"אני למעלה עכשו הפסקתי ליפול... "|מזמם|אנונימי (פותח)

בס"ד

 

מבינים??

בערך 3-4 חודשים אני מרגישה למעלה..

אחרי הירידה הגדולה, הדיכאון, הבכי, החרטה, הגיע ה-גל שהקפיץ אותי למעלה

בסדר.

בהתחלה, זה ריגש אותי כ"כ.

התקרבתי כ"כ לקב"ה!

ו..וואלה.. עכשו- שחיקה!

החיים שלי פתאום נורמאליים.. אין שום דבר שמוריד אותי, אז אין שום דבר שמקרב אותי..

שובפעם התפילות שלי לא נראות כמו פעם...

שובפעם.. משעמם.

כי החיים רגילים!!!

אני מתגעגעת לימים האלו, שהכל היה סוער...

נכון, אני זוכרת את הנפילות..אבל נזכרת בגעגוע לקפיצות!

להתקרבות שלי!

 

אני מנסה ליצור לעצמי ניסיונות.. מנסה שיהייה אקשן, רק בשביל שתהייה לי אפשרות ליפול, ואז - להתקרב.

 

אז מה? מה אתם אומרים?

מחשבה נורמאלית? לגיטימית??

 

תודה למי שקרא.. ואשמח אם תגיבו!

 

אני.

יש לךי שאלה אליך:הדרולה!!

בימים האלה, של השיגרה, את לא חוטאת??

בכלל לא? סורי, אבל- לא נשמע לי הגיוני.

אז- לא לנסות לפול, כי , אל דאגה , יש לנו הרבה, הרבה מה לשפר.

ואז..כמובן , תרגישי , מה זה להתקרב..

ב"הצלוחחה!

יש לי קטע טיפה ארוך, במיוחד במיוחד בשבילך!הדריכני

אחד הקטעים שקראתי כמה וכמה פעמים בחיים שלי. וכל תקופה מחדש אני מרגישה צורך לקרוא את זה שוב.. (אני משכתבת את זה, אז זה לא מילה במילה מועתק..)

 

ימי האהבה וימי השנאה והיאוש

 

כל יהודי מכיר היטב זמני העליה וזמני הירידה המתחלפים תדיר. בזמן העליה - הצלחה, כוונה בתפילה, יחסים טובים לחברים, קירבת אלוקים אמיתית. ובזמן הירידה - כבדות בתפילה, ריחוק מחברים, ו-- השלימי את החסר כראות עינייך

 

כל אדם שעושה מעשה כלשהוא, בהתחלה ירגיש את ההנאה במעשה ולאחר זמן פתאום תכנס בו התאווה. בתחילה ירגיש אהבה ואח"כ תכנס בו השנאה, אח"כ שוב, תסור השנאה ותכנס האהבה וכן הלאה.. תמיד - יסור אחד ויבוא שני.

אם ההנאה תהייה גדולה, תעמוד האהבה ימים רבים והשנאה ימים מועטים.

אבל אם אין הנאה גדולה, אז תעמוד האהבה ימים מועטים והשנאה ימים רבים.

ואם יתחדשו לאדם חידושים טובים בעבודתו אז תוסיף האהבה ותגדל.

אחרי שהבנו את מהלך האהבה והשנאה---

צריך לדעת (!) שהאהבה והשנאה נלחמים בינהם, פעם מתגבר זה ופעם מתגבר זה.

ולכן אין מה לחשוש מזה שנתחיל לעשות מעשה טוב ויגיעו פתאום ימי השנאה.. כי צריך לדעת - שבתחילה האהבה קיימת, ואח"כ נחלשת. ושוב מתחזקת כנשר וככה הלאה..

ואם תחלש האהבה ותגבר השנאה אל יהיה נואש בעבודה רק ידע כי לקץ ימים תתחלף..

ולכן צריך לדעת שכאשר מתחילים ימי השנאה להכנס לפעולה - אסור להניח כל המעשה, ולא לומר - אפסיק עכשיו וכשיגיעו ימי האהבה אשוב למעשי הטובים ולעבודתי.

כי אם יניח הכל - יאבד מידו, ואם יחזיק ממנו במקצתו - לא יאבד.

 

אני אנסה להיות תכליתית. את הקטע הזה לא המצאתי! הכל מובא בספר עלי שור..

ואני חושבת שזה קטע כל כך כל כך חשוב ומיוחד!!

כמה דברים יוצאים ממנו:

1. קודם כל - עיצה ענקית! איך גורמים לימי האהבה להמשך הרבה זמן?

למצוא חידוש בעבודה! לגרום לעצמך למשהו מעניין ומיוחד שלא היה קודם. זה מוסיף טעם וחשק שלא היה קודם!

2. צריך לדעת שכל התנודות האלה בין ימי האהבה וימי השנאה זה מצב טיבעי והעיקר עיקרים - אסור להתייאש!

3. חס וחלילה לא לעזוב כל המעשה אף פעם!! "כי אם יניח הכל - יאבד ממנו" אלא להקל לעצמך מעט, אבל "יחזיק ממנו במקצתו" בכל מחיר!! וככה לא תפסידי את מה שכבר הרווחת.

 

 

אני ממש ממש מקווה שעזרתי בצורה כלשהיא.

אם את רוצה באישי - בכייף ממש!!

תודה רבה רבה!אנונימי (פותח)

הדרולה- נכון שאני חוטאת, אבל זה החטאים הקטנים האלו, שלא מגיעים לעוצמה הגדולה של הירידה. [ואז ממילא גם לעוצמת העלייה]

 

והדריכני- זה נכון בתיאוריה 'למצוא חידוש בעבודה'  אבל ת'כלס?!?!?

 

תודה

יהודי אף פעם לא עומד או שהוא בעליה או שהוא בירידה!טליה

ולא אני המצאתי את זה כמדומני שהיה זה הבעש"ט שאמר את הרעיון הנפלא הזה..

אני אדבר איתך חופשי אם לא אכפת לך..

את מרגישה אם עצמך סבבא.. כאילו צדיקה כזאת ענקית. אין ניסיונות אין נפילות

ממש אידיאליה רוחנית. מה אני אגיד לך הלוואי עלי.. אבל מה זה נראה לי ממש

עצת היצר אבל תפור שזה מחשבות  היצר!

ככה הוא מרדים אותך נומי נומי מאמי. את חזקה את בנסיקה ודאיה.. והנה מתחילה

ההדרדרות את מחפשת  את הגבול את הנפילה כדי לעלות מי אמר לך שתצליחי לעלות?!

מי אמר לך שתצאי ללא פגע מהנפילה הזאת ממהתאונה מההתרסקות?!

 

תעשי לי ולכל עם ישראל טובה 'רק' בשביל לקרב את הגאולה תשארי כמו שאת ואל תחפשי

ניסיונות שאולי לא תקומי ממנו...

 

בהצלחה... 

^^...somewhere

אני ממש מסכימה עם עתליה..

זה היצר שהרע שבא התחפושת של הטוב..

הוא מלטף לך את האוגו..הוא אומר לך שאת בסדר...ואחרי כל זה הוא עם כל הטוב הוא יורד אותך ללמטה בבום..

עוד משו קטן- גאווה זה לא רק דבר חיצוני..זה גם דבר פנימי..

[אני לא אומרת עלייך..אני אומרת מנסיון שעבר עליי...חשוב לשים לב לזה...!]

 

ויודעת מה?יש מצב שמה שרשום זה בכלל לא קשור למצב שלך..

יש עוד כיוון...את עלית..את כבר במדרגה יותר גבוהה ממקודם..

[אינסוף למדרגות האלה..משמע שאת לא הכי למעלה..תמיד יש אפיה לעלות..]

תמשיכי לעלות...

אל תחפשי איפה לרדת...תחפשי איפה לעלות...

בהצלחה לך..[ולכולנו]

 

[ואם לגלות לך בסוד..לפני הנפילה יש את העלייה...-אם על זה את רוצה פירוט..את יכולה למצוא אותי באישי..]

אז לא כדאי לך לטרוח לרדת..לרדת זה קל..תטרחי לעלות ואז הירידה  תגיע בעצמה..

 

מקווה שעזרתי קצת..

אבל.. זה קשה.אנונימי (פותח)

כי כשהייתה ירידה, אני הכרתי את מה שאני צריכה לשאוף אליו, ולכן היה לי יותר קל להתגעגע למצב הזה...

עכשו, אני יענו [נכון, אני לא מתגאת ח"ו!! אני יודעת את המקום שלי,ובטוחה שיש עוד המון מה לשפר בי] במין מקום כזה- של.. מישור נקרא לזה. לא ירידה, לא עלייה.

כשבירידה הרבה יותר קל לעלות כי אתה יודע לאיפה להגיע

עכשו אני לא ארגיש את העלייה גם אם אני יעשה את כל המצוות פיקס.. כי.. אין משו חסר שאני מכירה אותו ואז שואפת אליו!

מקווה שהובנתי!

בכ"מ, נתתם לי חומר למחשבה..

תודה רבה!

הבנתי אני חושבת..(זה חשוב!!)נוי=]

תקשיבי עתליה התכוונה לכך שיש אמירה שאומרת שכשבנאדם לא בעלייה משמע הוא בירידה..

כמו המשפט : "אם אדם היום מה שהוא אתמול למה לו המחר?!..." כל יום עלינו לנסות להתקדם,להשתנות ולקחת על עצמינו עוד ועוד דברים בהדרגה...ואם אנו לא עושים זאת לא השתננו ואם לא עלית זו סוג של ירידה בפני עצמה.

 

אני חושבת שאת לא צריכה לחפש אתגרים או נפילות כדי לעלות..אני חושבת שהניסיון הקשה ביותר הוא להשאר בגובה אליו הגעת להישאר בפיסגה!!... נכון שלמטה קל לראות לאן צריך להגיע כי כבר הגעת למעלה ואת מכירה ת'מקום הזה..אבל תחשבי על זה עכשיו,כשאת כבר למעלה את צריכה להסתכל גבוה משם..גבוה יותר ויותר..

לא להסתפק במה שהגעת אלא לחפש גבהים חדשים ומטרות חדשות..זו לא חוכמה לחזור אחורה ולהתקדם את אותה הדרך..

הניסיון האמיתי שלך הוא ההתמודדות היומיומית..כמו בדיאטה בהתחלה מורדים במהירות רואים ת'שינוי ומרגישים טוב...אך באיזשהו שלב הרבה יותר קשה להוריד והכל נהיה איטי יותר..וקשה לשמור על המשקל שהגעת אליו ולא להעלות חזרה...

אל תוותרי לעצמך ואל תחפשי לחזור אחורה...תמצאי אתגרים יומיומיים..

לכולנו יש תקופות של "הארה רוחנית" ואז מין נפילה רוחנית וחוזר חשק וכוונה בעשיית המצוות..

אבל אסור לנו לוותר לעצמינו...את מחפשת אתגרים?! תחפשי אתגרים שיעצימו אותך..דברים שלא ניסית לפניי...

ניסית כבר לקחת על עצמך שעה ביום ללא לשון הרע?!

ניסית לראות למי בכיתה שלך קשה ואת היום לא שמת לב בכלל?!

 

יש כ"כ הרבה ניסיונות ומצוות שאנו מפספסים...מחפשת אתגרים?! תתחילי לרדוף אחריהם..

 

בהצלחה!! מקווה שהצלחתי לעזור!!

הקפצה שהייתה במקום!אנונימי (פותח)

בס"ד

חשבתי על זה הרבה בזמן האחרון.

נכון.

צודקות. ת'כלס.

 

תודה על התשובות!

נתתם לי כיוון למחשבה.

 

בעז"ה שנמשיך לעלות.. ולעלות.

 

 

 

 

שמחה לשמוע=] בכיףף!!נוי=]אחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך