע את זה! וכי - אם תוך שנייה הייתי רוצה להיות כמו חברים שלי - לא הייתי? למרות שהיצר הזה כ"כ חזק אצלי - אני משתדל לכוון אותו למקומות יותר טובים מסתם לדבר על זה ולגרום לאווירה לא קדושה!

עם מי אני מדבר על זה בכלל? פה בפורום זה מקום שאפשר לשתף כי הוא מיועד לזה! לכן גם אני שם את זה בחסוי כדי שלא יחשבו "הנה הוא כל הזמן מדבר על - " בוא נניח - פריקה.

וזה מה שקורה בכל בתי ספר או מה שתרצה 

זה נוראי פשוט...

ות'אמת- שניסיתי כבר את כל האפשרויות-

לנסות להשאר בכיתה, ואיכשהו להשפיע במשהו איכשהו- לא עזר במיוחד, ורק הרס לי..

וגם שאלתי אדם מבוגר (שיודע על מה הוא מדבר...) והוא אמר לי שעדיף לי לצאת באמת מהכיתה..

אתה כ"כ צודק!!

השנה חברה שלי עברה לאולפנה אחרת דוסית בטירוף, שאין שם את הבנות האלה, ואני וחברה שלי (שבאותו מצב איתי...;) פשוט כל הזמן אמרנו לעצמינו- 'מה אנחנו עושות פה?! הלוואי שהיינו שם...' אבל אין מה לעשות...

וזה באמת מצער ומעצבן...

וגם אני מחכה לרגע שבו אני אעזוב ואגיע למקום שמתאים לי יותר.. <רק שאצל בנים זה הרבה יותר טוב, בקטע הזה שאתה פשוט "בורח" לישיבה טובה כזאת, ונמצא שם.. כי אצל בנות יש קודם שרות- וזה לא אותו דבר...>

ושאלה לי אליך- לפעמים אתה כן אומר להם 'מה נראה לכם כאילו???' ?

כי לפעמים כשאני ממש מתעצבנת ונכנסת בהן, אין להן כ"כ מה להגיד..

לא שזה עוזר במשהו, כן...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...