אני באמת אשמח לדבר איתך בבקשה תפני אלי באישי אני לא ייכול לדבר כן בפורום...

מה אכפת לך מהסביבה? תעשי מה שאת באמת! זה קשה...אבל בעז"ה בסוף מצליחים!!! (מניסיון...)

אם את צכה משו בכיף תכתבי לי בש"א...

אבל נשמה- תנסי לחייך בכל זאת...:

קבלי חיבוק ענק

ותעשי את מה שאת חושבת לנכון(כל עוד זה לא עובר על ההלכה) - תתבגרי, בסופו של דבר מה שיותר חשוב זה הבגרות לא תעודת הבגרות1

דבר ראשון - קבלי חיבוק גדול!

דבר שני - כתבת ש-"אני חייבת להוציא בכל המבחנים מעל 90", "אני צריכה להיות חכמה", "כי אסור לי לצרוח ולהתפרק", "אני צריכה להתבגר"..

מי לעזאזל אמר שאת חייבת וצריכה ואסור לך?

תוציאי את זה מהראש! את חייבת וצריכה לעשות מה שאת רוצה ומה שטוב בשבילך.

את.

ורק את.

אז בשביל לא לאכזב את הסביבה את צריכה לא להרגיש טוב עם עצמך ולהיות בדיכאון?!

שיקפצו ויעשו סלטות מרובעות באויר ושיצליחו לעוף תוך כדי פתירת תרגילים במתמטיקה!!

למה מה קרה?!

שימי פס אחד גדול, ארוך, עבה וענק על כולם.

ומי שיש לו בעיה עם מה שאת עושה - שילך לעזאזל.

מה תכלס - אנלא צודקת?

אז יאללה -- קחי ת'צמך בידיים שלך ותעשי מה שאת רוצה ולא מה שהסביבה מבקשת או מצפה ממך!

וזה שכולם חושבים שאת מתנהגת כמו ילדה קטנה בגלל שאת בחטיבה - זה קרה לכולנו

אז תתעודדי - זה לא כ"כ נורא. מעצבן, כן נכון. אבל לא נורא.

ומה? את רשעה שכל הזמן עושה עבירות?!

אני שומעת חרטה?

כן נראלי.. מה לא? כן דווקא כן זה נשמע לי ככה..

אחותי - חרטה זה טוב. ממש טוב.

ידעת שזה אחד מהשלבים לחזרה בתשובה אמיתית?.. סתם נק' למחשבה..

וזה שאת עושה עבירות - לא קשור לזה שאנשים לא ירצו להתקרב אליך!!

את רואה - זה שוב - את מכניסה את זה לעצמך לראש!

תאמיני לי אחותי - זה לא קשור!!

ונקודה אחרונה - זה לא סיבה למוות.

אם, ותכלס, כן? - אם החיים היו פשוטים, בלי קשיים ונסיונות - מה זה היה שווה?!

מה היינו עושים פה בכלל?

אז כן זה נשמע אדיר - חיים פשוטים, קלים, בלי יצר הרע, בלי כאב, כסף זורם - וואלה - סרט אמריקאי אמיתי!

אבל תחשבי באמת - מה זה שווה? כלום!! לא מתקדמים ככה לשום מקום!

אז בסדר - גם לא נופלים - אבל רק בעקבות נפילות יש עליות, לא?

אז קבלי חיבוק גדול גדול ותתעודדי!!

ו-- את יכולה לבוא לאישי בשמחה

מקווה שעזרתי

אל תשימי פס על אף אחד...וגם לא נורא לעשות קצת עבירות...

(צינזרתי את עצמי רצח כדי לחסוך למנהלים עבודה...)

אני אגיד לך למה אני חייבת, אני חייבת להצליח בשביל לא לאכזב את ההורים, אני צריכה להיות חכמה בשבילם.

אני לא יכולה לשים פס על ההורים שלי, הם מאמינים שאני יכולה!! (היו לנו 25 מבחנים השנה, הכי נמוך זה 90, והקטע הכי עצוב זה שאני אפילו לא מסופקת מעצמי, כי לא אכפת לי מציונים.)

ונימאס מזה שמדברים אלי כמו ילדה בגנון!! די!! תקלטו!! כיתות ז' ח' לא מטומטמות!! ב''ה הם ממש בוגרות!! (חשבו כבר שאני שמינסטית ושבעיסטית .. חשבו הרבה, כי הם דיברו איתי הפנימי, ולא התיחסו לגיל!!)

אני לא באמת מרגישה מיתחרטת, כי אם הייתי מיתחרטת לא הייתי ממשיכה לא להיתפלל(בסדר, אני מיתפללת, אבל לא בכוונה!!!!!!! מה זה עוזר שאתה רק ממלמל מילים וחושב על המבחן בהבעה שהיה?!), ולא הייתי ממשיכה להיתחצף, ולא הייתי ממשיכה לעשות את כל מה שאני עושה. פשוט אני רשעה וה' לא יסלח לי לעולם, ואין אפילו טעם לבקש סליחה כי אני לא חושבת שהוא בכלל ירצה להקשיב לנוראית כמוני.

ולמה שאנשים ירצו לדבר איתי? אני סתם עוד אחת רשעה שמדברת בחוצפה. למה מי אני שמגיע לי שיהיו לי חברות!? אני כלום, אפס מאופס ועגול!!

וזה כן סיבה למות, כי אני לא עושה כאן כלום רק מציקה לכולם. למה להישאר כאן???

כל הקטע שסביב הציונים בדיוק כמוני...תנסי להסביר להם זה מעצבן שאת צריכה ללמוד בשבילם...

וזה שציונים גבוהים לא מרגשים אותך-התרגלת...תנסי למצוא נושא שמענין אות וללמוד אותו...

לגבי התפילה אם את מרגישה שאין טעם-אל תתפללי.יהיו לך פעמים שתרצי להתפלל ואז יהיו לך תפילות מדהימות.או שכן תמלמלי מילם בלי תוכן,ואומרים שאחרי המעשים נמשכים הלבבות(בד"כ זה עובד,אצלי אישית לא עבד...)

אמרת שלא ירצו לדבר איתך ואת אפס ולא מגיע לך חברות...חיה בסרט...תשאלי חברה טובה באמת אם היא חושבת ככה ושתגיד באמת.אני כמעט בטוח שהיא תגיד שאת הוזה...

בקיצור אין על החיים גם אם הם קשים רצח אפשר להנות בהם וצריך להנות כמה שיותר כי חיים רק פעם אחת(בדוק!!!!!!!!!)

סתם=] אל תקחי אותי רציני... בקשר לציונים- מה יקרה אם תקבלי 70? יצעקו עלייך? יעיפו אותך מהבית? אני חושבת שלא.. תגידי לאמא שלך שאת מרגישה שהלימודים ממש חונקים אותך, וקצת קשה להשקיע עכשיו וזהו. אני בטוחה שהיא תדין. ואום לא- אז זאת הבעיה שלה..

ובקשר לשאלה האחרונה- "מי בכלל רוצה להית בקרבתי"- אם לך יהיה נוח בחברת עצמך, ותרגישי שאת מרוצה ושמחה (או שלפחות תשאפי לזה ותנסי להגיע לזה..) אז גם לנשים אחרים יהיה נוח ונעים איתך. הכל תלוי בגישה שלך לעצמך!

בס"ד

את לא רשעה!!!לא!!!שלא תעיזי להגיד את זה אפילו!!! איך את יכולה להגיד את זה על בת ישראל?! איך?! חוצפנית שכמותיך=]=]

כמו שאמא שלי אומרת "אין דבר כזה ילד רע, יש ילד שובב"...

את לא יכולה להיות רשעה!!!פשוט לא!!!את לא יכולה להיות רשעה אם אכפת לך!!! אם לא היה אכפת לך אז אולי זה לא היה בסדר! אבל אם ההתנהגות שלך מפריעה לך, אז את כן רוצה להשתנות! אז רשעה את לא יכולה להיות!!! גם אם את מאוד רוצה... השלב הבא הוא להשתנות, שזה כבר משהו אחר, ואני לא אדבר על זה כרגע...

דבר שני, מכירה את זה מקרוב את ההרגשה של לאכזב את ההורים ואת הסביבה! עכשיו, תעני לעצמך, מה יקרה אם אני אקבל 80? ומה יקרה אם אני אקבל 50? מה יקרה?! יפלו השמיים?! ברור שצריך להשתדל! ולהתקדם! ולנסות לא לאכזב את ההורים, אבל אם זה מגיע למצב שאת רוצה להתאבד! זה מוגזם!!! פה את צריכה להגיד סטופ! לא יכול להיות מצב שאת "תמותי" בשביל לא לאכזב את הסביבה!!!אין מצב!!! אין מצב בעולם שזה יקרה!

ואם הקב"ה משאיר אותך כאן, בעולם הזה, הוא נותן לך אפשרות לתקן ולהשתפר ולהשתקם ולקום! וכל עוד את כאן! תנצלי את זה! איך הולך המדרש הזה של רבי זושא?! אמממ...משהו כמו שאנשים שאלו אותו למה אתה לא משה?! (מנסה בכל זאת להזכר בהתחלה...) אז הוא ענה להם שהוא יעלה למעלה לא ישאלו אותו "זושא, למה לא היית משה?!" ישאלו אותו "זושא, למה לא היית זושא?!" (אני מקווה מאוד שאני לא מבלבלת את השכל, אבל זה העיקרון=]=])

אז תהי את! ואל תהי מישהי אחרת! ואם את מפחדת לאכזב את ההורים, תדברי איתם על זה! את עוד תראי כמה שאת חושבת דברים שההורים שלך רוצים שתעשי, הם בעצם מחשבות אצלך בראש!!!

ממש ב"הצלחה! אשמח לעזור תמיד בשיחה אישית!!!=]=]

קודם את ילדה מתוקה!!!את לא רוצה לאכזב את ההורים אז את כבר משהוא מיוחד!!!!!

אני כותבת לך כאמא לבת בגילך...שרוצה קודם שתרגישי טוב עם עצמך ואולי זה רק משבר קטן וזה חולף.....(אריק איינשטיין), אז קחי לך פסק זמן, צאי עם מישהיא שאת אוהבת(הייתי מציעה לך לדבר עם אמא) וספרי את הכאב....יהיה מי שיעזור לך כי אף אחד לא מעוניין שתיהיי במצב הזה - אוהבים אותך וזה ברור!!!!!

אני לא אומרת לך אל תלמדי כן!!! תלמדי אבל שעה לא יותר מה זה בגרות???? ו... יפה לך ממוצע 90 זה ענק אז למה את לחוצה בכלל כדי להגיע ל90 אם את לומדת את תגיעי לזה וזה לא משנה עם תהיי בלחץ או לא...

יש לי אחות שהיא גאונה שנלחצת מכל שטות והיא הייתה מסוגלת להקיא לפני כל מבחן ביום בהיר זה עבר לה זה החיים (אולי היא למדה ממני לשים פס על העולם..) אבל בת'כלס התוצאה לא צריכה להגיע לך אחרי שתקריבי את עצמך... בהצלחה לך!!!!

תבקשי...

כולם מדברים פה על ההורים שלך וזה, אבל זה ממש לא נראה לי העיקר אצלך! דווקא נשמע שהלימודים הולכים לך די בקלות- ותשמעי עצה של זקנה-אל תתפרקי בקטע הלימודי- זה לא יעשה לך טוב בשום דבר, ואחר כך בתיכון תאכלי מזה קש. חבל.

רציתי להגיד שממש היה לי קשה לקרוא מה שכתבת על זה שה' לא יסלח לך בחיים. לא נראה לי שאלוקים היה ממציא את המושג "תשובה" אם הוא לא היה רלוונטי לגבייך... ואם אנשים שעשו עברות יותר חמורות ממה שאת מתארת, ובמשך יותר זמן,-יכולים לחזור בתשובה וה' הופך להם את כל העברות לזכויות- לא נראה לי שאצלך זה יהיה אחרת. לא יודעת אם את מתחרטת או מה בדיוק עשית וזה גם לא ענייני- אבל שיהיה לך בראש- שה' רוצה אותנו תמיד- בכל שניה- בחזרה אצלו. ולנו יש בכל יום- בכל שניה- אפשרות לשנות את מה שעשינו לא בסדר.

עד כאן החפירה.

דבר ראשון- את לא רשעה. את יודעת מה זה רשע? רשע זה מישהו שלמד המון, יודע המון, ועושה דברים בכוונה כדי להכעיס את ה'. (<- וגם לו , אם הוא יעשה תשובה שלמה ואמיתית, ה' יסלח לו) 

את בסה"כ ילדה, שעדיין בונה את האישיות שלה. שעדיין לומדת. שעדיין מתקדמת בעבודת ה'. 

את לא מושלמת. אין אף בנ"א מושלם פה- כשאדם מגיע לשלמות- הקב"ה לוקח אותו אליו..

אז נכון- את עושה עבירות אבל היי- "כי אין צדיק בארץ אשר לא יחטא" תראי לי מי לא עושה עבירות. החוכמה היא לא איך לא לעשות עבירות- החוכמה האמיתית היא לדעת לחזור בתשובה. 

ואת לא כלום. אין בנ"א בעולם הזה שנברא לחינם. את אומרת שאת מאמינה באלוהים- את גם מאמינה שהוא ברא אותך? ואת כל העולם? אז סימן שהיתה לו סיבה. סימן שיש לך איזשהוא תפקיד. שיש לך עוד מה לעשות.

למה להישאר כאן? כי יש לך עוד המון מה לעשות!!! כי את עוד תגדלי, ותתקדמי, ותבני את עצמך, ותעשי המון דברים ענקיים בעולם! 

ואם את רוצה- את מוזמנת לדבר איתי באישי. 

את לא רשעה!!!!את באמת באמת נשמה טהורה שמחפסת לעשות רק טוב!!

מתוקה,לא יקרה כלום אם תוצאי פחות מתשעים,פחות משמונים פחות משבעים(יש לי חברה שמקבלת 70 הי בוכה-מרב אושר!!)פחות משישים וכו..

אני לא אומרת שלא תתאמצי-תתמצאי!תאבקי-תעשי את ההשתדלות שלך וש-ה' יעזור!!

הסביבה מצפה==>שימשכו לצפות..זו את!

באלך להתפרק==>תתפרקי,תבכי,מותר לבכות!!רק תנסי להוציא מזה טוב,להתחבר לאבא שבשמים!!!

הניסיונות באו לחשל אותנו,ו-ה' לא נותן ניסיון למי שאין לא כח  אליו,ואם קיבלת זה אומר שיש לך כח!!

מאמינה בך!

תעשי מה שטוב לך ולא מה שטוב לסביבה אם טוב לך להוציא 80 ולסביבה יותר טוב שתוציאי 90 אז זה יהיה טוב גם אם תוציאי 80 כי זה מה שטוב לך

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...