כמו בגלגל ענק , אני חיה.
רצה עם החיים.
כמו במרוץ משוגע עם הזמן,
רגעים עמוסים שחולפים
והכל מצטבר לי ,עמוק, במאגר
מתמלא ברגעים, עד כמה שאפשר
וכל הקשיים, השמחות,
כל הלבטים, ההחלטות,
הכל נכנס, ונשמר, ומקשה,
ומכביד לי על הלב, ועושה אותו קשה.
וברגע אחד, הכל יוצא, נפרץ,
כל מה ששמרתי, כל מה שנאגר,
הכל יוצא, מתפרע, מציף,
ואני בוכה, נותנת לדמעות להחליט.
הכל נשבר, לאלפי רסיסים,
כל מה שמורכב- מאותם רגעים.
של כאב, שמחה, החלטה,
של עלבון, של התלבטות, של הצפה.
אך הדמעות שטפו הכל,
הכל פשוט יצא.








