בימים האלה, של השיגרה, את לא חוטאת??

בכלל לא? סורי, אבל- לא נשמע לי הגיוני.

אז- לא לנסות לפול, כי , אל דאגה , יש לנו הרבה, הרבה מה לשפר.

ואז..כמובן , תרגישי , מה זה להתקרב..

ב"הצלוחחה!

אחד הקטעים שקראתי כמה וכמה פעמים בחיים שלי. וכל תקופה מחדש אני מרגישה צורך לקרוא את זה שוב.. (אני משכתבת את זה, אז זה לא מילה במילה מועתק..)

ימי האהבה וימי השנאה והיאוש

כל יהודי מכיר היטב זמני העליה וזמני הירידה המתחלפים תדיר. בזמן העליה - הצלחה, כוונה בתפילה, יחסים טובים לחברים, קירבת אלוקים אמיתית. ובזמן הירידה - כבדות בתפילה, ריחוק מחברים, ו-- השלימי את החסר כראות עינייך

כל אדם שעושה מעשה כלשהוא, בהתחלה ירגיש את ההנאה במעשה ולאחר זמן פתאום תכנס בו התאווה. בתחילה ירגיש אהבה ואח"כ תכנס בו השנאה, אח"כ שוב, תסור השנאה ותכנס האהבה וכן הלאה.. תמיד - יסור אחד ויבוא שני.

אם ההנאה תהייה גדולה, תעמוד האהבה ימים רבים והשנאה ימים מועטים.

אבל אם אין הנאה גדולה, אז תעמוד האהבה ימים מועטים והשנאה ימים רבים.

ואם יתחדשו לאדם חידושים טובים בעבודתו אז תוסיף האהבה ותגדל.

אחרי שהבנו את מהלך האהבה והשנאה---

צריך לדעת (!) שהאהבה והשנאה נלחמים בינהם, פעם מתגבר זה ופעם מתגבר זה.

ולכן אין מה לחשוש מזה שנתחיל לעשות מעשה טוב ויגיעו פתאום ימי השנאה.. כי צריך לדעת - שבתחילה האהבה קיימת, ואח"כ נחלשת. ושוב מתחזקת כנשר וככה הלאה..

ואם תחלש האהבה ותגבר השנאה אל יהיה נואש בעבודה רק ידע כי לקץ ימים תתחלף..

ולכן צריך לדעת שכאשר מתחילים ימי השנאה להכנס לפעולה - אסור להניח כל המעשה, ולא לומר - אפסיק עכשיו וכשיגיעו ימי האהבה אשוב למעשי הטובים ולעבודתי.

כי אם יניח הכל - יאבד מידו, ואם יחזיק ממנו במקצתו - לא יאבד.

אני אנסה להיות תכליתית. את הקטע הזה לא המצאתי! הכל מובא בספר עלי שור..

ואני חושבת שזה קטע כל כך כל כך חשוב ומיוחד!!

כמה דברים יוצאים ממנו:

1. קודם כל - עיצה ענקית! איך גורמים לימי האהבה להמשך הרבה זמן?

למצוא חידוש בעבודה! לגרום לעצמך למשהו מעניין ומיוחד שלא היה קודם. זה מוסיף טעם וחשק שלא היה קודם!

2. צריך לדעת שכל התנודות האלה בין ימי האהבה וימי השנאה זה מצב טיבעי והעיקר עיקרים - אסור להתייאש!

3. חס וחלילה לא לעזוב כל המעשה אף פעם!! "כי אם יניח הכל - יאבד ממנו" אלא להקל לעצמך מעט, אבל "יחזיק ממנו במקצתו" בכל מחיר!! וככה לא תפסידי את מה שכבר הרווחת.

אני ממש ממש מקווה שעזרתי בצורה כלשהיא.

אם את רוצה באישי - בכייף ממש!!

הדרולה- נכון שאני חוטאת, אבל זה החטאים הקטנים האלו, שלא מגיעים לעוצמה הגדולה של הירידה. [ואז ממילא גם לעוצמת העלייה]

והדריכני- זה נכון בתיאוריה 'למצוא חידוש בעבודה'  אבל ת'כלס?!?!?

תודה

ולא אני המצאתי את זה כמדומני שהיה זה הבעש"ט שאמר את הרעיון הנפלא הזה..

אני אדבר איתך חופשי אם לא אכפת לך..

את מרגישה אם עצמך סבבא.. כאילו צדיקה כזאת ענקית. אין ניסיונות אין נפילות

ממש אידיאליה רוחנית. מה אני אגיד לך הלוואי עלי.. אבל מה זה נראה לי ממש

עצת היצר אבל תפור שזה מחשבות  היצר!

ככה הוא מרדים אותך נומי נומי מאמי. את חזקה את בנסיקה ודאיה.. והנה מתחילה

ההדרדרות את מחפשת  את הגבול את הנפילה כדי לעלות מי אמר לך שתצליחי לעלות?!

מי אמר לך שתצאי ללא פגע מהנפילה הזאת ממהתאונה מההתרסקות?!

תעשי לי ולכל עם ישראל טובה 'רק' בשביל לקרב את הגאולה תשארי כמו שאת ואל תחפשי

ניסיונות שאולי לא תקומי ממנו...

בהצלחה... 

אני ממש מסכימה עם עתליה..

זה היצר שהרע שבא התחפושת של הטוב..

הוא מלטף לך את האוגו..הוא אומר לך שאת בסדר...ואחרי כל זה הוא עם כל הטוב הוא יורד אותך ללמטה בבום..

עוד משו קטן- גאווה זה לא רק דבר חיצוני..זה גם דבר פנימי..

[אני לא אומרת עלייך..אני אומרת מנסיון שעבר עליי...חשוב לשים לב לזה...!]

ויודעת מה?יש מצב שמה שרשום זה בכלל לא קשור למצב שלך..

יש עוד כיוון...את עלית..את כבר במדרגה יותר גבוהה ממקודם..

[אינסוף למדרגות האלה..משמע שאת לא הכי למעלה..תמיד יש אפיה לעלות..]

תמשיכי לעלות...

אל תחפשי איפה לרדת...תחפשי איפה לעלות...

בהצלחה לך..[ולכולנו]

[ואם לגלות לך בסוד..לפני הנפילה יש את העלייה...-אם על זה את רוצה פירוט..את יכולה למצוא אותי באישי..]

אז לא כדאי לך לטרוח לרדת..לרדת זה קל..תטרחי לעלות ואז הירידה  תגיע בעצמה..

מקווה שעזרתי קצת..

כי כשהייתה ירידה, אני הכרתי את מה שאני צריכה לשאוף אליו, ולכן היה לי יותר קל להתגעגע למצב הזה...

עכשו, אני יענו [נכון, אני לא מתגאת ח"ו!! אני יודעת את המקום שלי,ובטוחה שיש עוד המון מה לשפר בי] במין מקום כזה- של.. מישור נקרא לזה. לא ירידה, לא עלייה.

כשבירידה הרבה יותר קל לעלות כי אתה יודע לאיפה להגיע

עכשו אני לא ארגיש את העלייה גם אם אני יעשה את כל המצוות פיקס.. כי.. אין משו חסר שאני מכירה אותו ואז שואפת אליו!

מקווה שהובנתי!

בכ"מ, נתתם לי חומר למחשבה..

תודה רבה!

תקשיבי עתליה התכוונה לכך שיש אמירה שאומרת שכשבנאדם לא בעלייה משמע הוא בירידה..

כמו המשפט : "אם אדם היום מה שהוא אתמול למה לו המחר?!..." כל יום עלינו לנסות להתקדם,להשתנות ולקחת על עצמינו עוד ועוד דברים בהדרגה...ואם אנו לא עושים זאת לא השתננו ואם לא עלית זו סוג של ירידה בפני עצמה.

אני חושבת שאת לא צריכה לחפש אתגרים או נפילות כדי לעלות..אני חושבת שהניסיון הקשה ביותר הוא להשאר בגובה אליו הגעת להישאר בפיסגה!!... נכון שלמטה קל לראות לאן צריך להגיע כי כבר הגעת למעלה ואת מכירה ת'מקום הזה..אבל תחשבי על זה עכשיו,כשאת כבר למעלה את צריכה להסתכל גבוה משם..גבוה יותר ויותר..

לא להסתפק במה שהגעת אלא לחפש גבהים חדשים ומטרות חדשות..זו לא חוכמה לחזור אחורה ולהתקדם את אותה הדרך..

הניסיון האמיתי שלך הוא ההתמודדות היומיומית..כמו בדיאטה בהתחלה מורדים במהירות רואים ת'שינוי ומרגישים טוב...אך באיזשהו שלב הרבה יותר קשה להוריד והכל נהיה איטי יותר..וקשה לשמור על המשקל שהגעת אליו ולא להעלות חזרה...

אל תוותרי לעצמך ואל תחפשי לחזור אחורה...תמצאי אתגרים יומיומיים..

לכולנו יש תקופות של "הארה רוחנית" ואז מין נפילה רוחנית וחוזר חשק וכוונה בעשיית המצוות..

אבל אסור לנו לוותר לעצמינו...את מחפשת אתגרים?! תחפשי אתגרים שיעצימו אותך..דברים שלא ניסית לפניי...

ניסית כבר לקחת על עצמך שעה ביום ללא לשון הרע?!

ניסית לראות למי בכיתה שלך קשה ואת היום לא שמת לב בכלל?!

יש כ"כ הרבה ניסיונות ומצוות שאנו מפספסים...מחפשת אתגרים?! תתחילי לרדוף אחריהם..

בהצלחה!! מקווה שהצלחתי לעזור!!

בס"ד

חשבתי על זה הרבה בזמן האחרון.

נכון.

צודקות. ת'כלס.

תודה על התשובות!

נתתם לי כיוון למחשבה.

בעז"ה שנמשיך לעלות.. ולעלות.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....