זה יפתור את הכעסים והחשדות של אז?

יתקן משהו?

או סתם יעלה כאב. ?

הכאב זה משהו די מושך, אם מותר לציין, אבל מלכתחילה אולי לא כדאי להתחיל איתו, הוא חסר בושה..

(וואו. שנה. עברה שנה)

(חח לא, אני לא מכירה אותך, אבל סתם, שנה זה באמת הרבה, בטח שזה נגמר לו בצורה כזאת=\)

זה באמת שאלות, לא סוג של הטפת מוסר.

קודם כל תודה רבה!!

דבר שני...

היום יש לי קשר איתה ב"ה..

דברתי איתה הרבה מאז חודשיים שבקושי הסתכלתי לה בפרצוף...השתדלתי לא להיות איתה במגע..לא להישאר איתה לבד באיזשהו מקום..

עד שבאיזשהו שלב זה הפסיק...(מסבה כלשהי) והיא אחד האנים היותר מוערצים אצלי!

חתיכת אישיות..

הבעיה היא שבכל השיחות שהיו לי איתה אפפם לא הזכרתי את היום הזה והיא מצידה לא הזכירה...

ואני מתלבטת עם עכשיו לומר? או לא לומר? לפתוח את זה? זה יהיה טוב???

נ.ב.

עם את רוצה לדעת מה הקשר שלה אלי אז אממ...... תכתבי כאן ואני יגיד לך בש"א ממשתמש כלשהו שלי....זה לא חברה! זה סוג אחר....הקיצר!

וממש תודה לכולם1!

(עד כמה שניתן להבין, עצם העובדה שאני לא יודעת בדיוק לגמרי..)

בכל אופן,  כשאת מדברת איתה נגיד, את מרגישה שזה מרחף באוויר, אותו היום?

או שהיא איכשהו הבליגה והמשיכה הלאה?

לך יש על מה להתנצל?  אם כן- אולי כדאי כן לדבר כי אז זאת תהיה סגירת מעגל, "סוּלְחָה" שכזאת.

או שזה סתם יזכיר את העבר ויצור איזשהו נתק, שאולי לא יהיה חזק וברור, אבל יווצר ויהיה...?

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....