לפתוח הודעה בלי תוכן?

דוקא אני חושבת שאני יאהב אותו גם כשאני יהיה גדולה....

אבל ככל שאני גדלה אני פחות אוהבת אותם...

הם דוקא השני - אן מאבונלי,

אחריו הראשון - האסופית,

ואח"כ  - עם כל חלק החיבה שלי פוחתת...

ודעתי לא השתנתה עם הגיל.

אגב - את הראשון והשני קראתי בתרגום הישן,

אולי זה מה שעשה את ההבדל...

לעיון נוסף בענין ספרות מתורגמת:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t330418#4095240

כי קראתי אותם בתרגומם העתיק והיפהפה! (ועם רחל לינד המיתולוגית ולא רייצ'ל לינד אגב..)

אבל גם בעלמה קורניליה יש קסם משלה, וכן בקפטן ג'ים בסוזן וכל האחרים... אם כי בהחלט לא ניתן להשוותם לצ'רלי סלון, רובי, מר הריסון ,העלמה לונדר פול וכל שאר האחרים מהשלישיה הפותחת...(ופיליפה והכומר שלה... אחח וגוג ומגוג בגרסתם המקורית...)

בקיצ' סדרה בת אלמוות כנראה...

ואסיים באנקדוטה אישית... בהיותי נערה ערכנו חברותי ואנכי תוכנית אורקולית (יענו צילומים על שקופיות, טרום עידן ההסרטות) של תכנית בשם 'אסופית' שהתבססה במוצהר על הספרים... והשעות שעשינו בעריכת אותה תוכנית זכורות לי כשעות הכייפיות ביותר של חיי! לא פחות.. עם כל הצחוקים עם הקרמתן של הדמויות האהובות, עור וגידים... זאת היתה חויה בלתי נשכחת!!

נוכחנו בפניה של אן יפהפיה ג'ינג'ינת מהממת, בפרצופה המשעשע של רייצ'ל לינד חמור הסבר של מרילה ועוד....

התכנית עדיין קיימת אגב, למי שמתעניין...

אה ועוד משהו, האכזבה שנגרמה לי מהסטים של הסדרה צרובה עדיין בזכרוני אף היא!! איך הרסו את הספרים!! וואו!!

אגב, מה פירוש "גוג ומגוג בגירסתם המקורית"? בגירסה המחודשת יש להם שם אחר?

גוג מוגוג בגרסתם המקורית ליד האח של העלמות...(ואוו! איך קראו להן? פרס ינתן למוצא השם...) בספר אן שרלי בתרגומו העתיק והמיוחד.

ולא בבית החלומות של אן בגרסה החדשנית... כולל איורים מעליבים (!) של גוג ומגוג המלכותיים...

ובכלל כל האיורים בסדרה המחודשת גורמים עוול לאן שלי היפהפיה והבלתי נתפסת... כמו גם לשאר הדמויות...

מצטערת לאכזב את כל המתרפקות על הנוסטלגיה - אבל אין לי שום דבר נגד הספרים האחרונים בסידרה, ויותר מזה (רגע אני אלבש את השכפ"ץ) אני לא שונאת את הספרים הישנים בגירסה החדשה! וגם לא את האיורים העדינים הויקטוריאנים של כריסטינה קדמון!

אם גוג ומגוג לא היו עוזבים את משכנם שליד האח של העלמות מה-שמן, הם היו נעלמים לנו לבלי שוב. ובכלל, שוב סליחה על דיבורי הכפירה אבל כלבי חרסינה לבנים עם כתמים ירוקים תמיד היה נשמע לי יותר מפלצתי ממלכותי.

אני פשוט בדיוק חורשת על הספר שוב בחודש האחרון...

בפעם הלא יודעת כמה...

וגם אני מאוהבת בספרים האלה ובגיבורתם המתוקה,

רק ש.. לא יודעת למה- אולי סימן טוב- הפעם אני מריחה יותר את ריח הנצרות שנודף בין השורות, ויותר צורם לי ההבדל בין עולמה לשלי, למשל בהפרדה/ עירבוב בין המינים, לאו דווקא למטרות נישואין.

או המושגים הנוצריים של ה"חטא" שמתכפר בסבבה על ידי וידוי (בסיפור, למשל, על דייווי השובב, שהחליט להתפרע יום אחד)

אולי יש הבדל (לא אולי, בטוח) בלקרוא כאישה נשואה.

וגם מבאס אותי שכל הספר היא וגילברט לא מממשים את הקשר ביניהם ורק בסוף בעמוד האחרון מגיעה השימחה שבגילוי. בסדר, נכון, אם מהתחלה הכול היה ברור אולי לא היתה ממש עלילה,בסדר.עדיין זה מבאס..

אולי באמת השלב שלי (נשואה+ 3, ב"ה) ובאמת בשלב הזה בא לי לשמוע על בניית קשר ולא על ההקדמה..

אולי פשוט צריכה להשיג שוב את הכרך של אחרי החתונה, למרות שזוכרת אותו כמשהו די מאכזב, כמו סרט המשך שכבר זה לא זה.

כי לא הייתי פה מזמן

היי אני לא מאמינה שאני כותבת את זה אבל רציתי להסכים עם דברייך (אני מרגישה שאלו דברי כפירה ממש מצידי) גדלתי על אן,התובנות,החלומות,השמלות ההנאות מהפרטים הקטנים-ו(כ"כ הרגשתי שהספרים הם חלק נכבד מחיי שהיו חלקים שהייתי חייבת שגם בעלי יכיר...)היום לפתע פתאום אני תוהה אם אני רוצה לתת את החויה לבתי הבכורה בבוא היום ,להכיר את העולם הקסום הזה כי אני מרגישה שבעקבות הספר יש לי דמיונות וחלומות על איך הייתי רוצה שהחיים שלי ייראו,היכן לגור,וכו, שלא משנה מה זה ,לצערי אף פעם לא יהיה כמו בדמיון ואפילו שזה ילדותי לחשוב כך,זה קיים וזה מאכזב.אני רואה סביבי אנשים גרים בקומה 3 בלי מעלית,חיים בין בטון ןעשן בלי לצפות מהחיים יותר מדי ואני יודעת שהשאיפה שלי לגור במקום פסטורלי ורומנטי נצרבה בי אי שם במחוזות ילדותי עם קריאת הספרים-מצד 1,זה טוב לחלום-כי זה כבר מקדם אותך ךמה שאתה רוצה,מצד שני כשזה לא קורה (כי יש המון "טכני" שמפריע להגשמת החלום)האכזבה היא כ"כ צורבת והתחושה היא חיים "על יד" שגורמים לי לקנא במי שחי ללא חלומות וללא אכזבות.שלא לדבר על הקסם הרומנטי בספר שגם הוא בעייתי מבחינתי וזו סיבה נוספת לתהיותיי האם להכיר אותו לבתי כי מצד שלישי יש אנשים מציאותיים יותר ממני כנראה שקראו את הספר ולא נפגעו ולא מנסים לחיות  בסרט,לא?!

ואני שוב מדגישה שאני מרגישה שזה דברי כפירה לאור אהבתי הגדולה לאן. מקוה שהצלחתי להבהיר את דבריי אשמח לתגובה.

כל ספר הוא שקיעה בעולם אחר, לרוב לא קיים.

בדיוק מהסיבה הזו שגשגו ספרי הרפתקאות, למשל,

כמו ז'ול וורן, בתקופה שבה אנשים כמעט לא יצאו ממקום הולדתם

עד סוף חייהם.

אפילו סיפורי מוסר חרדיים עונים להגדרה הזו.

שמתם לב לכמה חרדים יש דודים במושב?

כל ספר הוא דמיון.

כל דמיון יכול לגרום לאכזבה.

ואני אצטט כאן מ'אן מאבונלי':

"אן: אני אוהבת לטוס על כנפי הדמיון, למרות שבסוף הטיסה אני נחבטת מרה.

     הטיסה יש בה מעין שילומים לחבטה.

מרילה: אני מעדיפה חיים ללא טיסה וללא חבטה."

(בערך...)

אני חושב שזה די ממצה את שני הצדדים...

אם כי אני רואה את זה קצת אחרת:

אני חושבת שכל העניין של הספר, הוא איך לראות את הקסם בחיים, בלי קשר לאיך שהחיים שלך נראים באמת. לאן היו חיים בכלל לא פשוטים, החל מחיי עבדות במשפחות אומנות, בית היתומים הנוראי, מגורים אצל אישה קשוחה שלא רוצה אותה, ויתור על לימודים למען מרילה, ועד מות ילדתה הקטנה.

ועם כל זה, אן מלמדת אותנו לשמוח במה שיש, בעזרת הדמיון והאמונה.

ההסתייגות העיקרית שלי מהספר היא בעיקר מבחינת ההיבטים הנוצריים שבו, כדברי ילדה זיגזג, והקסם הרומנטי שהזכרת - שלדעתי הוא הרסני עבור בנות יהודיות שאמורות לסמוך על השכל בבחירתן בן זוג לחיים, ולא על רומנטיקה.

בטח התכוונת 'קרימתן' של הדמויות.

מסכימה איתך שזו מילה מפגרת.

שרשור כיפי. שלא יגמר----

וימשיך להעלות זכרונות אהובים מסדרה בת אלמוות...

ב"ה

יש שם אצילות מיוחדת...

בין הספרים שגרמו לי לבכות.. (אחרי שמתיו מת..) |פאדיחה|

אני גם התחברתי יותר ל"אן מאבונלי" אבל כולם ממש טובים.

לפי דעתי זה מסוג הספרים שאו שאתה מתחבר או ש..פשוט, לא.

הייתי רק בת 8 כשדודה שלי החליטה, שאני כבר ראויה לבוא בקהל האסופית... ואין מה להגיד, הייתי שבורה לגמרי מרב עצב על לכתו בטרם עת של האדם היקר הזה...

כי נראלי שקראתי את זה בגרסה די ישנה אבל אני תוהה כמה ישנה.. |תינוקת שכמוני..|

איזה הבדל מיוחד יש בין שתי הגרסאות?

השפה, השפה...

עברית כזאת טובה, שמשאירה לך בפה טעם של עוד.

עברית של סיפור, לא של דיבור.

כזאת שמכניסה אותך לעולם אחר, ולא מנסה להוריד את הסיפור אליך.

משפטים שהולכים איתך גם אחר כך,

משפטים שיש להם חיים בפני עצמם, ולא רק כחלק מהסיפור.

הבדל שמים וארץ.

ספרים איכותיים ממש!

אני בקורס ללשון עיברית במכללה סיוט פשוט!

עד כמה שידוע לי מרילה ומתי אחים לכל דבר ועניין,

מרילה לא נישאה מעולם, לאחר קשר שנגדע באיבו עם אביו של ג'ילברט בלייט, שחוותה בנעוריה.

או ברוח הספר -

"מרילה ומתי היו רווקים ונשארו רווקים, ותמיד יהיו רווקים, לנצח נצחים אמן"

לא קראתי טוב??

|משפשפת עיניים בתמהון רב מאוד|

מרילה ומתיו אחים?? אלה שאימצו את אן הם אחים?? (או שאני אולי פשוט מתבלבלת בשמות.... )

בכל אופן, סדרה יפיפיה ומלאת קסם. מהסוג שלא נעלם מהזיכרון, מהסוג שאתה קורא פעם בשנתיים בשביל להיזכר ובשביל ללמוד שוב איך מדמיינים ומה זה קסם.. סדרה מדהימה.

איזו סדרה מדהימה .

גם אני הכי אהבתי את הספר השני.

ובית החלומות של אן זה האחרון שאהבתי. שאר הספרים- שמדברים על הילדים- ממש נחמדים וזה, אבל בהשוואה לקודמים מאכזבים. הפכו את אן לעקרת בית מצויה העושה רצון בעלה וכו'.

קראתם את ה3 שלא תרגמו? קראתי באנגלית וזה היה ממש מוזר .

הסדרה המצויירת זוועת עולם, אבל המיני סדרה מדהימה (עם מגאן פולואו המדהימה!!) חוץ מהחלק השלישי (ששם שינו את העלילה לגמרי.. אבל בתור סרט בפני עצמו זה יפה).

חלק רביעי??

אני אהבתי את כולם, בעיקר את החלק הראשון והמקסים.

סידרה שנשארת עמוק בלב גם אחרי שנים....

קראתי כילדה, ולקח לי זמן להבין שמתיו ומרילה אינם בעל ואישה.....

כן, זה החלק הרביעי, על השנה הראשונה של הנישואין.

ויש גם "אן מהעמק הירוק" - חלק חמישי, כשהיא אמא לילדים.

אני ממש בשוק! תמיד הייתי בטוחה שהם זוג נשוי לכל דבר.. מוזר..[[=

אבל עכשיו כשקראתי את זה זה היה נראה לי הרבה פחות יפה...

התחלת הסדרה ממש ממש יפה ואח"כ זה יורד בהדרגתיות...

בין אן שרלי לבית החלומות יש ספר שלא תורגם.

בין אן שירלי לבית החלומות יש את הספר על הלימודים שלה, לא?!

בס"ד

קראתי נראלי 2 ספרים מהסדרה, ורפרפתי על פני עמודים שלמים..

זה דווקא מאד נחמד ,למרות כל הרגשניות זה נותן לזה נופך ציורי . כמה ספרים יש?

הסדרה הזאת כ"כ מלאת קסם, והתיאורים בספר כאלה מושכים שכאשר הייתי מתיישבת לקרוא לא הייתי מפסיקה לשנייה.

מומלץ לכל אחד ואחת!!

סדרה מדהימה ומקסימה ממש!!

רק חבל שאין לי את ההמשך [שמעתי על ההמשך רק מפה...]

אני אישית קראתי 5 ספרים מהסדרה.. 

• האסופית - אן מהחוה הירוקה (Anne of Green Gables)
• אן מאבונלי (Anne of Avonlea)
• אן שרלי: הנערה מן האי (Anne of the Island)
• Anne of Windy Poplars (לא תורגם לעברית)
• בית החלומות של אן (Anne's House of Dreams)
• אן מהעמק הירוק (Anne of Ingleside)
• Rainbow Valley (לא תורגם לעברית)
• Rilla of Ingleside (לא תורגם לעברית) 

אפשר לקרוא אותם פה באנגלית

http://www.gutenberg.org/browse/authors/m#a36 

שלאסופית יש את הקסם שלו רק אם קוראים אותו בגיל מסויים.

(נאמר, 11-13?). אני מאמינה שאם הייתי קוראת אותו היום בפעם הראשונה, לא הייתי אוהבת אותו כמו שאני באמת אוהבת אותו. זה סוג של להתבגר ביחד עם אן.

פעם יותר התחברתי להתחלה של הספר הראשון.. עכשיו קצת פחות..

זו סידרה מקסימה!!

לא מכירה עוד ספרים כאלה..

ואיי.. הסדרה מבחינתייי!!! זה כ"כ יפהה!

ויש לנו בספריה גרסה דיי עתיקה...אבל אני לא זוכרת לגמריי באיזה משלב זה היה.. אבל אני חושבת שזו עברית יפה כזו..

הכי אהבתי את הראשון והשני.. השאר כבר פחות יפים, ויותר קיטשים כאלה, מעצבנים...

יש בו משהו יפה... אבל היה לי קשה להמשיך זה כול כך נוצרי ואנטישמי שהעדפתי להשאיר אותו על המדף כמו שהו...

צפיתי בחופש בסידרה המצויירת בטלויזיה. ספרים שאחרי נישואי הזוג המאוהב כל חייו, לא ראיתי, ונראה לי שהם גם מיותרים. כשמנסים למתוח הצלחה יתר על המידה, זה, בדרך כלל, לא מצליח. אם כי אומרים שכל ספרי הארי פוטר נחטפים כלחמניות חמות. הצצתי בספרים, לא הצלחתי להבין מה מושך. מעולם לא אהבתי science fiction וספרי הארי פוטר גם שטופים בכל מיני הפרשות ומפלצות.

לפעמים התרגום עושה את כל ההבדל. אבל, ייתכן גם, שהספר שאהבת, וקראת לראשונה בתרגום מסויים, מאבד מחינו כשהוא מופיע באדרת אחרת. למשל, הלורד הקטן, בתרגומו הראשון היה מקסים, ראיתי תרגום אחר, ולא אהבתי. יש ספר מקסים - הנקרא - ביבי, חלקו השני הוא - המסע הגדול של ביבי - נכתב על ידי סופרת דנית - קרין מיכאליס. הספר מספר על ילדה עצמאית מאד, אמה, שהיתה בת אצילים שנישאה לנחודרגה (נחות-דרגה, ביבי הקטנה מדברת וכותבת בהמון שגיאות כתיב..), נפטרה. אביה של ביבי, שהוא מנהל הרכבת סומך על בתו. יש לה כרטיס חפשי ברכבות והיא מרבה מאד לטייל, לבדה ולצייר כל מה שהיא רואה.

באחת מנסיעותיה היא פוגשת בזוג אצילים, קרים כקרח, מה שלא מפריע לה לפטפט ולספר להם את תולדות חייה, כשהיא לא חוסכת בביקורת על סבא וסבתא שלה האצילים ... בקיצור, בסופו של ענין היא נוחתת באחוזתם של אותם אצילים, כשהיא במצוקה, רעבה וחולה, ומי הם אם לא סבא וסבתא שלה, שמשפיעים עליה רוב אהבה. הם מציעים לה את "כל העולם", אבל, היא חוזרת אל "אב יקר שלי"....

קחו את השד מכיתה ז', תרגום ארכאי ותרגום חדש. לי קשה מאד לעכל את התרגומים החדשניים, שהם סטריליים מדי לטעמי... או, משהו כזה. אבל הילדים, דהיום, יתקשו להבין את התרגום הישן, כמו, להבדיל, הקושי של מי שאינם גדלים על התנ"ך להבין את הנקרא...

מזה אוהבת את אן הזאת'י!!

כאילו, התחלתי לקרוא, ממש בעמודים הראשונים, ונראה אמנם מחוספס אבל מלבב.

סיימתי זה עתה את "חתול נודד וחברים" ולהערכתי הוא פשוט יפני מדי לקרוא הישראלי. והאמת גם לא כזה מרשים כמו הספר הראשון.

נמר השלג של צ'ינגיס אייטמטוב קצת מסובך לקריאה, לא מדהים ברמה הטכנית כמו והיום איננו כלה, אבל אדיר. לא 100% גלאט אבל בגבול המאופק. מאוד מדכא בהסתכלות הכוללת.

שירה: חוץ מהידועים, ממליץ על דוד פוגל. גם אהבתי את "זמירות ירוקות" של זרובבל גלעד, נדמה לי שתאהבי.

גם די עצוב. אבל שווה. 

לא מכירה את החתול....

אייטמטוב - שמעתי שלא ישווה להיום איננו כלה. אנסה, בלי נדר.

דוד פוגל - משורר שואה, אא"ל (אם איני טועה). נכון?

אני אוהבת את זלדה, מבלי להבין מרגישים ש ז ו   שירה!

אולי את יהודה עמיחי (ממה שקצת קראתי. חוששת קצת מהחילוניות שלו....)

אנסה אולי בעז"ה את חלפי וזרובבל גלעדי גם.

מהו הספר הראשון של חתול נודד...?

קרא, לענ"ד, את חכמת (או מתנת, לא זוכרת, כתבתי ברשימה) היפני; מאוד פשוט במובן החיובי ויפה. יש בו משהו שמעבר.

גם גן הפרחים הלבנים, יפני, מלחמת העולם השניה, מנקודת ראות יפנית. ספר טוב. לענ"ד

סודוקו רוצה לחיות- ילדה שנפגעה בפצצה האטומית על יוון. יפה מאוד ועצוב. מה שמוזר זה שהכותב הוא....גרמני. לא יודעים

כנראה מי הוא. נכנס ונתן את מה שכתב וזהו. נדמה לי.

גיט שעבאס לכולם!

יחסי אליו הוא קצת אמביוולנטי. ממש אהבתי אותו כשקראתי אותו. גם ברמה הטכנית, זה הרגיש שהוא כתוב מצוין וייחודי. העלילה היא קצת צפרדע מתבשלת כזה והחלק הכי טוב בעלילה אני חושב הוא מתי הצפרדע (הקורא) קולטת שהיא מתבשלת. בכיתי לא מעט. ואז ברטרוספקט, הרגיש קצת קיטש. אבל אם זה עובד, זה עובד. אגב, יצא לזה גם סרט – נקי לחתולין, קיטש עוד יותר מהספר, די קלאמזי אבל יש פסקול של הזמרת קוטרינגו שזה נחמד מאוד.

כן דוד פוגל משורר שואה וגם נספה בשואה. שירים מאוד, מאוד כבדים. אבל יפים.

זלדה מהממת. למרות שלא לכל ממש התחברתי. יש לה סגנון כזה מחובר, אנושי ואותנטי, יחד עם העדינות הדתית.

אולי זו סנוביות. (יש בזה משהו....), אבל מהמעט שקראתי, לא התרשמתי במיוחד. 

כן נהניתי מפסיעות (?) בחול של אורנה....(?)

 על מה הספר?

גיט שעבאס!

כנראה שאני שייך לפורום אנשים רגישים

לא קראתי את הספר

ורגישות זו תכונה טובה

עם כל אווזי הבר

היא ניסתה ללמד גיאורפיה כך, נכון? צריכה אולי לנסות שוב.

החלפתי בספריה את הסיפור שלא נגמר - אבל הוא כתוב כולו ב...ירוק!

מבינה את המחבר, אבל קשה לקרוא כך!

וזכור בתור ספר חמוד שאהבתי

לגבי הסיפור שאינו נגמר – חלקו כתוב באדום!

וזה חלק מהעניין, זה ספר ישן וחמוד מהזמן שבו סופרים היו מאוד יצירתיים

נדמה לי שניסיתי, אנסה חנות אחרת. זכי למצוות!

של דני ספרים, מרח' יפו, או גלריה לספרות רח' ש"ץ (מקינג ג'ורג) או סיפור חוזר ברח' שמואל הנגיד, ליד רח' בצלאל

או בבניין כלל - 2 חנויות - אחת קומת קרקע ליד רח' יפו והשניה כשסובבים את הבניין לרח' אגריפס - יש גם אחת

בכל אופן, פעם היתה.

גם ברחבה למעלה מהמשביר לצרכן הישן (היכן שהיה), יש חנות ספרים יד שניה.

ויש שם הכל, לא רק חצי ספר

טוב אז הנה קישורים לחלק מהספרים | ערוץ 7 

אני רוצה את התרגום המקורי של 'גילי בר הלל', זה תרגום איכותי שאפשר לקרוא איתו את הספר.

התרגום שיש שם לספר 7 זה 'תרגום מעריצים', משהו חלטורה כזה.

מתוך ההפיכה - פועה שטיינר (הרב מן ההר - בתו, נראה לי). הרובע היהודי לפני ובזמן שנפל לידי הערבים. אמיתי.

קתרין מנספילד, סיפורים. מצויין. בריטית.

למי שאוהב בעלי חיים:

-כל הספרים של ג'יימס הריוט. אמיתי. וטרינר בריטי. מקסים, רגיש ומשעשע.

-ג'ראלד דארל, חברברי הסוונה ; היער השיכור  - מסע צייד בעלי חיים, חלקם נדירים מאוד,לגני חיות בעולם.  רק שני הספרים האלה.

-חיות הבר אשר אהבתי. יפה.

-בית ברנ....(לא זוכרת) - תומאס מאן. גרמני. סופר מצוין.

-מאדאם בובארי - פלובר. צרפתי.

-לטובת הילד - בריטי.

-יד באפילה - אידה נודל. מסורבת עלייה. איזו אישה אמיצה! סיביר.

-יש סדרה של סיפורים של עמים שונים. לא פולקלור. סיפורי סופרים. משהו!

-מחפשים את אמא - קוריאה הדרומית.

-פצוע קל - אמיתי. אבי תמר.  מלחמת ששת הימים, אם איני טועה. ספר טוב.

-הביתה או החזרה הביתה - אמיתי. חייל שנפצע אנושות בראשו. השיקום שלו. מדהים.

-שרופה - אמיתי. בחורה ערביה מהגדה. רק לבעלי עצבים חזקים.

-ליל הבדולח. אמיתי. ההסטוריון היהודי מרטין גילברט.

-כחש. בן הכט. עיתונאי יהודי אמריקאי שסיקר את משפט קסטנר. לענ"ד - ספר חובה.

 - ספרים של הרב חיים סבטו. אהבתי את :תיאום כוונות" - מלחמת יום כיפור.

- אהרן מגד או אפלפלד, מחילה, לא זוכרת. סופר טוב. נוגע בשואה.

-נפשות מתות. גוגול. רוסי. סופר טוב.

-האיש שלא נכנע. אמיתי. ר' ננס. סיביר.  אחרי הספר הזה חשים (אני ), הערצה, השתאות, התפעלות וגם...חולשת דעת. לא יאומן.

-להיות יהודי. על הרב יצחק זילבר זצ"ל. סיביר.     "     "      "     "   "

 -מתנת המספרים - יוקו אוגאווה.  ספר יפני קטן,  יפהפה. יש קשר לאיזו נוסחה מתמטית. לא הבנתי את המתמטיקה, אבל הספר...משהו. היא סופרת מוערכת בכל העולם (AI) . ספרים נוספים באנגלית.

מן הרשימה? בכלל, מעניין אתכם? אם לא, שלחו אותה חזרה!

תודה....

יש המלצה לחנות טובה באזור ירושלים לקנות?

אם זה יד שניה בכלל טוב...

מוצ"ש.  הבאתי חנויות אחדות.

ושכחתי את השם האמיתי.

- המינגווי

-טולסטוי

- תומאס הארדי -יריד ההבלים. בריטי

קראתי את "והיום איננו כלה"

 נראה לי שאקרא את התפסן בשדה השיפון בהמשך

+ לבדו ימות אדם

רק שלא אשכח

אותך. אינדיורניס - ממליצה; כח החיות של האדם. המאבק להישאר בחיים ולשרוד. מאוד מיוחד.

לך לך בני - קראתי כחמש פעמים ומן הסתם אקרא עוד.... זה ספר הרפתקאות אם אפשר לקרוא

לו כך.....מדהים. לא מחנות ריכוז לא מחנות השמדה. סיביר. יש גם תיאור של מלחמה, מיוחד

למחבר. כדאי.

שבת שלום ומבורך לך ולכולם!!!!

כן אכזרי אבל גם מלא חמלה ותקווה נראה לי

מה לגבי הסיפור שאינו נגמר?

עזבי הכל ורוצי ברגע זה לחנות הספרים הקרובה

מומלץ בחום וגם נקי (למיטב זכרוני)

בהחלט עדיפה ספריה.

התפסן בשדה השיפון לקחתי

למרות שאני מעדיף לכתוב תפשן

בוא נראה

יעני אחלה ספר (לדעתי)